מתווה בנק ישראל להקמת בנקים חדשים זכה לכותרות מפוצצות, אך יכולתו ליצור תחרות מוגבלת למדי • מנגד הוא עלול לייצר תקדימים מסוכנים לכלכלה המקומית • מי הגופים שיוכלו להפוך לבנקים, אילו תנאים יאפשרו זאת, ומה הן המשמעויות למשקיעים?
דווקא כשמדדי מניות בעולם נמצאים בשיאי כל הזמנים, חשוב להתייחס לסיכונים שעלולים להעיב על השווקים • הסיכונים המיידיים הם התחדשות האינפלציה במדינות רבות או לחלופין האטה כלכלית, ומתיחויות גאו-פוליטיות שיסלימו למלחמות • כתבה שנייה מתוך שתיים
נהוג לומר כי מניות הן "המשחק היחיד בעיר", שאין עוד אפיק השקעות שמנצח אותן, ובכלל מפולות בשווקים ובועות הן נחלת העבר • האם הפעם הבינה המלאכותית תבטיח שהשוק רק יעלה, ואיפה מצויים האיומים המיידיים? • כתבה ראשונה מתוך שתיים
הנכסים של תעשיית קרנות הנאמנות הפסיביות גדולים כיום מנכסי הקרנות האקטיביות המסורתיות בפער ניכר, גם בתמיכת התגברות הטרנד של קרנות העוקבות אחרי מדד S&P 500 • מה ההבדל בעלויות למשקיע הפרטי, ואילו שיקולים יש לשקול בבחירת הקטגוריה ומנהל הקרן
הבנקים הגדולים בארה"ב עלולים לספוג עלייה חדה בדרישות ההון, עקב יישום כללי באזל 3 • ההשפעה תתבטא בירידה חדה בתשואות להון, בדיבידנדים וביכולת התחרות בבנקים האירופיים המובילים • מהי המשמעות לביצועי המניות, ואילו התאמות כדאי לעשות בתיקים?
אחרי שנים רבות, בחודשים האחרונים חזר שוק איגרות החוב הממשלתיות לקדמת הבמה, וזאת בדחיפת מהלכי הריבית כתגובה לאיומי האינפלציה במדינות רבות • אילו תשואות טומן האפיק הממשלתי בארה"ב וזה הישראלי עבור המשקיע לטווח הקצר והארוך יותר
הודעת הפדרל ריזרב, על צפי להורדות ריבית ב־2024, הפתיעה את השווקים והובילה לעליות החדות ביותר ב־15 השנים האחרונות • אבל הישורת האחרונה של ריסון האינפלציה עלולה לעכב את הורדות הריבית • מהן המשמעויות לכלכלת ארה"ב, לאמינות הפד ולתיקי ההשקעות?
אחרי התחזיות הקודרות לשווקים ב־2023, ש"נכזבו לטובה", מסוכן לצפות מה יקרה בשנה הקרובה, אך אפשר להעריך בזהירות את תוואי הריבית בארה"ב וכיצד תשפיע על שוקי המניות והאג"ח • האם הפד יצליח ללהטט בין שמירת יעד האינפלציה לבין צמיחת המשק האמריקאי?
בניגוד לתחזיות של בנק ישראל, בשוק ההון מתמחרים ירידות ריבית חדות בשנה הבאה ומתעלמים מהסיכונים בשער השקל ובגזרת האינפלציה • מה המשמעויות ובאיזו אג"ח עדיף להשקיע?
שוק ההון הגלובלי צופה משבר כלכלי בישראל ואף הורדת דירוג למדינה, אולם נתוני המאקרו של המשק מציגים תמונה אופטימית בהרבה, שתאפשר יציאה מהירה יחסית מהמצב • כיצד ימומנו עלויות המלחמה, מה תפקיד הגופים המוסדיים בנטל הסיכון, ומה המשמעויות למשקיעים
יו"ר מיטב ניירות ערך בטור מיוחד: 7 שאלות שכל משקיע פרטי צריך לבחון עם עצמו בבואו להרכיב תיק השקעות שישרת אותו בתקופה המאתגרת בה אנו מצויים • כיצד נוהגים בהיבטים אלה הגופים המוסדיים בישראל • וגם התשובות שאני מציע בסוגיות הנדונות • כתבה שנייה בסדרה
צבי סטפק בטור מורחב על שוק ההון בצל הלחימה: כיצד התנהגו עד כה מפרוץ המלחמה אפיקי המניות, שוק המט"ח, איגרות החוב של ממשלת ישראל וגם מה הסיכון שמסתתר באג"ח הקונצרניות • וגם: מה צפויה להיות ההשפעה המתמשכת על כל אחד מהתחומים, איך ייראה שוק ההון לאחריה ואילו ענפי פעילות ירוויחו בכל מקרה • כתבה ראשונה בסדרה
דוד ברודט, מנכ"ל האוצר לשעבר, בניתוח מיוחד עבור גלובס ממפה את ההוצאות השונות שנגרמו מהמלחמה ואת אלו שעוד צפויות, ומתווה את המהלכים הנחוצים כדי לנווט את הכלכלה דרך הסערה הזאת • מה הוא חושב על ההחלטה להגדיל את הפיצויים עד 40 ק"מ, למה אינו סומך על שר האוצר ומה לדעתו צריך לעשות בנק ישראל
צבי סטפק בטור מורחב על כלכלה בצל לחימה: חוסר הוודאות וריבוי התרחישים האפשריים מקשים לנתח את מצב המשק, ובכל זאת מהי הדיאגנוזה הנכונה למצבה הכלכלי של ישראל בעת הזו? • וגם: כמה עולה מלחמה שנמשכת חודשיים?
בניגוד לאירועים קודמים, המערכה הנוכחית צפויה להימשך זמן ארוך, להציב בפני המשק אתגרים גדולים ושאלות אסטרטגיות כלכליות חדשות • מיפיתי את עשר הסוגיות שלטעמי ישפיעו בצורה הניכרת ביותר על ביצועי המשק ושוק ההון בעתיד הנראה לעין
צבי סטפק בטור מורחב על כלכלה בצל לחימה: בניגוד לעבר, ההצעה שלו היא לא לפעול נגד המגמה, אלא לדבוק במדיניות שבה נקט המשקיע בשנים האחרונות • המלחמה כבר השפיעה על יחסי הכוחות דולר־שקל, אך טרם השפיעה על האינפלציה או על הריבית, מה שהופך את הדילמה של בנק ישראל למורכבת במיוחד
סגירת הבורסה בתחילת המלחמה הייתה מייצרת נזק תודעתי אדיר ופגיעה בנכונות משקיעים זרים להשקיע בעתיד בישראל • פתיחתה אפשרה להנזיל השקעות ולרכוש הגנות דולריות או קרנות כספיות, וכל תגובת השקעה אחרת
בראשית שנות ה־80' של המאה הקודמת, הבנקים המקומיים ייצרו נוסחה "סודית" שהציעה מניות עם תשואה גבוהה מאוד ואפס סיכון לכאורה • הפרשה שהרעידה את שוק ההון והמשק נגמרה רע מאוד, בעיקר עבור המשקיעים והעסקים מה המדינה עשתה כדי שמקרה כזה לא יחזור
באפריל 1973 נוסדה בורסת האופציות הגדולה בעולם, ה-Cboe, וחודשיים אחר כך פורסם מודל בלק-שולס, ששוכלל בידי רוברט מרטון והפך למכשיר דומיננטי לניהול סיכונים • לשני האירועים השפעה מכרעת על החדשנות הפיננסית של שוקי האופציות ועל תרומתם לעולם הפיננסי
את המשבר הפיננסי של 2008 אפשר היה למנוע, הוא לא היה גזירת גורל • אבל גם כשנראה היה שהשמיים נפלו, עבור משקיעים מסוימים נפתחו הזדמנויות חדשות רבות • ההפסדים שנוצרו היו עמוקים, אבל הרווחים שהגיעו מאז היו אדירים, בעיקר בחסות הריבית האפסית • האם הלקחים מהמשבר נלמדו – בקרב המשקיעים, מנהלי ההשקעות ומוסדות הפיננסים והרגולציה? • 15 שנה למשבר 2008, פרויקט מיוחד