זה הסנכרון / אילוסטרציה: Shutterstock
כמה חוקרים בתחומי מדעי החברה מוכנים באמת לקבל החלטות על בסיס המחקר שלהם? ד"ר ניל צור מהאוניברסיטה העברית, שחוקר מערכות מורכבות, החליט לשים את הכסף שלו על התיאוריה שפיתח. "אמרתי לעצמי, אני הולך לעשות צעד שמאוד יכאיב לי אם אני טועה, כדי שתהיה לי מוטיבציה גבוהה לא לטעות, ואם כן, אז להבין למה טעיתי. לכן, אני עכשיו בשורט על השוק".
● חזית המדע | חמש שנים לקורונה: כמה אנשים עדיין מתהלכים בינינו עם מוח מעורפל?
● חזית המדע | השעון שמגלה בת כמה באמת מערכת החיסון שלכם
● חזית המדע | הטבעות שנעלמות והתוכנית הישראלית: כוכב שבתאי לא מפסיק להפתיע את החוקרים
צור אינו כלכלן, אלא פיזיקאי המיישם גישות מעולם הפיזיקה של מערכות מורכבות על מדעי החברה. מים שהופכים לקרח? פקקים בכניסה לשכונה? מחאות ומלחמות? לדבריו, ההתנהגות בכל אלה פועלת לפי כמה כללים אוניברסליים, וכך גם שוק ההון.
צור סיפר לנו על פוזיציית השורט שלו כמה ימים לפני הכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על מכסים חדשים שיוטלו על שותפות הסחר בשיעורים גבוהים מהצפוי. עוד לפני כן החלו הירידות בשוק, וצור ממש אינו היחיד שנמצא בשורט. אבל לטענתו, המכסים הם רק התירוץ. השוק הראה עוד קודם לאיומי טראמפ התגבשות לדפוס שהופך אותו לרגיש יותר לטריגר חיצוני.
עכשיו הוא מעוניין לחזות טרנדים אחרים בשוק, למשל את כיוון שוק הדיור. וגם על זה הוא שם כסף משלו.
קפיצת דרך ענקית במדע
במערכות מורכבות, תחום ההתמחות של צור, הפרטים משפיעים זה על זה בכל מיני דרכים, וכדי לנבא את ההתנהגות של המערכת יש להבין בבת אחת את כל ההשפעות ההדדיות.
היום, בזכות יכולות החישוב יוצאות הדופן שנמצאות בידי החוקרים, אפשר לבנות מודלים יותר ויותר מדויקים של מערכות כאלה. "אנחנו יכולים היום למדל מה שנקרא 'סיבתיות סטטיסטית', שבה אני משפיע עלייך, אבל גם את משפיעה עליי חזרה, ואנחנו מנסים להבין איך וכמה", אומר צור. "לפעמים ההשפעות הללו קורות בטווחי זמן שונים לגמרי.
"לדוגמה, מזג האוויר משפיע על מה שבני אדם לובשים בטווח של יום. מה שבני אדם לובשים, כלומר תעשיית האופנה, משפיעה על האקלים, כלומר על מזג האוויר, בטווח של מאה שנה".
היכולת למדל מערכות מורכבות שינתה את המדע מן היסוד. כמעט בכל תחום, החדשנות מגיעה היום מחקר של מערכות מורכבות. אם בעבר הפסיכולוגיה חקרה אדם אחד, הכלכלה חקרה עסק אחד, ההיסטוריונים חקרו תקופה אחת, והכלילו על הכלל באמצעות כלים סטטיסטיים פשוטים יחסית, כעת ניתן למדל לא רק את כל המקרים, אלא גם את יחסי הגומלין ביניהם.
מנקודת המבט של שוק ההון, זה אומר שאנחנו עוברים בהדרגה מהיכולת לחזות את הכיוון הכללי של השוק, בידיעה שיהיו עליות וירידות נקודתיות, ליכולת למדל גם את הכיוון הכללי וגם את העליות ואת הירידות הנקודתיות.
"אחד המנטורים שלי, פרופ' סורין סולומון, אמר שאנחנו נמצאים בנקודה דומה לזו שבה הביולוגים היו כשהם בנו את המיקרוסקופ הראשון. הם הצליחו להסתכל לראשונה לתוך תא חי ולפרק את המורכבות הזאת שנקראת תאים וכל מה שחי. בעולם המערכות המורכבות, אנחנו יכולים סוף סוף לנתח מידע, שרובו נצבר בשנים האחרונות. יחד עם יכולת החישוב, אנחנו ממש שם. זה שינוי פאזה".
השוק חיפש תירוץ לרדת
המטרה של צור היא לנסח כמה כללי יסוד העומדים בבסיס כל המערכות המורכבות, בין שאלה מולקולות, מחאות או מניות. הוא ממוקד במיוחד בשאלת הסנכרון. "כשאני והבן שלי עושים משהו יחד, אנחנו חווים סנכרון. כשכל השכונה יוצאת מהבית באותה שעה ונוצר פקק, זה סנכרון. נורמות ותרבות של חברות, זה סנכרון. כסף הוא סוג של כלי לסנכרון. גם מכונות לומדות העומדות בבסיס הבינה המלאכותית הן רשתות שרכיביהן פועלים בסנכרון אלה עם אלה, וכך גם המוח האנושי".
הסנכרון הוא תהליך הדרגתי. למשל, מחיאות כפיים בקהל. אדם אחד יתחיל, אחר יצטרף, הקהל יתחיל למחוא יחד ובהדרגה הקצב יהפוך ליותר ויותר אחיד. זה בדיוק כך גם בקוביית קרח. כשהטמפרטורה יורדת, הקיפאון מתרחש לא בבת אחת. כמה מולקולות בכמה מוקדים של הנוזל מתחילות להתנהג כמו קרח, וזה "מדביק" את המולקולות שבסביבה.
במחאות קורה אותו דבר. אי־אפשר לצפות איזה אדם יעבור ל"מצב מחאה" ויסחף אחריו אחרים, אבל צור יכול לומר באמצעות המודלים שלו מתי הציבור נמצא ב"טמפרטורה" המתאימה למצב של מחאה.
למעשה, התזמון של התפרצות מחאות היה נושא הדוקטורט שלו. דיברנו איתו עליו כבר ב־2021, במסגרת פרויקט שהציג חמישה דוקטורנטים מבטיחים. הוא פיתח מודל שמגלה מהי מידת הבשלות של הציבור להשפעה מאירועים חיצוניים, כך שניתן לצפות אם אירוע מסוים יוציא לרחובות 5,000 אנשים או 50 אלף.
צור התבסס במודל שבנה על כניסות לוויקיפדיה. הוא לא בחן אילו ערכים אנשים קוראים, אלא כמה אנשים קוראים אותם ערכים. ככל שהציבור קורא אותם ערכים, כך הוא דרוך יותר לקראת פעילות משותפת, כמו מחאה. המולקולות הפכו רגישות יותר זו לזו.
במודל שלך, מה אתה רואה שקורה לדפוס ההתנהגות של הסוחרים לפני שמתחילות ירידות?
"כלל היסוד הוא שסנכרון מפחית את חופש הפעולה של הפרט. חישבו, למשל, על קהל שעושה תנועת 'גל' באצטדיון. האפקט הוא מדהים ונותן לנו טעימה ממה שחברה יכולה לעשות כשכולם בה פועלים יחד. אבל נסו להיות האדם הזה שלא משתתף בגל, ותבינו את הכוונה באמירה שכאשר חברה מסונכרנת, יש לכל פרט בה פחות חופש בחירה".
כך נצבר מומנטום של כל הקבוצה לכיוון מסוים, אבל היא הופכת גם רגישה יותר להשפעה חיצונית. "חישבי על ההבדל בין מישהו שנותן מכה למים, והמולקולות מתפזרות לכל מיני כיוונים, בהשוואה למישהו שמכה על קוביית קרח. היא תעוף כולה כגוש אחד לאותו כיוון.
"זה מה שאנחנו רואים גם בשוק ההון, וזהו הממצא של המחקר האחרון שלי בנושא, שטרם פורסם. מידלנו את התנהגות הסוחרים, וככל שראינו יותר סנכרון בין סוחרים הממוקדים בתקופות שונות, כלומר כשסוחרי היום וסוחרים לטווח ארוך התחילו לעשות דברים דומים, ראינו שאירועים חיצוניים משפיעים עליהם חזק יותר - אירועים שהשפיעו לכיוון שבו הם כבר נעו, אבל גם אירועים שנותנים דחיפה בדיוק לכיוון ההפוך מזה שבו התקדם השוק עד כה".
כלומר, השוק בעצם התכנס לאיזו נקודת התמצקות וחיכה לאירוע שיפעיל אותו. בשפת שוק ההון, הוא "חיפש את הירידה", ואילו מהות האירוע - במקרה זה, המכסים של טראמפ - הוא פחות משמעותי.
"בדיוק. בני אדם הם אורגניזם שמונע על ידי סיפורים, וכך גם במקרים כאלה. בשוק ההון, הסיפור הוא אחד הדברים שמושכים את כולנו להסתנכרן אלה עם אלה מלכתחילה. ואז, כאשר נבנה מומנטום, המערכת הזאת בעצם בשלה לטריגר. ואכן, יש אירוע. יש טריגר. אבל על פי הגישה שלנו, הטריגר פועל כי המערכת הייתה מוכנה. אם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו הוא רק על הטריגר, אנחנו מפספסים חלק מההתרחשות האמיתית".
הבעיה עם מכונות
אחרי אירוע הטריגר, שדוחף את כל הקבוצה המסונכרנת לכיוון ההפוך מזה שבו התקדמה בתחילת הדרך, לרוב תהיה ירידה בסנכרון, אומר צור. ואז כל מולקולה, או אדם, יחזרו שוב להתנהגות שיש בה אקראיות רבה יותר, או כפי שאנחנו חווים זאת, יותר חופש בחירה. זאת, עד ששוב ייווצר מומנטום של סנכרון.
האם על כך מבוססים כלי ניתוח טכני, או מסחר באמצעות מכונה?
"אני לא מאוד מתלהב מניתוח טכני. הרי מה אומרים בניתוחים טכניים, לפחות אלה שאני מכיר? למשל, בואו נראה מתי הממוצע של 20 הימים האחרונים פוגש את הממוצע של 100 הימים האחרונים. על שום מה דווקא 20 או 100 ימים? אנשים אומרים לי, 'ככה אני אוהב'. ולמה ממוצע? האם מדידת ממוצע בכלל רלוונטית למתמטיקה שבה מתנהגות מניות?
"לגבי מסחר באמצעות מכונה, חשוב להבין שהמהירות מגיעה על חשבון הדיוק. אי־אפשר לנבא התנהגות של מערכת מאוד מורכבת בזמן שרלוונטי למסחר שמגיב לחדשות. לכן המודלים של מסחר באמצעות מכונה הם יחסית פשוטים דווקא. אני מעריך שיש מי שבונים גם מודלים מורכבים יותר, למסחר ארוך טווח, אבל הם לא חשפו זאת לעולם".
בין שהמכונות פשוטות ומהירות ובין שהן מורכבות ואיטיות יותר, הן בדרך כלל פועלות כקופסה שחורה ונותנות תוצאה בלי להסביר מה הן עשו. צור, לעומת זאת, רוצה לפענח את החוקיות של המערכות המורכבות ולא רק לנבא את התוצאה.
"החלום שלי הוא לפענח עוד ועוד כללי התנהגות בסיסיים מאוד של מערכות מורכבות, שתקפים בסוגים רבים ושונים של מערכות כאלה. החוקים הללו אינם סותרים את מה שהמדע בכל תחום יודע עד כה, אלא רק מוסיפים עליהם רובד נוסף, משלימים את התמונה".
בעולם שבו כולם חוקרי מערכות מורכבות, יהיו עדיין חוקרים של המקרה היחיד?
"מישהו צריך להביא את הדאטה שממנו עושים הכללה, ולשם כך תמיד יהיה צורך לאסוף מידע מהשטח ולסדר אותו. האיסוף של המידע הוא לא תמיד פשוט וישנם תחומים שבהם המידע הוא מוגבל".
שוק הדיור במצב רגיש
צור מאמין שבעתיד כולנו נדע לדבר את שפת המערכות המורכבות, אף שהיום היא אינה אינטואיטיבית עבורנו. "קצת כמו שכולם למדו את הניסויים הבסיסיים בכלכלה התנהגותית ואת השפה של סטיות קבועות מרציונליות, חשבונאות מנטלית ונאג'".
ההחלטה שלך להיות בשורט על שוק המניות כבר השתלמה. אתה יכול לספר לנו על החלטות נוספות שקיבלת בעקבות התיאוריה שלך?
"לא עשיתי עדיין מחקר מקיף על שוק הדיור, אבל יש סימנים שיכולים להעיד שגם הוא מתגבש באופן שעלול להפוך אותו רגיש לטריגר משברי. יש היום נורמה לפיה כל אחד חייב דירה בכל מחיר, והנורמה הזאת יכולה להישבר בעקבות טריגר, למשל פשיטת רגל של חברת בנייה גדולה.
"אני עצמי לא רכשתי דירה, וזה בגלל עיקרון שמופיע בספר 'ברבור שחור' של ניסים טאלב, עקרון השבירות ואנטי שבירות. אנשים שרוכשים דירות ולוקחים משכנתא גדולה הופכים מאוד שבירים - כל מה שקורה בשוק יכול לזעזע אותם, וההחלטות שלהם מוגבלות. הם לא יכולים להפסיק לעבוד מיוזמתם, ואם יפטרו אותם, אם תקרה להם איזושהי תאונה כלכלית אחרת, או אם ערך הדירות יירד מאוד, הם עלולים להיקלע לבעיה.
"ומה ההיפך משביר? לא משהו שכשזורקים אותו הוא לא נשבר, אלא דווקא משהו שמתחשל ממכות. למשל הגוף שלנו הוא מערכת שקצת סטרס מדי פעם עושה לה טוב לטווח הארוך".
עצם האמירה שלך שעלול להיות משבר דיור עשויה להשפיע על המערכת.
"ההשפעה שלי היא כמובן זעירה, אבל זו דוגמה טובה לאופן שבו כולנו משפיעים זה על זה, ושההשפעה הזאת יכולה ליצור מעגלי היזון שהולכים ומתחזקים".
גם אם תפענח את הכללים הבסיסיים של מערכות מורכבות, האם תוכל לנבא באמת את הכיווניות שלהן? הרי מדובר באינסוף משתנים. אי־אפשר אף פעם למדל הכול, ותמיד יש אלמנט של כאוס.
"נכון. אני לא חושב שהייעוד שלי הוא לפתח כלי אטרקטיבי לשימוש של סוחרי יום. המדידה של הסנכרון לא יכולה לנבא בדיוק מתי תהיה נפילה, אלא רק לומר שמצב הרוח הציבורי הוא כזה שהופך את המערכת לרגישה לטריגר".
דמוקרטיות משנות צורה
המחקרים שלך יכולים להסביר את מה שקורה בעולם הפוליטי היום?
"כשבוחנים את מגפת הקורונה, התופעה הייתה כל כך עוצמתית משום שהעולם היה בעל אפשרויות סנכרון טובות יותר מאשר בעבר. הייתה קישוריות בין מקומות שונים. היום העולם עוד יותר מקושר, יותר נוח לסנכרון, בעיקר אם מערכות AI לומדות מכולנו יחד ואז מתנהגות באופן שמביא בחשבון את כל המידע לגבי כל האנושות. לא חקרתי את זה באופן ישיר, אבל אני חושד שהסנכרון הזה הופך אותנו לרגישים יותר, ובעולם כזה חשוב מאוד לאמץ התנהגויות שהן אנטי־שבירות.
"אני חושב שבעקבות המשבר העולמי הזה אנחנו נלך לכיוון של דמוקרטיה יותר רשתית. גורמים מקומיים או קבוצות אינטרס יפעלו באופן עצמאי, ויהיה להן קל מאוד להסתנכרן בתוך עצמן בזכות כלי התקשורת החדשים. התפקיד של השלטון המרכזי יהיה בעיקר לעודד את שיתוף הפעולה בין הקבוצות השונות, שכל אחת מהן כבר מגובשת.
"דוגמה טובה לזה היא פרויקט אשכולות הערים, שבו עיריות משתפות פעולה אם יש להן בעיות דומות, גם אם אינן קרובות גיאוגרפית".
זה ההיפך מהשלטון שנהיה נפוץ יותר בעולם ורוצה לצבור כוח לעצמו, בין היתר על ידי יצירת בידול בין קבוצות. זה עוזר לגבש כל אחת מהן נגד השנייה.
"זה משבר שנצטרך לצלוח. אנחנו כותבים היום את המדינה מחדש, לא רק בגלל תהליכים שקורים בתוך המדינה, אלא בגלל מה שקורה לכלל החברה האנושית, בגלל השינויים בדפוסי עיבוד המידע שלה".