"חייבים להחליף דיסקט כדי לעמוד ביעדי האנרגיות המתחדשות"

כך אומרת רכזת האנרגיה במשרד האוצר, שני מנדל-לאופר, בדיון בוועידת ישראל לעסקים שהוקדש לשאלה אם ישראל תצליח לעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה • לדבריה, בעיות של שטח ורשת חשמל מעיבות על ההתקדמות • עמית ברכה, מנכ"ל ארגון "אדם טבע ודין", אמר במהלך הדיון כי "ללא חוק אקלים אנחנו נותרים עם החלטות ממשלה לא מחייבות"

פאנל ''העשור הגורלי'' / צילום: שלומי יוסף
פאנל ''העשור הגורלי'' / צילום: שלומי יוסף

שני מנדל-לאופר, רכזת אנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר, הבהירה היום (ג') כי על מדינת ישראל "להחליף דיסקט" ולנקוט בפעולות מיידיות כדי לעמוד ביעדים הוולונטריים להפקת 30% מהאנרגיות המתחדשות עד שנת 2030. "חייבים לקחת בחשבון שנצטרך הרבה יותר חשמל בישראל, שיהיה גידול בתוצר שידרוש צריכה גדולה יותר, ושכדי להגיע ל-30% מתחדשות - יהיה צריך להחליף דיסקט". לדבריה, "המגבלות שלנו הן שטח ורשת - יש מגבלה על היקף השטחים שאנחנו יכולים להשתמש בהם לטובת אנרגיות מתחדשות, וגם התכנון של הרשת הוא מאוד מורכב. לוקח תשע שנים לתכנן קו חשמל מרכזי".

מנדל-לאופר אמרה את הדברים במושב שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים תחת הכותרת "העשור הגורלי: ישראל הבטיחה להפחית את פליטת גזי החממה - האם היא תצליח לקיים?". את המושב הנחתה עיתונאית גלובס שני אשכנזי.

עמית ברכה, מנכ"ל ארגון "אדם טבע ודין", אמר בדיון כי אחת הבעיות המרכזיות, ובבחינת "הפיל בחדר" היא העובדה שאין חקיקת ממשלה בנושא אקלים. "ללא חוק אקלים אנחנו נותרים עם החלטות ממשלה לא מחייבות. צריכים להכין חקיקה בנושא אנרגיות מתחדשות, ולא לסמוך על התחייבויות ממשלתיות שאינן מחייבות לאורך זמן".

"לא נגיע ליעדים שהצבנו לגבי 2030 מבחינת אנרגיה"

חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי בחברת BDO, אמר בדיון כי "חלק מהבעיה היא שיותר מדי אנרגיה ציבורית וממשלתית הולכת לקביעת יעדים - ופחות מדי למימושם". הוא הציג נתונים לפיהם "היעד של 10% אנרגיות מתחדשות עד 2020 לא הושג, אנחנו עומדים על 7.1% בלבד, ואם נמשיך להתנהל בצורה שבה אנחנו מתנהלים כיום - לא נגיע ליעדים שהצבנו לגבי 2030 מבחינת אנרגיה". הוא קרא להסיר את מדיניות המכסות בתחום החשמל, ולאפשר שוק חופשי שיעודד את השימוש באנרגיות מתחדשות.

ליאור גאלו, כלכלן סביבה ואנרגיה באגף המקרו והמדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל, אמר כי אחד מתפקידי הבנק הוא להיות מעין יועץ כלכלי של הממשלה ולתמוך בצמיחה של מדינת ישראל. להערכת הבנק, ישנם שלושה תנאים חשובים שחייבים להתקיים כדי שהמדינה תעמוד ביעדי איפוס הפליטות שהציבה לעצמה: "יישום מס פחמן, השקעה בתשתיות אנרגיה ומעבר לרכב חשמלי". לדבריו, "אנחנו בבנק ישראל פועלים למען מס פחמן".

פרופ' עדי וולפסון, מומחה בתחום הקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, אמר כי משבר האקלים קיים ו"יש להתמודד עם השינויים שכבר קרו". "אם מדברים על ישראל בגיל 100 - הרי שהאוכלוסייה תגדל פי שניים, יהיו הרבה יותר צרכים ופליטות". "מבחינת אקלים", ציין, "אנחנו עולם שלישי". הוא קרא להקים מועצה שתפעל תחת הממשלה שתיצור תוכניות ברות-יישום בתחום האקלים.

דודי בלסר, מנהל יחידת החדשנות ב"מקורות", עידכן כי הארגון, שהוא צרכן החשמל היחיד הגדול ביותר במשק, כבר החל ביוזמות שונות בתחום איכות הסביבה. ביניהן מנה הצבת פאנלים סולאריים במאגרים. במרכז טיהור השפכים שפד"ן, אמר, כשני שלישים מהאנרגיה הדרושה לשימוש מגיעים מהביו-גז שנוצר בגלל הטיפול בפסולת עצמה. הוא גם עידכן על שימוש באלגוריתמים חכמים שנועדו לייעל את הצריכה ולהוביל של בין 8% ל-12% מצריכת החשמל השנתית.

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות