איתי ראב''ד, עדי הוברמן-מזוז, גיל פלדמן ומזל מרו, בפאנל משותף בכנס 40 עד 40 / צילום: כדיה לוי
במסגרת כנס 40 עד 40 נערך פאנל תחת הכותרת "הדור הבא של ההנהגה העסקית" בהנחיית כתב גלובס נבו טרבלסי בהשתתפות ארבעה מנבחרי הפרויקט: איתי ראב"ד, מנכ"ל טסלה ישראל; עדי הוברמן־מזוז, מנהלת רגולציה בבנק לאומי; גיל פלדמן, ראש אגף תקציבים ופיתוח עסקי באל על; ועו"ד מזל מרו, שותפה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי במחלקת חדלות פירעון.
● לפרויקט המלא של 40 עד 40 לשנת 2025
ראב"ד סיפר על דרכו לצמרת טסלה כשבדרך עזב התמחות במשפטים: "זאת הייתה הפעם הראשונה שארתי - 'אני פורש, אני לא יכול'. גם לא ידעתי מה הדבר הבא. תוך כדי החלטתי מה הדבר הבא. אני חושב שיש המון חוסר ודאות לאורך הדרך. המהות תמיד הייתה שם. שאני חייב להגשים את עצמי. שיש תוצאה לעשייה שלי. אני רוצה לגרום לשינוי. זה קרה מאוד מהר בטסלה. אנחנו עובדים כצוות ולא בתור ארגון היררכי קשה".
● כנס 40 עד 40 | אלונה בר און: "בנינו הליך בחירה מקצועי, נקי ומובנה, כדי שלבחירה תהיה משמעות"
● כנס 40 עד 40 | יו"ר לאומי לנבחרת הצעירים: "עצבו את עתיד החברה והמשק בנחישות"
ראב"ד נשאל על היעדר השיווק של טסלה שמוכרת בישראל - אבל לא משווקת. "זו אסטרטגיה גלובלית של החברה. אנחנו משקיעים את המשאבים במוצר. שהמוצר יהיה כמה שיותר טוב, וביעילות תפעולית ויצרנית. לשם הולכים כל משאבי החברה. אין בישראל אנשי שיווק ואין אנשי כספים. אנחנו עובדים במודלים רזים כדי שנדבר שפה אחת באופן גלובלי".
על המחירים הגבוהים אמר ראב"ד: "רכבים בישראל נמכרים במחירים מהגבוהים בעולם - בגלל מס קנייה. על רכב חשמלי מס הקנייה עולה, לטעמי מהר מידי. הקפיצה האחרונה - מ-35% ל-45% - הופכת את הפער בין ישראל לשאר העולם ל-50%. כמו כל אתגר - ממפים אותו. כמה השפעה יכולה להיות לך בנושא. האם זה שווה את ההשקעה".
"רגולציה לא נולדת ביום אחד"
הוברמן־מזוז סיפרה על דרכה "עשיתי את רוב הקריירה ברשות ניירות ערך במחלקת התאגידים. כמשפטנית בכירה הייתי אחראית על נושאים שנוגעים לממשל תאגידי. לפני שלוש שנים קיבלתי הצעה לעבור לשוק הפרטי לחברת הביטוח מגדל. אני הולכת עם האינטואיציה הפנימית שלי. המעבר הזה חשוב, מהרגולטור לשוק הפרטי, להבין את האתגרים של עסק ביישום הרגולציה". הוברמן־מזוז הוסיפה שהניסיון מרשות ניירות ערך עוזר לה "בשיח עם הרגולטור בהיבט של מציאת פתרונות יחד עם הרגולטורים ובתוך המסגרת החקיקתית".
"רגולציה לא נולדת ביום אחד. זה תהליך ארוך שאנחנו מלווים מהשלבים הראשונים. השיח מול הרגולטור הוא שיח חשוב ומשמעותי. בחברה כמו בנק לאומי, זיהוי של האתגרים מאפשר להיערך מראש ליישום כדי לממש יעדים עסקיים. לדוגמה - מהפכת השירות של בנק לאומי. חלק מהשירותים במסגרת זו דרש שיח מול הרגולטור. דוגמה נוספת היא המלחמה - הייתה עבודה מאומצת מול הרגולטור למתן הקלות. יש שיח יומיומי", אמרה הוברמן־מזוז.
"הברבור השחור המושלם"
פלדמן סיפר על תקופת הקורונה שבה נכנס לתפקיד: "זה השפיע על רוב החברות במשק. לאל על הקורונה הייתה הברבור השחור המושלם. החברה הייתה בהדממה מוחלטת. המנכ"לית הייתה צוחקת שהיא מגיעה עם כפכפים למשרדים כי אין אף אחד. במשך שנה וחצי כל תשלום 50 אלף דולר הצריכה אישור מנכ"ל. ככה בנינו לאט-לאט תוכנית שתחזיק אותנו להישרדות".
עו"ד מרו סיפרה על התחום של חדלות פירעון: "הוא מורכב מהרבה אתגרים משפטיים ורגשיים. מאחורי כל סיפור כזה עומדים אנשים שזה מפעל החיים שלהם. עבורם זה הרבה מעבר לכסף. אני מנסה לחשוב כמו יזם ולראות איפה אני מצליחה לראות את אותו ערך חדש, רווח לאותה חברה. אני בונה תוכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב. באמצעות הדרך הזו אנחנו מאפשרים לאנשים להשתקם. היום אני סוגרת 5 שנים במשרד. חקלאים מהדרום אבא ושני בנים נקלעו לקשיים כלכליים בסכומים של עשרות מיליוני שקלים. היינו צריכים לייצר להם תוכנית תפעולית. היום הם שילמו את התשלום האחרון שלהם במסגרת הסדר הנושים ויצאו לדרך חדשה".
עו"ד מרו גם סיפרה כי היא עלתה לישראל בגיל 4 עם אחיה: "אמי איבדה 5 ילדים באתיופיה. גידלה עשרה ילדים בארץ. היא אחת מהנשים שמעוררות השראה עבורי. הדרך שלה לימדה אותי שאין אתגר שאני לא יכולה לצלוח".
לשאלה האם מדינת ישראל עושה מספיק עבור חברות של המילואימניקים בצל המלחמה, השיבה עו"ד מרו: "בעיני לא. בטח באזור הדרום. המענים היום בתביעות מס רכוש הם בהיקפים נמוכים. זה דן את החברות לגורל אכזרי. יצא לי ללוות חברות שהמענים הלא מספקים הובילו לתוצאות לא טובות. המדינה צריכה להיכנס יותר. חברה אחת קרסה כי לא קיבלה את המענק בזמן. לחברה אחרת היינו צריכים לספק לה מימון מקופת הנשייה. למזלנו היא הצליחה להשתקם ולחזור לרווח תפעולי אבל המענים מצד המדינה לא מספקים".
לסיום נשאלו ארבעת הנבחרים, איפה יהיו עוד עשור. ראב"ד: "לעבוד פחות ולטייל יותר, להשפיע על העולם הכלכלה על השוק הישראלי ולהתכונן למשבר גיל ה-50. אני נורא אוהב צמיחה, להמשיך לראות מספרים טובים". הוברמן־מזוז השיבה: "אני רואה את עצמי בתפקיד בכיר בבנק לאומי או תפקיד בשוק עם השפעה רחבה. רואה את עצמי כמי שעובדת קשה".
לדברי פלדמן, "התאהבתי בעולם התעופה. הוא מורכב וארוך. זה להסתכל קדימה עשור. אני רוצה להיות חלק מהתהליכים, לראות את הדברים צומחים קורמים עור גידים ומתממשים". עו"ד מרו השיבה: "אני רואה את עצמי מרחיבה את מחלקת חדלות פירעון במשרד. בפן האישי, אני מתגעגעת לטיולים בעוטף עזה. לדרום האדום. מקווה לראות את התקומה באזור".
*** גילוי מלא: פרויקט 40/40 של גלובס הוא פרויקט מערכתי הנערך מזה 20 שנה. בחירת המנהיגים הצעירים מבוצעת בהליך מסודר ומובנה המנוהל על-ידי פסיכולוגית תעסוקתית וועדה מייעצת, והבחירה היא על-פי קריטריונים קבועים עליהם ניתן לקרוא כאן וללא מעורבות מסחרית. גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס המנהיגות הצעירה של ישראל: בנק לאומי, אל על, דוראל, משרד אגמון עם טולצ'ינסקי.