הסטארט־אפ Eleos Health פיתח כלי בינה מלאכותית שמייצר סיכום אוטומטי של פגישות רפואיות, שכעת יוטמע בקבוצת "עמל ומעבר" המתמחה בטיפולים פסיכולוגיים • המייסד אלון יופה: "כמו שצילום רנטגן מסייע לרופא, כך הפתרון שלנו לרפואת הנפש" • ישראל מתגייסת
בזמן משבר נדמה שגלילה אינסופית בסמארטפון, תספק מעט אסקפיזם אולם, חוקרים מצאו שכשהפיד מוצף בזוועות, החרדה מתגברת • אם כן כיצד אפשר להתעודד? מסתבר שהתשובה היא עתיקת יומין - מוזיקה
מתוך האבל העמוק החליטה מיה גזית, פסיכולוגית במקצועה, לסייע לחיילים שמתמודדים עם קשיים בעקבות המלחמה, ויזמה את "אור כי יהל" • לדבריה, "גיליתי דור של צעירים מדהימים. זה נותן תקווה" • ישראל מתגייסת
פרופ' ענת ברונשטיין קלומק ערערה עוד לפני 7 באוקטובר על אחת התפיסות המושרשות עמוק בקרב פסיכולוגים, שרק הם יכולים לטפל במצוקות נפשיות • המלחמה והשלכותיה רק שכנעו אותה שהגיע הזמן להוציא את הטיפול הנפשי מהקליניקה • "אנחנו נכנסים לעשורים של פוסט־טראומה מהקשות שידענו, אין כמות פסיכולוגים שתספיק לכך", היא אומרת בראיון לגלובס
מיזם "לב אש" של הפסיכולוג סשה שוורץ מעניק לניצולים טיפול מתמשך ללא עלות, בדגש על תחושה ביתית • "במקום חום ואהבה, חלקם מקבלים מההורים ביקורת על היותם במסיבה", הוא מספר • ישראל מתגייסת
החזרה לשגרה עלולה להציב מתחים בין מקום העבודה לעובד שרק לפני כמה ימים סיים לשרת ואף להילחם • כמה זמן נכון להקצות להסתגלות, איך לחבר צוותים שהתפרקו ומה צריך להדליק נורות אדומות? • "חלק מהמילואימניקים מגלים שהם חוזרים לפרויקט שהיה הבייבי שלהם ומישהו אחר כבר קידם אותו או שהסתדרו בלעדיהם. זה קשה"
האם יש הבדל בהומור בין מלחמת המפרץ למלחמת עזה, אילו בדיחות מספרים באוקראינה והאם יש גבול לצחוק? חוקרים מדברים על פנטזיה, גיבורי על והומור שחור בזמנים קשים
אירועי ה־7 באוקטובר טשטשו את תפיסת הזמן אצל רבים, באופן שמקשה על ניהול חיי היומיום ועלול להוביל לתסמינים כמו אימפולסיביות או תוקפנות • חוקרת המוח פרופ' עינת לוי־גיגי מאוניברסיטת בר־אילן מסבירה כיצד ניתן לכייל מחדש את השעון הפנימי
פרופ' עטרת גבירץ־מידן, ראש המעבדה לחקר המיניות באוניברסיטת חיפה, שאלה 800 נשים וגברים בישראל על השפעות המלחמה • בראיון לגלובס, היא משתפת בתובנות שהיא ושותפיה למחקר כבר הספיקו להפיק ממנו ומדברת על התופעות המדאיגות שהיא רואה עכשיו בחברה הישראלית
ד"ר עודד אדומי לשם, פסיכולוג פוליטי, הקדיש את השנים האחרונות למיפוי תפקידה של התקווה בקרב ישראלים ופלסטינים בסכסוך המתמשך • ספר שכתב בנושא יצא לאור ימים ספורים בלבד אחרי השבת השחורה, שמאירה את הממצאים באור חדש • בראיון לגלובס הוא מסביר ממה מורכבת תקווה, מדוע רבים מאיתנו איבדו אותה לאורך השנים ואיזה תפקיד יש למתנדבים החדשים בשיקום שלה
כבר ממתקפת הפתע ידע חמאס לנצל את אפיק הלחימה הפסיכולוגי, כולל תיעוד מהשטח והפצת פייק ניוז • אם היה מתוחזק הנרטיב הישראלי, המלחמה הייתה נראית אחרת וגם התמיכה הבינלאומית • הזירה הבאה: הצעירים האמריקאים. הכלי המסתמן: סרטון הזוועות
מחוסר שינה לתסמונת הלב השבור של אמהות וסיבוכי לידה: מאז פרוץ המלחמה הולכות ומצטברות העדויות לפגיעת המתח הנפשי בבריאות הציבור • חוקרים מסבירים איך הסטרס פוגע במערכות שונות בגוף ומה אפשר לעשות כדי להפחית את השפעותיו
ההכרח לקיים כלכלה איתנה ולהבטיח עורף חזק והמשכיות תעסוקתית בעת משבר, מעמידה דמויות ניהוליות תחת סממנים ברורים של "טראומה משותפת"
כשהם בורחים מירי מחבלים, מתחבאים בשיחים או ספונים בממ"ד, ישראלים רבים בחרו להפעיל את המצלמה - ולתעד • האם זה הצורך הבסיסי להשאיר משהו מהרגעים האחרונים שלנו, או שבמציאות שבה הטלפון הוא עוד איבר בגוף, פשוט התרגלנו להנציח הכול?
צ'ארלי מאנגר קרא "אפקט לולהפלוזה" למצב שבו כמה הטיות קוגניטיביות יחד דוחפות אותנו לפעולה שבחשבון אובייקטיבי יכולנו לראות כטעות • כך הפכה אחת ההטיות הגדלות ביותר של משקיעים גם לאפקט שמתדלק גם את האנטישמיות
רוב החטופים יצליחו כנראה לחזור לבסוף לחיים מלאים וטובים, אבל הדרך לשם עשויה להיות ארוכה ומטלטלת • איך המדינה, המשפחה והחברים יכולים לעזור להם להשתקם, ממה מומחים ממליצים להימנע? ומה עולה מהניסיון המצטבר מטיפול במאות חטופים ושבויים, בארה"ב ובישראל
"ניצולי המסיבה נראו כמו צל, עיניהם חלולות", מספרת מקימת "מרחב מרפא" בחוות רונית עבור שורדי הטבח ברעים. "לא חיכינו שהם יבואו אלינו, פשוט חיבקנו אותם" • שיחה קצרה עם ד"ר לייה נאור
הפער התהומי בין הידע המקצועי הקיים בנוגע לטיפול בטראומה לבין הצרכים הנפשיים של אוכלוסיית המפונים מיישובי העוטף והצפון, דורש הסתגלות מהירה ונכונות לפרק מבני חשיבה ישנים לטובת חדשים • מתוך הכאב והצער ישנה גם הזדמנות לעשות שינוי משמעותי במערכת בריאות הנפש הציבורית בישראל
פרופ' צפירה גרבלסקי־ליכטמן ניתחה קלטות חטופים שהוציאו ארגוני טרור שונים בעולם ומצאה דמיון לא מקרי ביניהן • בראיון לגלובס היא מסבירה מדוע פערי המידע שמאפיינים אותם מגבירים את המתח והחרדה
האם אפשר לזהות טרוריסט בפוטנציה, מה יגרום לו לעזוב את הארגון ועד כמה אפקטיביות תוכניות דה־רדיקליזציה שהופעלו בעולם? • פרופ' אריאל מררי, שערך את אחד המחקרים המובילים בפסיכולוגיה של הטרור, ופרופ' ג'ון הורגן שחקר פעילים "מתפכחים", מספרים מה גילו בשיחות איתם ואיך זה מרגיש לראיין טרוריסט