העיתון הדיגיטלי יופץ כתוכן בתשלום למחשבי לוח (טאבלט) כמו iPad ומכשירים סלולריים
לפי המחקר מאוניברסיטת בן-גוריון, כתבי חדשות מהשורה אינם בנויים למלא את מקומם ולבצע משימות תחקיר בהצלחה
כשבמרכזו של סיפור עומד אדם רב עוצמה וקשרים - דווקא אז גובר הטעם בפרסומו
הפכתי לעבד. התרוצצתי כמו עכבר מסומם, רק שלא יחלוף יום בלי שהשם שלי יתפרסם
התקשורת קופצת על סיפורים עם שמות מפורסמים, גם אם הם לא ממש ראויים לפרסום
כל מה שרציתי היה רק לחזור ולהרגיש כקודם, אבל תחושת היעדר המשמעות פעפעה והלכה
הוא פגע במערכת המושתתת על אמון, שהיא היחידה שיכולה לאפשר חופש עיתונות יחסי
יוחלף ע"י עיתון מבית "ידיעות אחרונות" ■ הפצת החינמון ברכבת ישראל עלולה להסתיים כבר ביום ראשון הקרוב בשל חילוקי דעות עם חברת הדריה, בעלת הזיכיון לפרסום במתחם
החלטתי כך משום שהם החליטו לחסל את התופעה הכי בלתי מוסרית בתקשורת
מקצוע מתכלה, עיתונאות, תוך כמה דורות אולי ניכחד. עיתונאי זה ישמיד עצמו בסוף הטקסט
הכיכר החדשה והישנה, הדילמה של אבי ניר והמסע של ניקולא סרקוזי להצלת העיתונות
העריכה המושחזת של מגזין הקניות מביאה את תובנות עולם הרשת לפרינט ■ ב-6 החודשים הראשונים של 2010 עלו מכירות המגזין ב-15%, ומספר המנויים זינק ב-36.1%
היקף העסקה עומד על מיליוני שקלים בודדים ■ מדובר במהלך עסקי חריג בנוף העיתונות הדתית, הנשלטת בעיקר ע"י חצרות רבניות
העיתון מחולק בחינם בתחנות רכבת ובמרכזי קניות בערים מרכזיות ■ מדובר במהלך שיווקי המהווה חלק מהמאבק הגובר של העיתונות היומית בעיתוני החינם ובראשם "ישראל היום"
(עדכון) - בשעות אחה"צ העביר רכיב את הסכום האחרון שנדרש לביצוע העסקה, אולם אין מדובר בסכום המלא עליו דובר במתווה העסקה ואשר עמד על 10 מיליון דולר
איך זה שכל העיתונאים מיישרים קו ונשמעים כל-כך הומוגניים, ולפי מה או מי הם מתיישרים?
אלונה בר אוןגלובסידיעות אחרונותישראל היוםעיתונאיםעיתונות מקוונתפיטוריםרדיורשתות חברתיותתקשורת זרה