אופיר שלם (מנכ"ל), אלי בוקצ'ין, איל כרמי ואסף הורביץ
ויולה ונצ'רס, Nutrien, Cavallo, Sumitomo, OurCrowd , ורטקס, Finestere Ventures
חובבי היין שמגיע מקליפורניה מסתובבים בחודשים האחרונים אכולי דאגה: וירוס בלתי מוכר תוקף את הכרמים ועלול לפגוע ביבולי הגפנים ובאיכות המשקה.
הווירוס, כך מצאו האגרונומים, מתפשט באמצעות חרק שמטייל בכרמים וניזון מאחד העשבים שנפוצים בהם. מי כאן כדי לעזור? לא מכסחי השדים, אלא אנשי הסטארט-אפ טאראניס (Taranis) מרמת החייל, שממפים את התפשטות העשב ומנחים את המדבירים כמה והיכן לרסס כדי להיפטר ממנו.
המאבק בווירוס הקליפורני הוא רק חלק קטן מעסקיה של חברת הטכנולוגיה החקלאית, שניצבת בימים אלה על קו הזינוק לשווקים בהיקף של מיליארדי דולרים. המוצר שפיתחה כולל צילום שדות מרחפנים וממטוסים ופיענוח אוטומטי של התצלומים, במטרה לספק מידע בעל ערך כלכלי רב לחקלאים - בעלי חוות ענק בארה"ב, דרום אמריקה ואזורים נוספים.
לאחרונה גייסה החברה עוד 20 מיליון דולר וצירפה שורה של משקיעים אסטרטגיים משמעותיים בעולם החקלאי, מה שיכול להעיד על הציפיות הגבוהות שנתלות בה.
את טאראניס הקימו לפני שלוש שנים אופיר שלם, איל כרמי, אלי בוקצ'ין ואסף הורביץ, ומאוחר יותר הצטרף אליהם עמיחי גורניק, שאחראי לטכנולוגיית הצילום האווירי הייחודית של החברה. שלם וגורניק חברים מילדות, בני ההתיישבות העובדת, שהכירו מקרוב את היציאה לשטח והניסיון לאתר מזיקים ומחלות. "זה שילוב בין שני דברים שאני אוהב. סגירת מעגל כזאת", אומר שלם, המכהן כמנכ"ל.
איך הגעתם להקים את החברה?
"צברנו הרבה ניסיון בתחום ביטחוניים, עשינו קריירות מעניינות , אבל ראיתי חברים שעברו לסטארט-אפים והיו מרוצים. רצינו לראות איך הכישורים שלנו יכולים לשמש בעולם הזה. התחום שאנחנו פועלים בו חיובי ותורם לעולם, הכרנו את הבעיות וידענו שיש פוטנציאל ענקי ושזו תעשייה מאוד שמרנית שנהנית ממעט חדשנות יחסית לגודלה".
הטכנולוגיה שפיתח גורניק מאפשרת לצלם במהירות רבה מגובה 30 מטר, ולקבל תמונות שנראות כאילו צולמו ממש ממול לצמח. סדרה של גיחות רחפן מאפשרת לצלם שטח חקלאי של 20 אלף דונם ביום ולחסוך ימי עבודה ארוכים של אגרונומים, שמחפשים ידנית חרקים ומחלות.
"אנחנו מצלמים שטחים חקלאיים נרחבים ברזולוציה של פחות ממילימטר לפיקסל", אומר שלם, "זו הפעם הראשונה שבה חקלאי יכול לקבל תמונות מהשטח כמו אלה שהיה מקבל לו היה הולך בו: חיפושיות, זחלים, ביצים, עשבים, מחלות".
הצילומים מועברים למערכת הלמידה העמוקה של טאראניס, שנועדה לזהות בעיות באופן אוטומטי. "יש מאות סוגים של בעיות, כלומר מאות גידולים כפול מאות חרקים, מאות מחלות, מאות סוגי עשבים, ולכן צריך אוטומציה. זו בעיה ענקית וכשמתמודדים איתה במקום אחד היא צצה במקום חדש, סוג של איזון מול הטבע", מסביר שלם.
בסוף העבודה החברה מציגה לבעל החוות מרשם, הכולל מיפוי של כל העשבים, המזיקים והמחלות שנמצאו בחלקות. על בסיס ההמלצות הוא בוחר את החומרים והדשנים שהוא מעוניין להשתמש בהם, ומזין את כל המידע לטרקטור החכם.
נהג הטרקטור לא צריך לעשות דבר חוץ מלהתניע בתחילת יום העבודה ולכבות בסופו. את כל שאר העבודה הטרקטור עושה לבד: מגיע למקומות הנכונים ומפזר את החומרים שנקבעו. בעתיד, מקווים בחברה, תאפשר הרגולציה לטרקטור לנסוע באופן אוטונומי, בלי נהג.
מדוע כדאי לחברת הייטק להתמקד דווקא בתחום שנחשב מסורתי ושמרני כל כך? מי שמתבונן על החקלאות הישראלית המתכווצת יחשוב אולי שהענף הזה עובר מהעולם, אבל הדרישה הגלובלית למזון רק הולכת וגדלה. המדינות החקלאיות, ובהן ארה"ב, ברזיל, רוסיה, אוקראינה ואוסטרליה, נמצאות במרוץ להגדלת היבולים כדי לעמוד בדרישות המאמירות.
החיסכון הכספי שטאראניס מאפשרת לדבריה, כ-7% מהוצאות הגידול, עשוי להתגלות בתנאים האלה כמשמעותי ביותר. כבר כיום מכסה החברה 19 אלף חוות חקלאיות בשבע מדינות ונהנית מהכנסות בגובה מיליוני דולרים בודדים בשנה, אלא שמדובר באחוזים בודדים מהיקף השוק הפוטנציאלי, שכניסה בהיקף משמעותי אליו יכולה להפוך אותה לחברת ענק.
שלם אומר שכיום החברה עדיין מעדיפה להתמקד במדינות ובגידולים ספציפיים, "אבל השוק כל כך גדול, שאני מאמין שאם נרצה לפרוץ מהר - נעשה גיוס גדול יותר או הנפקה, כי אנחנו לגמרי רואים את עצמנו כשחקן ישראלי בולט, שיכול לתמוך במאות מיליוני דונם בעולם עם צוות יחסית קטן. בשנתיים הקרובות נכפיל את מספר העובדים בחברה: אנחנו מחפשים אנשים שמכירים טכנולוגיה ברמות הכי גבוהות, לא חייבים להכיר חקלאות, אבל רוצים לעשות משהו מאוד חיובי לעולם".
עם זאת, כיווני הצמיחה העתידיים של טאראניס אינם מוגבלים לחקלאות. לאחרונה ביקר במשרדי החברה בכיר מהנהלת גוגל באירופה, שהתעניין בעיקר בטכנולוגיית הצילום שלה. "היום הם מעדכנים את Google Earth פעם בארבע שנים, בעזרת לווינים וברזולוציה של 30 ס"מ לפיקסל, ואילו אנחנו יודעים לייצר 5 ס"מ לפיקסל. אם משתמשים בטכנולוגיה שלנו בשטחים גדולים, זה הרבה יותר יעיל וזול משימוש בלוויינים. אבל בינתיים אנחנו עדיין בבוץ בשדות בדרום אמריקה".
אני מאשר / ת קבלת תוכן פרסומי מגלובס
עקבו אחרינו ברשתות