גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בקרוב יוכלו להקפיא לכם נכסים וכספים ללא צו?

לפי הצעת חוק חדשה, לרשות לאיסור הלבנת הון תינתן סמכות להקפיא נכסים גם אם בעליהם אינו תחת חקירה פלילית - אלא קיים חשד מצד הרשויות ● המטרה: התאמה לסטנדרטים בינלאומיים ואפשרות תגובה בזמן אמת ● החשש: זכויות אזרח ייפגעו

איור: Shutterstock
איור: Shutterstock

האם בקרוב הרשות לאיסור הלבנת הון, משטרת ישראל, רשות המסים, רשות ניירות ערך, השב"כ, המוסד, מלמ"ב ומט"ל יוכלו להקפיא את הנכסים ואת הכספים שלכם באופן חד-צדדי, ללא צורך בצו שופט וללא פיקוח על החלטת ההקפאה? והאם הם יוכלו לעשות זאת גם אם בעל נכסים כלל לא נתון בחקירה פלילית? סמכות כזו בדיוק מבקשת הרשות לאיסור הלבנת להכניס לספר החוקים בישראל.

קריסה באג"ח, הפחתת דירוג ותביעה: מחיר ההסתרה של חברת הנדל"ן מניו יורק
המחוזי קבע: האישה תקבל 7 מיליון דולר ממכירת מניות בסטארט-אפ של הגרוש

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים מקדמת בימים אלה חקיקה שתאפשר לה להקפיא נכסים וכספים של כל אדם החשוד בעבירות הקשורות להלבנת הון ומימון טרור, מבלי להידרש לצו שופט. על-פי ההצעה, הפעם הראשונה שהחלטת ההקפאה תגיע לשולחנו של שופט תהיה לאחר חמישה ימים, וזאת במקרה שהרשויות יבקשו להאריך את הקפאת הנכסים.

על-פי ההצעה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור תוכל להורות לגופים מפוקחים מכוח חוק איסור הלבנת הון - בהם תאגידים בנקאיים, נותני שירותים פיננסיים ועוד - על הקפאה זמנית של פעולות ושל רכוש, שלגביהם "מתעורר חשד שקשורים לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור", וזאת ללא צורך בצו שיפוטי. המילים "מתעורר חשד" מעידות על כך שסמכות ההקפאה יכולה להיות מיושמת גם כאשר אותו בעל נכסים אינו תחת חקירה פלילית.

"במהירות ובזמן אמת"

ההקפאה יכולה להיעשות על בסיס בקשה מנומקת מ"צרכני" המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון - משטרת ישראל, פקיד מכס חוקר, המחלקה לחקירת שוטרים, חוקר ניירות ערך, שירות ביטחון כללי, מוסד, מלמ"ב, מט"ל; או על בסיס בקשה מנומקת מרשות איסור הלבנת הון זרה; או ביוזמת הרשות עצמה, על בסיס מידע שהתקבל במאגר המידע שלה.

סמכות ההקפאה ללא צו נדרשת, כך לשון ההצעה, "כדי לאפשר לרשויות לפעול במהירות ובזמן אמת כאשר עולה חשד כי רכוש מסוים או פעולה מסוימת קשורה לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור".

בנוסף, מוסבר כי מדובר גם בדרישה שהציב ארגון ה-FATF, האמון על קביעת הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, המחייבים את מדינת ישראל. על-פי הצעת החוק, הארגון תיקן בנובמבר 2023 את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום תפיסה וחילוט נכסים, וכעת מחייב את המדינות החברות בארגון לעכב, באופן מיידי, ללא צו בית משפט, פעולות ורכוש כאשר מתעורר חשד לעבירות הלבנת הון, מימון טרור או עבירות מקור.

"הצעת חוק זו נועדה לספק לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולרשויות האכיפה כלים אפקטיביים כדי להתמודד עם רכוש לא חוקי ועם פעולות פיננסיות חשודות שעלולות לגרום לנזק רב ולסייע בהמשך פעילותם של גורמים עברייניים", נכתב בהצעה. "באמצעות הענקת סמכות להקפאת פעולות חשודות ללא צו שיפוטי, החוק יאפשר לרשות לפעול במהירות וביעילות, לצורך מניעת הברחת כספים על-מנת להבטיח שרשויות האכיפה יוכלו לפעול לתפיסה וחילוט של הרכוש שיאפשר, בין היתר, את המשך החקירה וההליך הפלילי".​

לגישת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הצעת החוק מספקת איזון מספק בין שמירה על זכויות הצדדים המעורבים, בכך שהיא קובעת כי הארכת ההקפאה מעבר לתקופה של חמישה ימי עסקים תתאפשר רק על-ידי הוצאת צו שיפוטי.

"סמכות מינהלית קיצונית"

לא כולם מסכימים. לשכת עורכי הדין הגישה התנגדות נחרצת לקדם את הצעת החוק כלשונה, בין היתר בטענה כי מדובר בסמכות קיצונית, ללא כל פיקוח ובקרה על החלטות הרשות, שתפגע בזכויות חשודים וצדדים שלישיים באופן לא מידתי.

בנייר עמדה שהגישו יושבי-ראש ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, עורכי הדין יעל גרוסמן, אורי גולדמן וגיל דחוח, נטען כי "תזכיר החוק מבקש להעניק לראש הרשות לאיסור הלבנת הון סמכות מינהלית קיצונית להקפאת רכוש - לרבות כספים ונכסים פיננסיים - ללא צו שיפוטי וללא מתן אפשרות מיידית לנפגעים להשיג על כך". לטענת הלשכה, מדובר בפגיעה חמורה בזכות החוקתית לקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), בזכות להליך הוגן ובחזקת החפות.

כיום, על-פי חוק, הוצאת צווי תפיסת רכוש על-ידי בתי המשפט מחייבת בדיקה על-ידי שופט מקצועי, אם קיים "חשד סביר" לביצוע העבירה המיוחסת לחשוד.

עילית אוסטרוביץ־לוי, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: כדיה לוי

"פגיעה בזכות הקניין"

לטענת לשכת עורכי הדין, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור "מבקשת לעקוף את כל מנגנוני האיזונים והבלמים הקיימים כעת בחוק, באמצעות הפעלת סמכות קיצונית שאינה הולמת את אופייה כרשות מינהלית, את יכולותיה ואת מטרותיה. מדובר ברעיון מהפכני... תוך פגיעה רחבה בזכות הקניין, וזאת מבלי שתבוצע חקירה פלילית ראויה, ומבלי להבטיח את זכויות היסוד של בעלי הרכוש".

בלשכה מפנים לדוח מבקר המדינה משנת 2020, שהצביע על ליקויים ביישום החקיקה בנוגע לתפיסה וחילוט רכוש, ועל פערים גדולים בין התפיסה הזמנית (חילוט זמני) לחילוט הסופי (לאחר הרשעה), המצביעים על "מוטיבציית יתר". "הנתונים העדכניים בדוחות השנתיים של משטרת ישראל מוכיחים שגם כיום מדובר בפערים משמעותיים. מתן סמכות הקפאה לרשות תגדיל את הפער בין התפיסה הזמנית לחילוט הסופי", נכתב בנייר העמדה.

לטענת הלשכה, מדובר גם בסטייה חמורה מתפקידה של רשות איסור הלבנת הון - שהיא רשות מודיעינית - ובהפיכתה לרשות אכיפה. "הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה כרשות מודיעינית שמטרתה לרכז, לנתח ולהעביר מידע פיננסי לגופי אכיפה מוסמכים. אין לרשות סמכויות חקירה, אמצעי חקירה או כלים משפטיים לבחינת ראיות וקביעת רמת חשד פלילית", כותבים גרוסמן, גולדמן ודחוח, ומוסיפים: "לא זו אף זו, הרשות מבקשת להתעלם מרף החשד הפלילי, ולהסתפק בשיקול-דעת מינהלי. הסמכות המבוקשת תהפוך אותה לרשות אכיפה עצמאית, עם סמכות לפגוע במידה קיצונית בזכות הקניין - וזאת ללא כל הכשרה, ניסיון או כלים משפטיים הולמים".

בלשכה טוענים כי הקביעה אם קיים חשד פלילי טעונה ניתוח ראיות, שקילת זכויות של בעל הרכוש, פרשנות משפטית ובחינה של הסבירות העובדתית והמשפטית - כל אלה אינם מתפקידה של רשות מודיעין, והם מצויים במובהק בידי גופי חקירה ובתי המשפט בלבד.

"הסמכת גוף מודיעיני לקבוע בעצמו מתי קיים 'חשד', ולהפעיל בעקבות כך, באופן עצמאי, סנקציות חמורות כדוגמת הקפאת רכוש - היא סטייה חמורה מכללי שלטון החוק". מצב זה, נטען, "פוגע באיזון בין הרשויות, ונוצר תקדים מסוכן של ריכוז סמכויות אכיפה כלכליות בידי רשות רגולטורית שאינה כפופה למנגנוני פיקוח מרסנים אפקטיביים".

"מידע שלא נבדק"

עוד מסבירים בלשכה כי הצעת החוק אינה מתייחסת רק "לחשודים", אלא להקפאת רכוש על-פי שיקול-דעת הרשות בלבד (בניגוד ל"חשד סביר" הנדרש בבתי המשפט). כלומר, ייתכן כי כלל לא תיפתח חקירה נגד אדם, אך רכושו יוקפא על-ידי הרשות לאיסור הלבנת הון.

"בהיעדר רף ראייתי מינימלי, תהיה התוצאה הקפאה על בסיס מידע מודיעיני שלא נבדק במסגרת חקירה ראויה, ומבלי שתוכח, אפילו לכאורה, עבירה או קשר של הרכוש לעבירה", נכתב, וצוין: "לטעמנו, אין להפעיל סנקציות מסוג זה נגד בני אדם בטרם היותם חשודים בביצוע עבירה".

ביקורת נוספת שמעלה הלשכה היא נגד הפגיעה הפוטנציאלית בצדדים שלישיים. "הקפאת רכוש עלולה להוביל, בין היתר, לפגיעה בשותפים, בעובדים ובספקים של אדם או חברה שרכושה הוקפא, לפגיעה במתן אשראי, בדירוג האשראי, בשם הטוב, ולערעור היציבות הכלכלית של יחידים ותאגידים", נכתב.

מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור נמסר כי "תזכיר חוק זה, שגובש על-ידי ייעוץ וחקיקה בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נמצא כעת בשלב פרסום הערות הציבור. בהמשך, כחלק מתהליך גיבוש הנוסח הסופי, ידונו בכל הערות הציבור שיתקבלו".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; דלתא גליל צללה בכ-10%, קמטק ב-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● השקל נחלש בחדות מול האירו ● מחירי הנפט יורדים בחדות ● הזהב ממשיך לשבור שיאים, אך בלומברד אודייר מעריכים כי הראלי ייעצר ● וגם: הבנק האמריקאי שמעריך כי תוכנית המכסים של טראמפ תזרז את מתווה הפחתות הריבית של הפד

נבחרת ה־40 באולם הכנס / צילום: כדיה לוי

הדור הבא של הנהגת ישראל נפגש באירוע 40 עד 40 של גלובס

כנס 40 עד 40 השנתי של גלובס נערך זו השנה ה-20 במרכז פרס ביפו, בהשתתפות זוכי הפרויקט, בני משפחותיהם ובכירים ובכירות במשק ● בין המשתתפים: מנכ"ל שופרסל לשעבר אורי וטרמן, מנכ"לית אל על דינה בן-טל גננסיה ושר החינוך יואב קיש, שהגיעו לכבד את נבחרי הפרויקט מטעמם ● אירועים ומינויים

דגל ארה''ב לצד ספינות סחורה בנמל בלוס אנג'לס / צילום: ap, Damian Dovarganes

"תנצלו כל עלייה כדי למכור": בנק ההשקעות שממליץ להתרחק ממניות אמריקאיות

גופי ההשקעות והבנקים ברחבי העולם מביעים זעזוע מתוכנית המכסים של טראמפ ● במורגן סטנלי מעריכים כי התוכנית תלחץ את האינפלציה בארה"ב מעלה ● ביוליס בר ממליצים למכור מניות אמריקאיות ולהתמקד כאלו מאירופה ומסין ● בג'יי.פי מורגן מדגישים כי קיים איום של מיתון על ארה"ב ועל הכלכלה העולמית ● ובוולס פארגו וב-UBS מעריכים כי התוכנית תזרז את מתווה הפחתות הריבית של הפד

טראמפ עוזב לאחר שחתם על צו נשיאותי במהלך אירוע להכרזת המכסים החדשים / צילום: ap, Evan Vucci

תוכנית המכסים שמסעירה את העולם: המדינה שנפגעה הכי הרבה, והאם יש פה הזדמנות קנייה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חשף תוכנית מכסים דרמטית במיוחד, והשווקים נכנסו לפאניקה ● סין היא זו שסופגת את המכה הקשה ביותר, וגם ישראל נמצאת ברשימה ● אנליסטים מזהירים: "זעזוע למערכת הסחר העולמית" ● מה הם לוחות הזמנים, והאם קיים סיכוי לפשרה של הרגע האחרון? ● גלובס עושה סדר

ברק נרדי, מנכ''ל מרכנתיל / צילום: ישראל הדרי

קהל שונה, ריבית גבוהה: הסיבות שבדיסקונט משמרים את מרכנתיל כמותג נפרד

מרכנתיל פועל עצמאית, עם שדרת ניהול נפרדת, ומשרת בעיקר את החברות החרדית והערבית ● הריבית שהוא גובה גבוהה בכ-20% מזו של דיסקונט, והסיבה הרשמית היא פרופיל סיכון שונה של הלקוחות ● למה בקבוצה לא מאחדים את שני המותגים וחוסכים עלויות?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ יורה לכל הכיוונים, השאלה היא האם צריך לקחת אותו ברצינות

דפוס הפעולה הזה של הנשיא טראמפ כולל הכרזה תקשורתית, יצירת דרמה בינלאומית ואז ריכוך - הדרך הזו היא חלק בלתי נפרד מה־DNA של ממשל טראמפ ● אלא שהוא מותיר את השווקים, היצרנים, החברות והמדינות במצב של אי־ודאות כרונית. גם הפעם, נותר להם רק לחכות ולראות אם כל האיומים יתממשו

מה יקרה לשקל ולמחירי הנפט? התחזית של הבנק האירופי הגדול להסלמה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

האירו מזנק מול השקל לשיא של חמישה חודשים. אלו הסיבות

שוק המט"ח המקומי נפתח בסערה בעקבות תוכנית המכסים של טראמפ ● בזמן שהשקל נחלש קלות מול הדולר, האירו מזנק מול המטבע הישראלי לשיא של חמישה חודשים ● מה עומד מאחורי המגמה, ומה צפוי בעתיד?

זה הסנכרון / אילוסטרציה: Shutterstock

החוקר שמסרב לרכוש דירה ויש לו הסבר מדעי

ד"ר ניל צור, שחוקר את תופעת הסנכרון במערכות מורכבות , טוען שהשוק כבר היה בשל לירידות וטראמפ רק סיפק את הטריגר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מה הקשר בין קוביית קרח למחאות ומניות, ולמה העולם הפך רגיש יותר למשברים ● האם שוק הדיור הבא בתור?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנשיא טראמפ מקיים את הבטחת הבחירות שלו: "הם דופקים אותנו, אנחנו נדפוק אותם"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכריז על "יום שחרור אמריקה" ומטיל מכסים כבדים על 25 מדינות, כולל ישראל ● הוא מאשים אותן שהן "שדדו, בזזו ואנסו את אמריקה" - ומבטיח להחזיר את 90 אלף בתי החרושת שסחר לא הוגן גזל מארה"ב ● מי בעצם ישלם את המכסים, וכמה זמן יידרש עד ש"אמריקה תחזור ותהיה עשירה"?

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

באוצר מודאגים ממכסי טראמפ ומכנסים ישיבה דחופה: האם היצוא הישראלי בסכנה?

עבור ישראל, המציאות החדשה מציבה אתגר מיוחד - ארה"ב היא יעד היצוא המרכזי של סחורות מישראל, ואליה מיועד יותר מרבע מסך יצוא הסחורות הישראליות ● מה הצעדים שישראל מתכננת לנקוט, ומה המשמעויות הכלכליות? ● גלובס עושה סדר

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: AP, Alberto Pezzali

המכסים של טראמפ פגעו במיוחד בענקית טכנולוגיה אחת

במכה אחת, נשיא ארה"ב טראמפ הפך את האסטרטגיה של אפל להתרחק מסין על פיה, כשהודיע על תעריפי מכס חדשים על וייטנאם ועל הודו - בדיוק המדינות שאליהן אפל העבירה חלק ניכר מהייצור בשנים האחרונות ● כעת אפל ניצבת בפני שתי אפשרויות בעייתיות: לספוג את עלויות המכס ולפגוע ברווחיה - או להעלות מחירים ולהסתכן בירידה במכירות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP-Richard Dre, Shutterstock

המשקיעים מבולבלים, ושתי מניות בבורסה בתל אביב סבלו במיוחד

המכסים עליהם הכריז נשיא ארה"ב הכניסו את השווקים בעולם לטלטלות משמעותיות, שהגיעו גם לחלק מהחברות הנסחרות בתל אביב ● מי החברות בארץ שנפגעו ממלחמת הסחר של טראמפ, ומי דווקא מרוויחה?

השבוע בעולם/ צילום: AP-Mark Schiefelbein, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ מאבד את רוב הידידים אבל מוצא אחד חדש; ונעים להכיר, gigil

טראמפ מעניש 25 שותפות סחר, כולל ישראל, על "שוד, ביזה ואונס" ● שישה מיליון הרוגים במלחמות קונגו ● נשיא ארה"ב שולח מכתב אהבה לידיד האמת, נאיב בוקלה ● פוליטיקאים בוחרים שופטים, ושופטים מונעים בחירת פוליטיקאים ● תגידו Gigil

מפעל אינטל בישראל / צילום: אינטל

דיווח: הושגה הסכמה ראשונית בין אינטל ל-TSMC על ייצור משותף

אינטל ויצרנית השבבים הטייוואנית TSMC הגיעו להסכמה ראשונית על הקמת מיזם משותף להפעלת מפעלי הייצור של אינטל, כאשר TSMC תיקח 20% ממניותיו ● הפרטים הפיננסיים טרם נסגרו ועדיין לא הושגה הסכמה סופית בין השתיים

גם זה קרה פה / צילומים: שלומי יוסף, יוסי כהן

סמוטריץ' ניסה לשכנע את האמריקאי הלא נכון

שר האוצר כיוון את כל המאמצים למישהו שגוי ● בבנקים חושבים שלא נשים לב להצגה ● ובישראל הלבנת הון זה שטויות, וחבל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"מי שתצליח להגדיל את הייצור, תספק יותר": מאחורי תוצאות השיא של ענקיות התעשייה הביטחונית והתחזית קדימה

דוחות אלביט, תע"א ורפאל לשנה החולפת חושפים גידול של עשרות אחוזים בהכנסות ובצבר ההזמנות ורווח נקי מצרפי שזינק ביותר מ־50% למיליארד דולר ● אנליסטים מעריכים כי המגמה החיובית בתוצאות תימשך תודות למנועי הצמיחה של החברות והביקושים הגדלים, בעיקר באירופה ● האתגר המרכזי של השלוש: הרחבת יכולות הייצור, גם לאחר שגייסו אשתקד מאות עובדים

שכירות. נקודת מפנה בגישת רשות המסים / צילום: שלומי יוסף

מה נחשב להשכרה עסקית: מי חשוף לתשלום מע"מ על השכרת דירות

פס"ד שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים קובע כי השכרת דירות למגורים, בתנאים מסוימים, עשויה להיחשב "שימוש עצמי" החייב במע"מ מלא, אף שהשכרת דירות למגורים פטורה בדרך כלל מחבות זו ● מה ניתן ללמוד מפסק הדין

אילוסטרציה: shutterstock

חמישי השחור בוול סטריט: מדד S&P 500 מחק כמעט 2 טריליון דולר ביום הכי הגרוע מאז 2020

נאסד"ק ירד ב-6% ● טראמפ: "השווקים יזנקו, המניות יזנקו, המדינה תזנק" ● אינטל זינקה בעקבות דיווח על שיתוף פעולה עם TSMC ● הדולר נחלש משמעותית מול המטבעות הזרים ● ירידות חדות במחירי הנפט ● תשואות האג"ח הממשלתיות צללו ● מגזר השירותים בארה"ב הואט בחודש מרץ לרמתו הנמוכה ביותר מזה 9 חודשים ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב

רחפן FPV בפעולה / צילום: Shutterstock

הכלי החדש של רוסיה: רובה לייזר ליירוט

הסטארט־אפ הישראלי קומבטיקה, שעוסק באימון יחידות באמצעות יכולות בינה מלאכותית מתקדמות, חשף את גרסת ה־2.0 ● החברה הטורקית שחתמה על חוזה עם מפעל מצרי לתעשיות מתקדמות לייצור כלי רכב בלתי מאוישים ● וגם: הפעילות האיראנית בתחום החלל שמאיימת גם על ישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סא''ל תומר גרינברג ז''ל / צילום: דובר צה''ל

"הוא הראשון שנכנס לחלץ": זיו גרינברג על האח סא"ל תומר גרינברג שנפל בעזה

"המסר הכי גדול הוא - לעולם לא נישבר. המסר הזה חוזר לא פעם בסיפור של תומר" - כך אמר זיו גרינברג על אחיו, סא"ל תומר גרינברג ז"ל, בכנס 40 עד 40 של גלובס