בנייה בישראל / צילום: Shutterstock
עוד פשרה בין עירייה לקבלנים סביב תעריף היטלי הפיתוח - שתחסוך לקבלנים מאות מיליונים: לאחרונה נתן בית המשפט המחוזי מרכז תוקף של פסק דין לפשרה שהושגה בין עיריית פתח תקווה לבין יותר מ-80 קבלנים שעתרו נגדה סביב גובה היטלי הפיתוח. השורה התחתונה: העירייה תפחית את ההיטלים בפרויקטים של העותרים בכשליש. הפשרה הזו מצטרפת לכמה פשרות דומות שהושגו בחצי השנה האחרונה, כפי שפרסמנו כאן, בין קבלנים ויזמים ובין עיריית תל אביב, ולשורה של הליכים בנושא תעריפי היטלי הפיתוח, המתנהלים בין קבלנים ובין עיריות ברחבי הארץ.
● הזוכים הגדולים במכרזי שדה דב וכמה תעלה דירה
● החברה שמכרה יותר משליש פרויקט ב־20/80: מה אומרים הדוחות על מבצעי הקבלנים?
"חיסכון של כחצי מיליארד שקלים"
82 קבלנים, לצד התאחדות הקבלנים בוני הארץ וארגון הקבלנים והבונים פתח תקווה, הגישו עתירות נגד העירייה, בטענה שזו "הקפיצה" את תעריפי היטלי הפיתוח במאות אחוזים, בהחלטתה מסוף 2023. היטלי הפיתוח, אשר נגבים מצד הרשות לפי מחיר למ"ר עבור הפיתוח הנדרש סביב פרויקט חדש, מחושבים בשיטות סבוכות אשר מביאות לטענת רבים בענף לגבייה ביתר מצד העירייה. העותרים נגד עיריית פתח תקווה טענו כי העלייה הדרמטית בתעריף פוגעת בכלכליות הפרויקטים שלהם - בייחוד כאלו שאליהם כבר יצאו, ושהערכים הכלכליים בהם כבר חושבו טרם ההעלאה המשמעותית - ולכן רבים מהם, כך נטען, עצרו את הליכי הבנייה.
"רוב היזמים עצרו את הבנייה בעיר בשל התעריפים הגבוהים", מציין עו"ד אילן רובינשטיין מרובינשטיין, שועי תמיר משרד עו"ד, אשר ייצג את העותרים נגד העירייה לצד שותפו למשרד, עו"ד חנן שועי. לדברי עו"ד רובנשטיין, העלאת התעריף "שינתה את כל המאזן ליזמים שכבר יצאו לדרך, והבנייה נעצרה כי הגורם המממן לא הסכים שהפרויקט יתקדם במצב שנוצר. זה עיכב את כל הבנייה בפתח תקווה".
שני דיונים נערכו בנושא בפני השופט שמואל בורנשטיין, שעודד את הצדדים להגיע לפשרה. זו הושגה בסופו של דבר, ובמסגרתה סוכם כי תעריף היטלי הפיתוח בפרויקטים של העותרים ירד מ-492 שקל למ"ר בנוי, ל-330 שקל למ"ר - קרי הפחתה של 33% כמעט. "העירייה ניאותה לבוא לפשרה והתנהלה בצורה הוגנת ויפה", אומר עו"ד רובינשטיין. "הם הבינו את הבעייתיות שנוצרה בשל המצב. זו פשרה הוגנת, ונראה שכולם מרוצים ממנה". להערכת הקבלנים העותרים, ההפחתה שעליה סוכם בהסכם הפשרה תחסוך להם תשלום כולל של כחצי מיליארד שקל.
עוד סוכם במסגרת הפשרה כי קבלנים שעתרו, וכבר שילמו היטלי פיתוח על פי התעריף הגבוה, יזכו להחזר מצד העירייה. כמו כן, מתוך ניסיון להשיב את העבודה בעיר לקצב, קובעת הפשרה כי בפרויקטים של העותרים שכבר נידונו בוועדת המשנה לתכנון ובנייה של העירייה יוצאו היתרים בתוך כשנתיים, וכי בקשות להיתר בפרויקטים הרלוונטיים יינתנו על סמך הסכם הפשרה.
נראה כי הפשרה שנחתמה בין העירייה לקבלני פתח תקווה אינה אלא סימן למגמה: כאמור, בחודש ינואר האחרון פרסמנו כאן בפרסום בלעדי כי עיריית תל אביב-יפו הגיעה להסכמי פשרה מול ארבעה יזמים וקבלנים - ארבע פשרות נפרדות מול אדגר השקעות, ברק קירשנר, חברת מידטאון ושלוש החברות לב לבונטין, השפלה פינת השרון וא.ש.ש.י נדל"ן יחד - שבמסגרתם תשיב העירייה לעותרים 7.5 מיליון שקל בסך הכול (בכל הפשרות יחד) שגבתה על אגרות ועל היטלים.
גם נגד עיריית באר שבע הוגשה זה כבר עתירה בעילה דומה, מצד חברת נוה גד, שטענה כי על העירייה להשיב לה סכום של 3.87 מיליון שקל. זאת ועוד, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, באחד מהדיונים סביב עתירות היזמים, צוין כי רק נגד עיריית תל אביב הוגשו 18 תביעות אזרחיות בעניין תקיפת סבירות תחשיבי התעריפים של ההיטלים בחוקי העזר, בסכום כולל של כ-63 מיליון שקל.
חשיבותו של העניין קיבלה ביטוי גם בהחלטה של היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה מאוגוסט 2022, שגם אותה הבאנו כאן באופן בלעדי, שלפיה יש לחדול מהנוהג שבו החזיקו עיריות רבות, גביית היטלים על נכסים באיחור של שנים ועשרות שנים לעיתים. בהחלטתה מציינת היועמ"שית כי חיוב של נכס בודד בהיטלים "עשוי להגיע אף לסכומים של מיליוני שקלים", ולכן ברור מדוע מדובר בנושא אשר מעסיק רבות יזמים, קבלנים ועיריות.
"הוחלט לבחון את התעריפים ולתקנם"
נציין כי היקף ההיטלים שנגבים בשנה על ידי השלטון המקומי מגיע למיליארדי שקלים, אך לפי שעה אין נתונים מסודרים ומדויקים בדבר היקף ההיטלים השנתי שנגבה. כך או כך, נראה כי בעתיד הלא רחוק אנו צפויים להכרעות נוספות בעתירות סביב תעריפי ההיטלים השונים שגובות העיריות, ואולי אף הסכמי פשרה נוספים בין רשויות מקומיות ליזמים וקבלנים, כפי שאנו רואים כבר כעת.
מעיריית פתח תקווה נמסר: "בהתאם להנחיות משרד הפנים, בסוף 2023 העירייה תיקנה את תעריפי ההיטלים, כפי שנדרשו לעמוד בהן כלל הרשויות המקומיות לעדכון תעריפים כל חמש שנים. בעקבות בדיקות שעשתה העירייה ולנוכח העובדה כי חלק מהפרויקטים יצאו לפעול באופן כזה או אחר על בסיס התעריף הישן, הוחלט לבחון את התעריפים ולתקנם, ולהביא תעריפים חדשים שאושרו לאחרונה במועצת העיר בהתאם להנחיות משרד הפנים, ולאחר אישור זה קיבל הסכם הפשרה בעתירות תוקף של פסק דין. יצוין כי הבדיקה שהובילה להפחתת התעריף ב-30% החלה עוד בטרם הגשת העתירה בנושא".
באשר לטענות כי הבנייה בעיר נעצרה בשל המצב שנוצר, אומרים בעירייה: "ברמה הרוחבית, פרויקטי התחדשות נמשכו כל העת, ופתח תקווה היא אחת הערים המובילות בתחום. הפרויקטים לא הופסקו לרגע, שכן ניתן מענה מגשר לאורך כל הדרך בצורה של תשלום לפי אגרות ישנות וכתב התחייבות להשלמה".