ירון דקל

חמש שנים וחצי שימש ירון דקל כמפקד גל"צ - קדנציה ארוכה מאוד לכל הדעות וסוערת. התחנה לפניו והתחנה אחריו הן שני דברים שונים. "ארגון שלא יתפתח - יקמול", זה היה המסר שלו מול כל הביקורת. הוא לא פחד לשחוט פרות קדושות ולהתערב בתוכניות מיתולוגיות כמו מה בוער של רזי ברקאי, לקצר אותן, להכריח טאלנטים לשלב מגישים משותפים ועוד. במאמר שפרסם ב"גלובס" במארס 2015 כתב כי התקשורת בועתית, כי חייבים להכניס אליה יותר אנשי ימין, וכי הביקורת על ראש הממשלה נתניהו עברה את הגבול.

אמר ועשה - התחנה הוצפה בשדרנים ימניים, בין אם זה אראל סג"ל (ראו עמ' 52 בגיליון זה) ובין אם זה יעקב ברדוגו, עו"ד בעל קשרים פוליטיים שמשמש מאז דקל גם כעיתונאי בתחנה. דקל לא רואה בעיה עם אף אחד מהם, הוא גם לא ראה בעיה עם זה שהוא עצמו הגיש תוכנית פוליטית (מצליחה למדי) עם עמית סגל, בשעה שהוא עצמו משמש כמנהל תחנת רדיו שמנהל מגעים עם אותם גורמים פוליטיים שהוא מסקר בתוכניתו.

דקל עצמו זוכה לדירוג גבוה בין היתר מאחר שהוא נהנה מפולו-אפים רבים. נראה שהשחרור מתפקיד מנהל התחנה עושה לו טוב. הוא מדבר, מגיש בתוכנית מצליחה שעושה כותרות - ונראה שאנשים אוהבים את זה.

ידע, אבל אני מעדיפה לפתח את מה שיש לנו בו יתרון יחסי".