x

שיתוף הפרויקט

סגור
1

רביב דרוקר

ערוץ 10

 - רביב דרוקר / צילום: איליה מלניקוב
סימביביוזה | יונתן כיתאין

בתחילת 2014, לאחר שב"גלובס" נחשף כי בנימין נתניהו החזיק כספים ב"מקלט מס" המצוי באיי ג'רזי, פרסם רביב דרוקר פוסט בבלוג שלו תחת הכותרת "מקלט המס של נתניהו - איבדתי את זה, או שההרתעה עובדת". דרוקר הסביר שם כי המידע בנושא מצוי אצלו כבר כמה שנים אבל איכשהו זה לא היה נראה לו כמו "סיפור". "יכול להיות", הוא העלה שם את האפשרות, "שלמרות הכחשותיי, האיומים וצעדי התגמול של נתניהו ואנשיו נכנסו לי מתחת לעור. הרי אפילו כמה מהאנשים שאמורים לתמוך בפרסומים כאלו, הסבירו לי בעבר שזה לא טוב שאני אפרסם, שזה ייראה ונדטה אישית".

לאחרונה זה קרה לו שוב, כשהעדיף שלא לפרסם את הקלטות יאיר נתניהו (הפעם הייתה מעורבת כאן גם דילמה סביב תשלום עבור החומר) ואלה שודרו לבסוף, יותר משנה לאחר שהוצעו לו, על ידי גיא פלג בחברת "החדשות".

יש כמובן קווים מקבילים בין שני הסיפורים הללו והמשותף להם הוא לא רק העובדה שמשני עבריהם ניצבים דרוקר ונתניהו או משפחתו. ככל שכהונתו של נתניהו מתמשכת - כשנקודת המפנה הברורה היא אותו ניצחון מפתיע בעוצמתו בבחירות 2015 - הקרב בינו לבין כלי התקשורת המרכזיים בישראל הולך ומסלים, כששני הצדדים מזיזים כל הזמן את הגבולות וקובעים סטנדרטים חדשים. ספק אם במהלך הקדנציה הראשונה של נתניהו היו נמצאים כלי תקשורת מרכזיים שישדרו את הקלטות יאיר או את ההקלטה של שרה נתניהו (ששודרה בוואלה), ועל האופן שבו מתבטא נתניהו כלפי התקשורת ועל ההתנהלות שלו בעניינה, מיותר כמובן להרחיב.

דרוקר, מבחירה מודעת או לא, אמנם לא נמצא שם כדי להזיז את הסטנדרטים, אבל אם הטרנד הוא מלחמה בנתניהו, אז הוא ללא ספק היה הראשון שזיהה. מה שהחל עם פרשת ביבי טורס שאותה חשף ב-2011, נמשך בתחקיר על המתרחש ב"ישראל היום" (שהוביל השנה גם לקבלת פירוט מועדי השיחות בין עמוס רגב לנתניהו ושלדון אדלסון), הגיע לשיא בשלהי 2016 עם חשיפת מה שמכונה "פרשת הצוללות" (מעט אחריה הוא פרסם גם את טובות ההנאה שקיבל לכאורה יאיר נתניהו מהמיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר).

הצג עוד...