שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
ההכרזה הדרמטית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על תוכנית מכסים חדשה ומקיפה הכניסה את השווקים העולמיים לטלטלה ומעוררת דאגה גם במשרד האוצר הישראלי. הבוקר (ה') יכנס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את הנהלת האוצר לדיון "בהשלכות ההחלטה על מדינת ישראל ובחינת צעדי ההמשך הנדרשים", כלשון הודעת האוצר.
● "אפשרות למיתון עולמי": הבנקים הגדולים בעולם מגיבים לתוכנית המכסים של טראמפ
● טורקיה והאמירויות ישלמו פחות מס מישראל. ומי הנפגעת הגדולה?
● באירופה נערכים לתגובה וחוששים מקריסה של 15% ביצוא לארה"ב
עבור ישראל, המציאות החדשה מציבה אתגר מיוחד - ארה"ב היא יעד היצוא המרכזי של סחורות מישראל, ואליה מיועד יותר מרבע מסך יצוא הסחורות הישראליות.
מה מעמדה של ישראל בתוכנית המכסים?
לפי ההכרזה, על ישראל יוטל מכס בשיעור של 17%. השיעור חושב לפי הגירעון בסחר בין המדינות - כלומר ההפרש בין יצוא הסחורות מישראל לארה"ב לבין היבוא מישראל לארה"ב.
זהו שיעור נמוך יחסית בהשוואה לסין (54%), האיחוד האירופי (20%), יפן (24%) והודו (26%), אך גבוה מהמכס הבסיסי של 10% שיוטל על מדינות רבות אחרות, לרבות טורקיה. עוד ברשימת המדינות שיצאו בזול מגזירות טראמפ: בריטניה, סעודיה, סינגפור, ברזיל ואיחוד האמירויות.
עד כמה משמעותית ארה"ב עבור היצוא הישראלי?
ארה"ב היא ללא ספק מדינת היצוא המרכזית והחשובה ביותר של ישראל. יצוא הסחורות הישראליות לארה"ב בשנה שעברה הסתכם ב-17.3 מיליארד דולר, שמהווים כ-26% מסך היצוא הפיזי הישראלי (כלומר, ללא יצוא שירותים). להשוואה, היצוא למדינה השנייה ברשימה, אירלנד, עומד על 3.2 מיליארד דולר בלבד, וסין במקום השלישי עם 2.8 מיליארד דולר.
האם המהלכים האחרונים של ישראל להביא להפחתת המכס הועילו?
ישראל ביצעה שני מהלכים משמעותיים בימים האחרונים במטרה לשפר את עמדתה. האחד הוא ביטול מוחלט של המכסים על יבוא מארה"ב, והשני הוא הרחבת הרפורמה בייבוא גם לתקינה אמריקאית. אולם המהלכים נעשו בממשלה ברגע האחרון. ביטול המכסים מצד ישראל נעשה ערב הכרזת טראמפ ועדיין טעון חקיקה בכנסת, כך שבכלל לא אוזכר בדוח של ארה"ב בפרק על ישראל.
עם זאת, במשרד האוצר מעריכים כי צעדים אלה עשויים לסייע בשלב המשא-ומתן עם הממשל האמריקאי. לפי המידע שבידי משרד האוצר, האמריקאים פתוחים למשא-ומתן עם מדינות שונות להורדת המכסים עם רף מינימלי של 10%. ובכל מקרה, בניגוד לאיחוד האירופי ומדינות אחרות, ישראל בוודאי שאינה מתכוונת להטיל מכסי תגמול על מוצרים אמריקאיים.
מה הצעדים שישראל מתכננת לנקוט בהמשך?
צוותים מקצועיים במשרד האוצר כבר החלו לבחון אילו תעשיות ומפעלים עלולים להיפגע בצורה המשמעותית ביותר, ואיפה נדרשת התערבות ממשלתית. שר האוצר סמוטריץ' שוחח עם נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, והצדדים מתכננים לגבש תוכנית פעולה.
במקביל, משרד האוצר ממליץ לפעול בהקדם לפתיחת משא-ומתן רשמי עם הממשל האמריקאי להפחתת המכסים. גורמים מקצועיים מעריכים כי יש סיכוי להפחית את שיעור המכס, במיוחד לאור העובדה שהממשל האמריקאי טרם לקח בחשבון את צעדי ביטול המכסים הישראליים שבוצעו ברגע האחרון, וכנראה שגם לא את הרחבת הרפורמה ביבוא.
מה המשמעות הכלכלית של מכס בשיעור 17% על היצוא הישראלי?
הפגיעה האפשרית משמעותית ביותר. אם נחשב מכס של 17% על היקף היצוא של הסחורות הפיזיות מישראל לארה"ב (כ-17.3 מיליארד דולר בשנת 2024), מדובר בעלות שנתית פוטנציאלית של כ-2.9 מיליארד דולר. חשוב לציין כי המכסים חלים בעיקר על סחורות פיזיות ולא על שירותים, כך שיצוא השירותים (בעיקר הייטק), שעמד על 16.7 מיליארד דולר ב-2024, אינו צפוי להיפגע ישירות מהמכסים.
תוספת העלות כתוצאה מהמכס תוטל ישירות על הצרכן האמריקאי, בהנחה שהיצואנים לא יספגו את מלוא עלות ההתייקרות. השאלה היא מה תעשה ההתייקרות לרמת התחרותיות של המוצרים הישראלים.
האם ייתכנו גם הזדמנויות לישראל במצב החדש?
מצד אחד, מוצרים תוצרת כחול-לבן יתייקרו אל מול תוצרת אמריקאית מקומית. מצד שני, העובדה שהמכס על ישראל (17%) נמוך מזה שהוטל על האיחוד האירופי (20%) ומדינות אחרות, עשויה להפוך חלק מהתעשיות הישראליות לאטרקטיביות יותר באופן יחסי.
כך שלמרות האתגרים, ניתן לזהות גם הזדמנויות מסוימות. עם זאת, קיימת אי-ודאות גדולה לגבי תגובת האיחוד האירופי ומדינות אחרות למהלך האמריקאי, וכיצד מלחמת סחר גלובלית עשויה להשפיע על הכלכלה העולמית בכלל והישראלית בפרט.
איזה סחורות מיוצאות מישראל לארה"ב?
הטלת המכס על מוצרים מישראל מהווה איום על תעשיות מרכזיות במשק. הקטגוריות המרכזיות לפי הלמ"ס ביצוא לארה"ב הן מכונות ומערכות חשמל, מכשור רפואי ואופטי, תרופות ויהלומים.