ד''ר נדין בודו טרכטנברג, סגנית יו''ר הבנק הדיגיטלי אש ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר
"שינוי הגישה כלפי הסחר העולמי התחיל לפני עשור פחות או יותר. הוא אפיין גם את הקדנציה הקודמת של טראמפ, אבל לא רק. זה קרה על רקע שינויים מבניים כמו ירידת קרנה של התעשייה המסורתית והגידול באי־שוויון, והתהליך נמשך גם בקדנציה של ביידן. הפעם זה אחרת, המהלך האחרון של טראמפ הוא שינוי משטר של ממש", כך אומרת בראיון לגלובס ד"ר נדין בודו טרכטנברג, מי שכיהנה בין היתר כמשנה לנגיד בנק ישראל והיום משמשת כסגנית יו"ר הבנק הדיגיטלי אש שנמצא בשלבי פיילוט.
● ראיון |הכלכלן הבכיר שמזהיר מצעדי טראמפ: "הברבור השחור הגיע"
● "מי שימכור יקבע הפסדים": מנהלי השקעות ממליצים מה כדאי לעשות עכשיו עם התיק
הודעתו של נשיא ארה"ב ביום רביעי בלילה (שעון ישראל) הייתה לעיתים מבלבלת, והותירה לא מעט סימני שאלה. טראמפ אמנם הציג רשימה מפורטת של מכסים הדדיים, אך התמונה הלכה והתבהרה מעט מאוד ככל שחלף הזמן. בשורה התחתונה, ארה"ב תטיל מכס מינימלי וחובק עולם של 10% על כל שותפות הסחר שלה, לצד מכסים גבוהים יותר על כ־60 מדינות שיש להן עודפי סחר גדולים עימה. כך למשל, יבוא מסין יושת במס של 54%, מהאיחוד האירופי ייגבה שיעור של 20%, ומישראל 17%. המכס הגלובלי ייכנס לתוקף כבר בסוף השבוע הקרוב, ולאחר מכן, ב־9 באפריל יוחלף במכסים גבוהים יותר בהתאם לרשימה של טראמפ.
מעבר להשלכות הכלכליות הברורות - בודו טרכטנברג מזהירה כי מדובר במהלך בעל משמעות פוליטית עמוקה, שעשוי להחזיר את העולם עשורים אחורה.
העולם חוזר אחורה
מדוע את מכנה את זה "שינוי משטר"?
"אמנם ראינו את השינוי ביחס לסחר כאמור כבר בקדנציה הקודמת של טראמפ, וזה המשיך עם ביידן. אבל עכשיו זה מאוד שונה. בעבר, החששות היו ממוקדים בעיקר בסין, הן בגלל שהיא נתפסה כאויב פוטנציאלי והן בגלל תחושה שהסינים לא ממש מקפידים על כללי המשחק במסחר הבינלאומי. אבל עכשיו אנחנו רואים שינוי משטר לגמרי - זה לא רק סין, זה כל המדינות: האיחוד האירופי, יפן, קוריאה, מקסיקו וקנדה, שהן המדינות הכי חשובות למסחר האמריקאי.
"זה נעשה בצורה מאוד מאסיבית, וזה מזמין תגובת נגד. כבר בבוקר שאחרי האיחוד האירופי הודיע שיגיב למהלך. אנחנו לא ראינו שינוי כזה משנות ה־30. מאז, ובמיוחד אחרי מלחמת העולם השנייה וביתר שאת משנות ה־80, היינו בתהליך של הורדת מכסים וגידול בסחר הבינלאומי שהעולם כולו נהנה ממנו. זה מרכיב משמעותי בצמיחה הגלובלית ובעליית רמת החיים בכל המדינות".
יש סיבה לדאגה מעבר להשפעה הכלכלית המיידית?
"כשעברנו מהגלובליזציה הקודמת לעידן של פרוטקציוניזם, זה מאוד פגע במשק העולמי בכל המדינות. אתה רואה שזה קורה בהקשר שבסופו של דבר הוביל למלחמת עולם. זה משקף חששות והאשמות. כשיש לך בעיות בבית, אתה מאשים את האחרים. זו אווירה מלחמתית נגד הסביבה שלך, וקורה משהו מאוד דומה הפעם. לכל אחד יש בעיות, אבל אתה מתחיל להפנות אצבע מאשימה כלפי חוץ".
בודו טרכטנברג מדגישה, כי "מה שמדאיג הוא האופי האגרסיבי של הצעדים, גם כלפי מדינות שלכאורה הן בנות ברית. יש חשש כלכלי מוצדק - אנחנו יודעים שזה יפגע בצמיחה הגלובלית, באינפלציה (במיוחד במדינות שספגו העלאות מכסים גבוהות), ובזרימות הפיננסיות ממקום למקום. אבל מעבר לפגיעה הכלכלית המיידית, יש גם חשש שאנחנו נכנסים לעידן שבו רואים את כל העולם כאויב.
"אין מה לעשות, הכוח הכלכלי של סין מביא איתו גם דרישות מבחינת הכוח הפוליטי בעולם. אבל מדיניות המכסים החדשה מחריפה מאוד את המתיחות, ואני חושבת שזה מאוד מסוכן - הרבה מעבר לפגיעה הכלכלית המיידית".
בואי ננתח מבחינה כלכלית טהורה - יש היגיון במהלך?
"יש פה ושם דברים שבאמת היה צריך לתקן. למשל, בארה"ב יש את 'המיני מס' - אם אתה מייבא בפחות מ־800 דולר ליום לאדם, אתה לא צריך לשלם מכס. הסוג הזה של סחר גדל מאוד בשנים האחרונות. אם לפני שבע שנים זה היה בהיקף של כמה מיליארדי דולר, היום זה כבר חצי טריליון דולר. כל האמריקאים מזמינים ישירות מסין והסינים הבינו היטב את המערכת הזו. אם היו מתקנים רק את זה, היה אפשר להבין - זה תיקון הגיוני של כללי המשחק. אבל מה שאנחנו רואים עכשיו הם מכסים לפי תעשיות ולפי מדינות, ללא שום הצדקה כלכלית או הצדקה מבחינת כללי המשחק. זה משהו מלחמתי, וזה מה שמדאיג".
"להערכתי הוא לא ייסוג"
ישראל ממוקמת במקום ה־18 ברשימת המדינות הזרות ש"בזזו ושדדו" את ארה"ב, על אף המאמצים שהתקיימו עד הרגע האחרון למנוע את רוע הגזירה. אמנם מסתמן שהמכסים לא יחולו על שירותים, שמהווים יותר מ־50% מהיצוא הישראלי לארה"ב, אך בודו טרכטנברג בכל זאת לא שקטה ביחס להשלכות האפשריות על ישראל.
לגבי סחורות היא אומרת, "אנחנו מייצרים פחות, אבל יש כמה תעשיות חשובות. עדיין לא ברור האם מדובר גם על תעשיית הפארמה. די ברור שכל היצוא בתחום האלקטרוניקה כנראה ייפגע, וגם התעשייה הביטחונית - אם כי זה תלוי אם מדובר במוצרים או בשירותים.
"השפעה נוספת היא על חברות ישראליות שצריכות להחליט האם להתרחב בארץ או בארה"ב. עם כל מה שקורה בארץ, המכסים החדשים הם דחיפה נוספת לחברות הייטק להתרחב בארה"ב - לא רק להירשם שם, אלא ממש לשים שם את המטה והעובדים. זה עלול להקטין את הצמיחה שראינו כאן".
את רואה סיכוי שטראמפ ייסוג מהמהלך?
"הניחוש שלך טוב כמו שלי, אבל התחושה שלי היא שלא. אמנם הוא הלך הלוך ושוב כל הזמן - בתחילה הוא איים על קנדה, אחר כך ירד מזה, אחר כך דחה את זה והחזיר. אבל כשאתה מאיים על כל המדינות, קשה לסגת. אני חושבת שכדי שייקחו אותו ברצינות הוא היה מוכרח לממש את האיום, וזה מה שאנחנו רואים עכשיו. מה שאנחנו עדיין לא רואים זה מה תהיה תגובת הנגד, ואז תגובת הנגד לתגובת הנגד".