במשרד האוצר ובבנק ישראל חוששים מקיצוץ חד במסגרות האשראי לכרטיסי האשראי בשיא משבר הקורונה, ונוטים לדחות את יישום השלב הבא של רפורמת שטרום מינואר • ההחלטה הסופית תתקבל בוועדת הכלכלה של הכנסת
לקוחות בבנק שאיבדו את הכנסתם השוטפת קיבלו הודעה על קיצוץ משמעותי במסגרת האשראי • הפועלים מרגיע: "המערכות עודכנו מחדש לפי המודל בו לקוחות אשר יצאו לחל"ת או מקבלי קצבת אבטלה הוגדרו כמקבלי שכר לצורך קביעת מסגרת האשראי"
יו"ר הוועדה הזמנית ח"כ עודד פורר הורה לממשלה להציג עד ליום חמישי תוכנית כוללת לסיוע למשק וטען כי הממשלה מעוררת פאניקה ואיננה פועלת בצורה מתואמת
אתמול הודיע נתניהו על הקמת קרן בסך 4 מיליארד שקל לסיוע לעסקים שנקלעו למצוקה תזרימית בעקבות משבר הקורונה •לפי ההערכות באוצר, הגדלת מסגרת האשראי בקרן לעסקים קטנים ובינוניים אמורה לספק מענה לצורכי המימון של עסקים אלה עד סוף השנה
מסגרת האשראי היא חלק מחבילת החילוץ של סופטבנק בגודל של 9.5 מיליארד דולר שהוכרזה באוקטובר
בסיום יישומו של פרויקט הבנקאות הפתוחה החברות יוכלו לצפות בחשבון העו"ש של הלקוחות ובנתונים על חובותיו ונכסיו בבנק, כדי להציע לו הצעות טובות יותר
האשראי מהבנק גדל עד לסכום כולל של 375 מיליון שקל, "לצורך מימון הפעילות השוטפת" • מוקדם יותר החודש הגדיל בנק אחר את מסגרת האשראי שהעמיד לנאוי ב-100 מיליון שקל
זאת, כדי לא לפגוע בלקוחות החדשים ■ המפקחת על הבנקים: "אם נפחית את עמלות הסליקה, לא יבואו שחקנים חדשים לענף"
מדובר בתוספת של 150 מיליון דולר לעומת המסגרת הקודמת ■ המסגרת, שהוארכה עד 2019, מובטחת בשיעבוד על מניות החברות הבנות בשליטת גזית גלוב
לאחר פרסום המלצות ועדת שטרום, בנק לאומי מבקש מהכנסת להאריך את מועד הפרדת חברות כרטיסי האשראי ל-6 שנים: "קיים מחסור ברוכשים פוטנציאליים בגלל חוק הריכוזיות"
עוד שינויים במסקנות ועדת שטרום: הבנקים יצטרכו להקטין בפועל את מסגרות האשראי ביותר מ-50%, בכדי שיוכלו להעניק בשנים הקרובות מסגרות גם ללקוחותיהם החדשים, ולהגדיל מסגרות ללקוחות קיימים
ספק גדול: "שם המשחק זה לא להרוויח על האשראי, אלא לא להיות חשוף מול הרשת יותר מדי" ■ יינות ביתן: "שינינו את שיטת ההתחשבנות מול הספקים"
על פי הבדיקה, המצב בדרום חמור עוד יותר: 33% מתושבי הדרום צופים כי יאלצו לחרוג ממסגרת האשראי כתוצאה מהמצב הכלכלי בעקבות הלחימה
לקוח דיסקונט טוען כי הבנק מאפשר לבעלי חשבונות, ללא הסכמתם, להיכנס לחריגה ממסגרת האשראי המוסכמת וגובה עמלה של 68 שקל על כל חריגה כזו
שופטת העליון אסתר חיות קובעת כי לא ניתן לעקל את היתרה הבלתי מנוצלת של מסגרת האשראי עליה הוסכם בין הבנק ללקוחו ■ עוד היא קובעת כי זכות הקיזוז של הבנק מול הלקוח גוברת על עיקול שמוטל ע"י נושה של אותו הלקוח
התביעה טוענת לחיובי ריבית עודפים על ניצול מסגרת האשראי ללקוחות מרכנתיל פרטיים ועסקיים בשנים 2007-2013, במטרה לקזז את "ההפסדים" שנגרמו לבנק מהאיסור לאפשר יתרות חובה ללקוחות החורגות מהמסגרות שנקבעו
אשראיאשראי חוץ בנקאיבנק הפועליםבנק לאומיהלוואותהפחתת שכרכרטיסי אשראימגדל ביטוחמימוןמשרד האוצר