הקהילה העסקית על הפרויקט
נגה תבור / צילום: כפיר זיו

נגה תבור

דירקטורית מוצר ב-Jelly Button מקבוצת פלייטיקה

נגה תבור / צילום: כפיר זיו
39, רחובות, נשואה + 2 ועוד 2 ילדים מנישואים קודמים של בת הזוג

"לראות מנהלת כמוך עוזר לחלום"

"יש משהו בלהיות בארון כלכך הרבה זמן שהוא מאוד הרסני, כי את מתנתקת מהעולם. כשכן יצאתי, היה בזה משהו כל כך משחרר שאמרתי שאין מצב שעוד צעירות יצטרכו לעבור את זה. אני עושה את שלי בכך שאני סופר–נראית, גם במקום העבודה, וזה מחלחל גם לעובדים וגם לסביבה שלהם. אני עובדת בתל אביב, זה לא זר לאנשים, אבל אני רואה שזה פותח אנשים לשאלות.

"תמיד היתה לי חיבה למדעים ולמתמטיקה. בבגרות הלכתי לכיוון של פיזיקה–מחשבים ובאוניברסיטה למדתי מדעי המחשב. התחלתי להשתלב בתעשייה בתור מתכנתת, התקדמתי להיות ראש צוות ומנהלת קבוצת פיתוח. ב-Jelly Button עשיתי מעבר לפרודקט, ועכשיו אני הדירקטור של המשחק בורד קינגס.

"הנושא של להיות אישה מאוד שיחק תפקיד במסלול הזה. בתחילת הדרך, ניסיתי לברוח מהמקומות הטכניים, למרות שהיה ברור שזה אזור הנוחות שלי. הסיבה הייתה שיש בעייה של ייצוג, אין בהם מודלים לחיקוי, אז זה לא היה נראה לי כמו קריירה קוסמת, לא ידעתי איך זה מבפנים. עכשיו אני יודעת שזה בול מתאים לי.

"אני פעילה בארגון שנקרא Lesbians who Tech, ומרכזת את פעילותו בתל אביב. זה ארגון בינלאומי, שרוצה לקדם נוכחות של נשים בטק בכלל, של לסביות בפרט, ושל אוכלוסיות שסובלות מתת – ייצוג בכלל.

פלייטיקה שלחה אותי לכנס של הארגון בסן פרנסיסקו, ודיברתי שם בפאנל של מנהלות פיתוח. הכנס הבא יהיה בתל אביב, ואני מארגנת אותו. סביב הנושא הזה, כמה אנשים בעבודה הרימו גבות. הם לא הבינו למה צריך את הנישה הזאת ולמה זה אישיו.

"קשה להסביר את זה למישהו שאף פעם לא סבל מתת–ייצוג, כי פריבילגיה היא שקופה למי שיש אותה, אבל אני חושבת שכדי לרצות ולדמיין קריירה כמו שצריך, צריך לראות את זה, להכיר את זה, להתרשם מזה ולהיגנב מזה. ויש משהו בלראות מישהי שמזכירה לך את עצמך עושה משהו, שעוזר לך לדמיין שהוא אפשרי עבורך. בלי הייצוג הזה, הכל נראה כמו תעלומה. בתחומים כמו משפטים או רפואה יש המון המון דוגמאות בטלוויזיה, של נשים רופאות או עורכות דין. כשמסתכלים על אייקונים מעולם הטק, אם זה מרק צוקרברג, ביל גייטס, או טים קוק, רובם ככולם גברים. יש עכשיו את שריל סנדברג, אבל זה לא מספיק כי לא בטוח שכל אישה שאני אראה תרגיש קרובה אליי.

"אני חושבת שהנושא הלהט" בי בתחום ההייטק, הוא יחסית במצב טוב, כי יש הרבה ביקוש לעובדים בתעשייה. אבל אם אנחנו מדברים על נשים בתעשייה, לרוב אין כוונה שלילית, אבל לפעמים בחברות הייטק לא עושים את ההתאמות בשביל כדי שתהיה להן חוויה חיובית. גם בתור אישה, וגם בתור להט" בית, אני מבינה כמה זה חשוב שמקום העבודה יהיה רגיש ומכיל. כשאני מזהה עובדים אצלי ששייכים לקבוצה עם איזשהו ייצוג חסר, אני פחות אתן לדברים לחמוק.

"הרבה פעמים אלה דקויות ולא דברים גדולים. אני מאוד מנסה לעזור לעובדים שלי לחשוב כל הזמן על התפקיד הבא, לאן זה הולך, ואיך הם בונים את עצמם. חשוב לי שלא ייצאו בסוף התקופה שעברנו יחד וירגישו שלא למדו כלום. עם נשים יש יותר עבודה שצריך לעשות, גם בנושא של שכר וגם של קידום, יש מחקרים שמראים שנשים פחות נוטות לחשוב על הדברים האלה ולדרוש אותם. אני מנסה לעור להן לחשוב על העתיד".

יסמין יבלונקו

הקהילה העסקית | כל הזכויות שמורות לגלובס 2018