פאנל מיוחד: שישה משקיעים מובילים בתחום הביומד בישראל

"אתה חייב לבנות חברות שיכולות לעמוד על שתי רגליהן עם מכירות"

שוק הביומד הישראלי מיהר "לגייר" את חברת קייט פארמה שנמכרה בחודש אוגוסט השנה תמורת כ-12 מיליארד דולר. השיוך הזה אינו חסר בסיס. היזם והמנכ"ל של החברה, פרופ' אריה בלדגרין, ישראלי וכך גם ממציא הטכנולוגיה, פרופ' זליג אשחר. בקייט השקיעו גם כמה גופים מקומיים בהם קרן פונטיפקס ואפילו חברת הביטוח מנורה ועדיין – קייט היא חברה זרה שהוקמה ופעלה בארה"ב ולא העסיקה אפילו עובד אחד בישראל.

ההצלחה של קייט עוררה בסקטור הביומד המקומי שורה של שאלות – מה היה אפשר לעשות כדי להשאיר את קייט בישראל? האם בכלל ניתן להקים כאן חברה בסדר גודל כזה והאם האקזיט של קייט הוא נס חד פעמי או עדות לצמיחה של תעשיית הביומד בארץ הקודש?

במקביל לאופטימיות לגבי תעשיית התרופות צצות לא מעט שאלות, אופטימיות פחות, לגבי תחום המכשור הרפואי. התחום הזה סובל מבצורת ממושכת של הנפקות ואקזיטים והיקף ההשקעות דועך בהתאם. האם נמשיך להשתמש במשך שנים ארוכות במכשור רפואי מיושן והאם תוכנות חדשות שיוטמעו במכשירים יפצו על המחסור בחדשנות במכשירים עצמם?

השאלות הללו ואחרות נדונו בפאנל מיוחד שערך "גלובס" בהשתתפות ד"ר ניסים דרוויש מאורבימד ישראל, עופר גולדברג מכת"ב, רן נוסבאום מפונטיפקס, איתי הראל מפיטנגו, יאיר שינדל מ-aMoon וג'ון מדווד מ-OurCrowd.

מה יקרה לתחום המכשירים הרפואיים שסובל מהיעדר מימון?

גולדברג: "שוחחתי עם בכיר אמריקאי שמאוד פעיל בתחום המכשור הרפואי, והוא אמר שהשפל הנוכחי בתחום המכשור הרפואי בעולם, הוא הגרוע ביותר שהוא ראה אי פעם".

דרוויש: "התחום בבעיה ברמה המבנית שלו, בעיה שלא רק אנחנו בארץ צריכים לפתור. כל התחום הזה בסטגנציה, הוא לא זז".

בפועל אנחנו רואים שהחברות מתמזגות וממעטות לבצע רכישות משמעותיות. הנפקות הפכו לעניין נדיר וחברות צעירות בקושי מקבלות מימון. איך אתם רואים את השוק?

דרוויש: "בישראל ואפילו בעולם, אין יותר קרנות שמתמחות במכשור רפואי. כולן נעלמו. פעם בשנה שומעים על משקיע חדש בתחום ויש חגיגה סביב זה אבל התחום כולו הולך ודועך".

חברות צעירות בתחום יכולות להנפיק?

הראל: "יש שוק הנפקות, אבל הוא קשה. היו מעט הנפקות בתחום זה. כמה מתוכן היו מוצלחות? אפשר לספור על יד אחת. לכן חייבים לכוון את החברות שאנחנו בונים לאקזיט, אבל כמות הרכישות המאוד יפות, כמו למשל זו שעשתה לאחרונה טלפלקס (שרכשה ב-1.1 מיליארד דולר את חברת Neotract המפתחת מכשיר לטיפול בהפרעות בדרכי השתן אצל גברים עם גידול שפיר בערמונית), הן מעטות עד זניחות. כשהן מתרחשות לרוב הרכישה היא של חברה שרושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים, דבר שישראל לא התמחתה בו".

דרוויש: "אפילו כשזה קורה, בתחום המכשור הרפואי יש תקרה - אקזיט יפה בתחום הזה הוא של כ-300 מיליון דולר. בתחום הפארמה הסכום יכול להיות הרבה יותר גדול, בעוד ההשקעה בשני התחומים היא דומה".

נוסבאום: "ההשקעה היא דומה, ובעוד שבתרופות שרשרת המזון מאוד ברורה – אפשר למכור מוקדם, להנפיק, או לעשות עסקה משתלמת בדרך עם חברה בינונית או גדולה - במכשור רפואי יש את הריק הזה, אין מישהו שיכול לקחת את זה הלאה. אם אתה יכול להנפיק רק עם מכירות של עשרות מיליוני דולרים, אז מלכתחילה אף אחד בכלל לא נכנס לשם. חברות המכשור רפואי הגדולות בסטגנציה, הן קונות אחת את השנייה או חברות שמוסיפות להן לשורה התחתונה כבר ביום שאחרי הרכישה. עד שזה לא ישתנה, הריק יישאר והעתיד של התחום לא ברור".

אז מה עושים? מוותרים?

גולדברג: "חברה בתחום הזה צריכה להיות מוכנה לעשות מה שאפשר בתוך זירה בעייתית, או פשוט להשתהות עד שדברים ישתנו. בהנחה ובכל זאת החברה החליטה לקחת על עצמה את האתגר, הדבר הכי חשוב הוא להביא כמה שיותר מוקדם לשולחן אנשים שמגיעים מהעולם של האקזיט, אם זה יו"ר שהוא 'דיל מייקר', או מישהו כזה שיישב בהנהלה".

הראל: "צריך להיכנס לתהליך רק לאחר שמוודאים שמבחינה מימונית זה אפשרי בכלל לקחת את החברה עד שלב המכירות, כי היום לבנות על אקזיט מוקדם, זה בלתי אפשרי. מדי פעם יש גלים כאלה, כמו שהיו בתחום המסתם המיטראלי, אבל אתה לא יכול לבנות עליהם. מדובר בנס. אתה חייב לבנות חברות שיכולות לעמוד על שתי רגליים עם מכירות. אין מה לעשות. היום יש לנו בפורטפוליו מספר חברות שהגיעו להכנסות דו ספרתיות – לאו דווקא כי זו הייתה התוכנית שלנו עבורן. אנחנו נאלצים לעשות את זה".

פגשתי קרן שאמרה 'אני אשקיע בחברות רק בתחומים שבהם אפשר למכור אחרי אישור FDA ולפני מכירות'.

דרוויש (צוחק): "אז תגידי להם שילמדו אותנו מהם התחומים הללו, כי אנחנו ראינו שלרוחב כל השוק, זה לא קורה".

קרן אחרת אומרת 'אני אקנה את הפלטפורמה של המכירות'.

הראל: "זו גישה אפשרית".

נוסבאום: "גייגר (אורי גייגר, מנהל קרן אקסלמד שנוקטת בגישה הזו - ג.ו) הוא בחור חכם".

הראל: "זה מגיע מאותה כיוון שלפיו אתה חייב לבנות היום את החברות בעצמך. זו דרך אחת לבצע את זה".

שינדל: "פתרון אחד זה לרכוש בעצמך את הפלטפורמה, כמו שגייגר עושה, או ליצור את הקשר עם הגורמים התאגידיים כבר בשלב מוקדם, כדי שיכירו אותך. אפילו אם הרווח שלך יהיה שיגידו לך מוקדם מאוד שאין למוצר סיכוי או שוק - גם זה יכול לעזור.

"למרות הכל אנחנו כן עשינו עכשיו השקעה אחת של PMA (חברה שיידרש לה ניסוי רב מרכזי גדול לטכנולוגיה רפואית חדשנית מאוד - ג.ו) בחברה בשם קרטיהיל, שג'ונסון אנד ג'ונסון השקיעו בה כבר בתחילת דרכה".

דרוויש: "הכי חשוב לנהל את הציפיות של החברה מעצמה ושל החברה מההנהלה שלה. כמשקיעים אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא נביא אקזיט בלי שנגיע להיקף מכירות מסוים, ולכן כשאנחנו נכנסים להשקעה בחברת מד טק (מכשור רפואי) אנחנו חייבים להביא את הסינדיקט הנכון של המשקיעים ולהיות מוכנים להכניס לחברה סכום גבוה, כי ברור שנצטרך לקחת את החברה הזו הרבה יותר רחוק.

"ספציפית בישראל מה שחסר לנו, ובארה"ב אנחנו רואים יותר, הוא קרנות לשלבים מאוחרים. אם ניקח את כל הכסף שיש לנו למדעי החיים בישראל, אנחנו בקושי יכולים לתמוך בניסוי PMA אחד. כמה חברות בעולם בכלל עושות PMA? כמה מדטרוניק או J&J, עושות PMA? המספרים הולכים ויורדים. גם הם מבינים שזה קשה. בישראל, כשאין לנו קרנות לשלבים המאוחרים, אין לנו את הפרייבט אקוויטי ואין לנו את הבורסה, זו בעיה גדולה ואמיתית. זה מכפיל את האתגר בשבילנו".

"אנשים צריכים צנתורים"

אז מה יהיה? לא יהיה מכשור רפואי חדש? חולים לא יקבלו טיפול טוב יותר מאשר היום?

גולדברג: "בשלב כלשהו המטוטלת תהיה חייבת לנוע בכיוון השני. בסופו של יום, אנשים עדיין צריכים צנתורים".

במקביל לקריסה בתחום המכשור הרפואי, נרשמת בשנים האחרונות נסיקה בתחום הבריאות הדיגיטלית (דיגיטל הלת'). "גופים חדשים כמו אינטל וגוגל ואפל שוקלים להיכנס לתחום הזה", אומר מדווד, "וחלקם כבר נכנסו".

יש תחושה שהדיגיטל הלת' אכל את המד טק, גם מבחינת מימון וגם מבחינת תשומת הלב של חברות הביטוח ומערכות הבריאות.

מדווד: "אכל ויאכל, הוא עוד לא התחיל אפילו לנשנש אותו".

הראל: "בתחום הבריאות הדיגיטלית יותר קל לכאורה. יש בו רוכשים שהם לא הרוכשים הקלאסיים, יש כוח אדם שמגיע מתחום הטק ומשקיעים מהטק אז יש הרבה יותר שחקנים. אבל אחד מהדברים שצריך להיות ערים להם הוא – כמה אקזיטים היו בבריאות דיגיטלית?

"הנושא של המודל העסקי בדיגיטל הלת' הוא אתגר אדיר. 99.9% מהחברות עוד לא פיצחו אותו. יש תחושה שקל יותר לגייס בהתחלה כי מדובר בקצת פיתוח תוכנה וחומרה, דברים שאנחנו על פניו מכירים טוב יותר בישראל, אבל ההתמקדות צריכה להיות לגבי בניית המודל העסקי והעבודה מול הצרכנים ומול חברות הביטוח. זה שוק מאוד מורכב".

מדווד: "העולם של מכשור רפואי המועשר בתוכנה, עוד לא הגיע למיצוי. עוד לא השקיעו מספיק בתוכנה למעבדת צנתור, תוכנה למכשיר הדיאגנוסטי, תוכנה למכשיר הפאפ. צדק מי שאמר שהתוכנה משתלטת על העולם, בכל תחום, ובמכשור הרפואי זה לא הגיע לידי מיצוי".

שינדל: "מהפכת המידע מגיעה לכל מקום. המיתוג של השימוש בביג דאטה בבריאות כ'בריאות דיגיטלית' הוא אולי סקסי, אבל מאוד מוטעה. יש היום מהפכת IT בתחום הגנומיקה, יש IT בתחום המיקרוביום, יש IT בתחום הרפואה המותאמת אישית לסרטן, כל המכשירים הרפואיים שאני פוגש היום מנטרים נתונים ומעלים מידע רב לענן. מידע עושה מהפכות בכל התחום.

"אותם רוכשים חדשים ומשקיעים חדשים וכוח אדם חדש, נכנסים לא רק לתחום של הבריאות במובייל או הרשומה הרפואית, אלא גם לתחומים האלה שעושים מהפכה בתחומי פיתוח התרופות או המכשור הרפואי הבסיסיים. הנה למשל מריוס (נכט, ממייסדי צ'ק פוינט אשר על בסיס הונו הוקמה קרן Amoon והוא גם מנהל אותה יחד עם שינדל - ג.ו.), הוא מבלה יום בשבוע כיו"ר צ'ק פוינט ואת יתר הזמן החליט להקדיש למדעי החיים. או ניר קלקשטיין מייסד חברת האלגו-טריידינג פיינל, שעשה הון בתחום הטק הפיננסי ועכשיו הוא פועל אך ורק במדעי החיים, ומביא לשם את אותן היכולות. וזו תופעה נרחבת.

"לכן כשאני מדבר עם הממשלה לגבי המהלך שצריך לעשות שהוא כמו המהלך המשולב שעשו לגבי תחום הסייבר, אני מסביר שהמהלך הוא לא בבריאות דיגיטלית, אלא בהבאת יתרונות עולם הדאטה לכל נקודה ונקודה בתחום מדעי החיים. וזה שלא היו אקזיטים עדיין – בסדר. התעשייה הזו עדיין צעירה. זה יגיע".

מדווד: "בישראל יש יכולות מושלמות לתחום הזה. לכן הטרנד העולמי עושה לנו טוב. כי 'דוקטור גיק', רופא שהיה ב-8200 או רופא שהיה טייס – זה משהו מאוד ישראלי. אפשר לרכב על הגל הזה".

אולי טעינו לגבי נוירודרם

בעוד תחום המד טק מדכא את חברי הפאנל והם מחכים לראות מה יקרה בתחום הדיגיטל הלת', הרי שלגבי תחום הפארמה והביוטק הם נלהבים ממש.. דרוויש: "התעשייה מתבגרת, מבשילה, וכבר רואים עסקאות מאוד יפות בתחום הזה".

אז בפיתוח תרופות וביוטק, הכל בסדר?

דרוויש: "תלוי מתי שואלים אותנו. עברנו חודשיים מאוד משמחים (האקזיטים בנוירודרם וקיט פארמה - ג.ו). באופן כללי, הביוטק הוא עדיין בטרנד עולה לדעתי. לפני שנתיים הוא היה בשיא שלו, היו המון עסקאות ארלי סטייג', כל החברות הגדולות ניסו למלא את הפייפליין שלהן. חברות צעירות הלכו להנפקות וגייסו המון כסף. בשנה וחצי האחרונות זה קצת ירד אבל יש כמה מדדים שמראים את הכיוון ואחד מהם הוא התור להנפקות. אנחנו רואים עכשיו שהתור הזה הולך ומתארך. יותר חברות חשות שהשוק נפתח להן.

"להגיד שהכל ורוד? אנחנו לא שם, אבל בתור הון סיכון, אנחנו יודעים שלפחות אם כן בחרת נכון ואם כן ניהלת נכון, אז יש אפשרות להחזר יפה. בישראל תמיד יש מה לשפר: יש מחסור במשקיעים לשלבים מאוחרים, קשה לעשות ניסויים גדולים, אין שוק הנפקות בבורסה המקומית (אם כי יש שוק עבור חברות ישראליות בחו"ל) ואין מספיק משקיעים מוסדיים".

ציינתם את נוירודרם, אבל כשמדברים עם המנכ"ל של החברה, ד"ר עודד ליברמן, הדבר שהכי בוער לו לספר לעולם הוא כיצד כל הקרנות, הישראליות ובכלל, התעלמו ממנו בתחילת הדרך.

דרוויש: "יכול להיות שטעינו".

משתתפי הפאנל

ד"ר ניסים דרוויש

תפקיד: שותף מנהל קרן אורבימד ישראל

היקף הקרן: 529 מיליון דולר, 96% מהם בביומד

חברות פורטפוליו בולטות: רדהיל, סיקאם, נובלוס, נוטריניה, אורנים, סטדימד, טייטו, טריטו

נקודת הציון של 2017: ההתבגרות של החברות ושל התעשייה בישראל

עופר גולדברג

תפקיד: שותף בחברת ההשקעות כת"ב

היקף הקרן: כת"ב היא חברת השקעות ציבורית ושווי השוק שלה עומד על 522 מיליון שקל. היקף הנכסים המנוהלים על פי הדוח שלה לבורסה הוא כמיליארד שקל

חברות פורטפוליו בולטות: מדיוונד, גמידה סל, ביוקנסל, LUC, Neon

נקודת הציון של 2017: השקעה בגמידה סל בהיקף של 40 מיליון דולר

רן נוסבאום

תפקיד: שותף מנהל בקרן פונטיפקס

היקף הקרן: 486 מיליון דולר בחמש קרנות, מתוכם כ-80% בביומד

חברות פורטפוליו בולטות: אלוקס, אדיסט, צ'ק קאפ, נוטריניה, יורוג'ן

נקודת הציון של 2017: האקזיט של קייט פארמה. "אנחנו יושבים שם מהיום הראשון ועד היום. ניצלנו סיטואציה וגם היה לנו מזל. אני גאה לשבת ליד אריה בלדגרין"

איתי הראל

תפקיד: שותף לתחום מדעי החיים בקרן פיטנגו

היקף הקרן: 1.9 מיליארד דולר, מהם כ-20% בביומד

חברות פורטפוליו בולטות: אפוס, בריינסגייט, ביטאo2, ארליסנס, לייפבונד, אינטנסיקס, וייז'ן סנס

נקודת הציון של 2017: השקעה ראשונה בתחום החיבור בין מזון לבריאות בחברת דומתוק, והקמת חממת דיגיטל

יאיר שינדל

תפקיד: מנהל קרן aMoon

היקף הקרן: כ-100 מיליון דולר בתחום מדעי החיים בלבד

חברות מוכרות: Day Two, ביונדווקס, מאפי פארמה, קרטיהיל, ריג'נרה

נקודת הציון של 2017: ההשקעה בחברת ריג'נרה שיכולה לשנות את המשחק בתחום מחלות המאופיינות בהתנוונות עצבית

ג'ון מדווד

תפקיד: יזם ומנהל קבוצת האנג'לים OurCrowd

היקף הקרן: גייסה 600 מיליון דולר מאנג'לים עבור החברות בפורטפוליו שלה. מנהלת קרן של 50 מיליון דולר בתחום הבריאות הדיגיטלית

חברות מוכרות: זברה, Medaware, אלמינדה, MST, Syqe Medicak, Sweetch, UpNRide, יורוג'ן

נקודת הציון של 2017: הקמת קרן ייעודית לבריאות דיגיטלית

חזרה לרשימת הסטארט-אפים