בשנים האחרונות הולכות ומתפתחות יוזמות אזרחיות רבות בחברה החרדית, ביניהן - "לא תשתוק", עמוד פייסבוק שהוקם במטרה להילחם בפגיעות מיניות בחברה החרדית; קרן ק.מ.ח, שנועדה לקדם הכשרות מקצועיות ואקדמיות; עמותת מובילות, שמקדמת מנהיגות תעסוקתית לנשים חרדיות; תנועת עיר ואם, שמנסה לקדם זכויות עובדות ועובדים וכן סוגיות שקשורות לחינוך; עמותת "באשר תלכי" שמסייעת לנשים חרדיות שנמצאת בהליכי גירושין; ועוד ועוד.
התהליך הזה, שאינו מובן מאליו בחברה שסרה למרותם של הרבנים, משפיע על החברה החרדית, מערער מוסכמות, מציף בעיות ושאלות - וגם מוביל לפתרונות. במחקר חדש, שצפוי להתפרסם בקרוב, מנסים אבי אסבן, מרצה למדיניות ציבורית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ויעל כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לנתח את המנהיגות האזרחית החדשה בחברה החרדית, המאפיינים שלה, מקורות ההשראה, את שיתוף הפעולה מצד ההנהגה הרבנית, ואולי הכי חשוב - מהו היקף השפעתה והאם תפקידה יילך ויהיה משמעותי יותר.
לא לכל השאלות יש תשובות חד משמעיות, והן משתנות מאדם לאדם ומיוזמה ליוזמה. המחקר מבוסס על ראיונות שקיימו החוקרים עם 38 אנשים בחברה החרדית - פעילים אזרחיים בולטים, מנהיגים ופעילים המשתייכים למנהיגות החרדית הקלאסית, וחוקרים ומומחים לחברה אזרחית ופיתוח מנהיגות.
"קודם ראינו את העצים ואז שאלנו האם יש פה יער, ראינו אנשים שחשבנו שהם נוקטים באקט של מנהיגות, ורצינו לבחון האם באמת יש פה תופעה חדשה. האם זה מעיד על מגמה כלשהי שתסייע לנו להבין לאן החברה החרדית הולכת. יש יותר ויותר קווי דמיון בין אותם מנהיגים שאנחנו מדברים עליהם. מבחינת השפה, הסגנון ולפעמים גם מבחינת מטרות", מספר אסבן.
"לאורך כל הדרך כעסו עלינו שבכלל העזנו להשתמש במילה מנהיגות, מצד אנשים שמבחינתם מנהיגות שווה לרבנים, וכל מי שמנסה לערער על כך זה מעשה כפירה. אבל נקודת ההנחה שלנו היא שאנחנו לא מערערים על כך, אנחנו לא באים להגיד שיש עולם חדש ועולם ישן, זאת לא הטרימינולוגיה.
רצינו לומר שהמציאות משתנה, בקצב יותר מהיר ממה שזה נראה, ויש מודלים חדשים של מנהיגות, שהם מתווספים לאלו הקיימים, עוד לא החליפו אותם ואני גם לא יודע אם אי פעם יחליפו. אנחנו לא אומרים שעידן הרבנות הקלאסית ייגמר בקרוב, לרבנים יש עדיין מקום, אבל כמו שאמרו גם לפנינו - הכוח של הרבנים שונה לגמרי ממה שהיה לפני 10, 20, ו-30 שנה. זה קרה בעיקר כי החברה החרדית איבדה את הרבנים הגדולים כמו הרב עובדיה יוסף והרב שך, ולא קמו להם מחליפים באותו סדר גודל", הוא אומר.
המנהיגים החדשים של הציבור החרדי
להערכת החוקרים, המנהיגות האזרחית החרדית מקיפה כמה מאות פעילות ופעילים שעוסקים במגוון תחומים חברתיים, בעיקר העמקת השילוב של החרדים בחברה הישראלית. חלק גדול מהפעילים הם בוגרי תוכניות מנהיגות, אקדמיה וצבא, והם פועלים בשלל תחומים: יוזמות חינוכיות כמו קידום החינוך הממלכתי-חרדי, פעולות מחאה למען זכויות נשים חרדיות, יוזמות רווחה, מיזמים לשילוב חרדים בשוק העבודה וכו’.
לפי אסבן וכהן, בקרב המנהיגים החרדים החדשים כבר לא רואים במדינה נטע זר. הם מטילים ספק במוסכמות בסיסיות שעליהן נשענת החברה החרדית ומאמינים כי פעילותם מבטאת את ערכי היסוד של החברה שלהם. גם מימוש עצמי הוא לא בהכרח ביטוי גס עבורם. חלקם גם מבינים שהחברה החרדית תופסת שיעור גדול מהאוכלוסייה, וצריכה להיות לה אחריות על כלל החברה. מה שחסר להם אלו מודלים לחיקוי, מנהיגים אזרחיים שהם לא פוליטיקאים או רבנים.
בניגוד למנהיגות המסורתית של החברה החרדית, שמורכבת מגברים שצמחו בקהילה, המנהיגות האזרחית מורכבת גם מנשים, צעירים, סטודנטים וחיילים משוחררים. "בין הפעילות האלו יש הרבה מאוד נשים מאחר שהן לא יכולות להיות במוקדי קבלת החלטות אחרים. זה המקום היחיד שהן יכולות לקדם בו שינויים. ברגע שיש ייצוג לנשים ולאוכלוסיות נוספות שנמצאות בתת-ייצוג כמו הספרדים, אז מתחילים לעסוק בנושאים שבעבר פחות דיברו עליהם", אומרת מיכל צ’רנוביצקי מתנועת עיר ואם.
החוקרים מציינים כי הפעילות האזרחית בחברה החרדית לא נולדה בחלל ריק, גם הממשלה תרמה לכך. להערכתם, הממשלה השקיעה קרוב ל-17 מיליארד שקל בתחומי תוכן הקשורים להשתלבות קהילות חרדיות בחברה הישראלית (באקדמיה, בשוק העבודה ובצה"ל), ובסך הכל היו כ-17 החלטות בממשלה. לכך נוספו גם השקעה פילנטרופית בארגוני ויוזמות חברה אזרחית.
אוכלוסיה צעירה
"מבינים שהמודל הכלכלי הישן לא עובד"
ואולם כדי שיקומו יוזמות לשילוב של החרדים בחברה בישראלית, היו צריכים לקרות כמה תהליכים נוספים. אחד המרכזיים בהם היה החשיפה לאינטרנט ולסלולר שאיפשרה גישה למידע רב, ושבר במידה רבה את המונופול שהיה לעיתונות החרדית. הפעם הסכר נפרץ, לאחר שאת השפעת הטלוויזיה הצליחו בחברה החרדית לבלום.
לפי החוקרים, כך נחשפו תהליכי קבלת ההחלטות בקרב המנהיגות החרדית המסורתית ורמת השפעתם של העסקנים והאליטות על הרבנים. "האינטרנט מטיל הרבה סימני שאלה על סמכות הרבנים, זה כאילו אופוזיציה ענקית. הם צריכים פתאום להוכיח את עצמם מחדש, וזו הסיבה שהם נלחמים בזה", אמר לחוקרים אחד המרואיינים.
סיבה נוספת היא המצב הכלכלי. אסבן: "החברה החרדית גדלה, וקשה להחזיק חברת לומדים, אברכים, בכמויות גדלות. יותר ויותר אנשים מבינים שהמודל של בעל אברך שלומד כל היום ואשתו מפרנסת עם שבעה ילדים, לא עובד כלכלית לאורך זמן.
"באופן הצהרתי לא היה שינוי - אבל אתה רואה שהרבנים מסכימים בשקט שחלק צריכים ללכת לעבוד. מגמה נוספת שניתן להבחין בה היא צמיחת האינדיבידואליזם. רואים שאנשים מקבלים יותר החלטות שהן לא לגמרי על פי ההכוונה המדויקת של הרבנים", אומר אסבן. לכך צריך להוסיף גם את הפילוגים והשסעים בחברה החרדית שנובעים מפיחות במעמד הרבנים.
"חשבנו שהיוזמות האזרחיות רלוונטיות בעיקר לחרדים מודרנים, אבל הצלחנו להוכיח שגם בציבורים הלא מודרנים יש מאפיינים של מנהיגות אזרחית. למשל, מנהיג חרדי שרוצה להשיג משהו עבור הציבור שלו, משתמש היום בשיטות אחרות מאשר בעבר. הוא יהיה בקשר גם עם פורומים מקצועיים ועם פעילים חברתיים, וזה משנה את הטרמינולוגיה שלו.
"אם המטרה שלו למשל היא להיאבק להגדלת תקציבים לישיבות - פעם הוא היה פועל בעיקר דרך המנגנון הפוליטי ומאחורי הקלעים. היום הוא ינקוט בצעדים כמו עתירה לבג"ץ, קמפיינים ברשתות וקידום החלטות ממשלה. גם השיח משתנה ולפעמים מבוסס על זכויות, הוא דמוקרטי יותר", אומר אסבן.
היוזמות החדשות בחברה החרדית הן כאמור תוצאה של צרכים שהתעוררו בחברה החרדית - תקציבי המדינה, הנשים העובדות והתרומות מחו"ל, לא מצליחים להחזיק את החברה החרדית ואת עשרות אלפי האברכים ותלמידי הישיבות. צרכים כמו פרנסה, השכלה, פנאי ועוד נחשבים לבעלי לגיטימציה פחותה בחברה החרדית. לכן, גם כאשר קיים זיהוי של הצורך בקרב המנהיגות הקלאסית, היא מנועה מלספק להן מענה. העיסוק בצרכים האלו נוגד את האידאולוגיה והערכים החרדיים.
"בחברה החרדית יוצאים לעבוד בשביל פרנסה, לא בשביל קריירה או מימוש עצמי", מסביר עו"ד אברהם יוסטמן, סמנכ"ל קרן ק.מ.ח (קידום מקצועי חרדי). "אם תציע לרוב החרדים מלגה גבוהה, הם יחזרו לכולל, שם הם יממשו את עצמם ויקבלו סיפוק רוחני. לכן כשאני מדבר עם רב, אני מתמקד בפרנסה. אין רב שיגיד שבן אדם יגווע מרעב, הוא יגיד לצאת לעבודה ולחפש פתרונות, אבל רק כאלו שאינם מסכנים את העתיד הרוחני".
הרב בצלאל כהן, ראש הישיבה התיכונית החרדית חכמי לב ופעיל בתחום השתלבות צעירים בשוק העבודה ובלימודים אקדמיים, אמר כי "שכבת הגיל של 25-40 היא הדור שמשלם את המחיר, שמתקשה בעצם להמשיך את המסלול שההורים שלו התחילו, ובשנים האחרונות הוא חיפש אפיקים חדשים של תעסוקה, של לימודים אקדמיים, של צבא, של שיתוף או קשר עם החברה הישראלית - אבל הוא לא רוצה לשבור את הכלים עם הדור שמעליו. לכן אתה מוצא יוזמות חדשות, אבל בזהירות ותוך התייעצות עם הרבנים".
אבי אסבן/צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב,
"כל יוזמה נבחנת בשבע עיניים"
הקשר עם הרבנים הוא אחת הסוגיות החשובות בהקשר של היוזמות, והבנה שלה שופכת אור על יחסי הכוחות בחברה החרדית, והכיוון אליו היא הולכת. החוקרים ציינו כי "כל יוזמה המבקשת לפעול בקהילה נבחנת בשבע עיניים, ואף זוכה להסתייגות אוטומטית כל עוד לא הוכח שהיא בסדר".
מי שמביעים חשש מהיוזמות האלו הם עסקנים שעובדים בצמוד עם הרבנים, אחראים על חיי הקהילה, מתווכים שאלות לרבנים ולעתים אף מואצלות להם סמכויותיו של הרב. הם אלו שיכולים להיפגע מצמיחתה של מנהיגות חדשה. במחקר מתואר כי כמה מרואיינים, פוליטיקאים ועסקנים, "הביעו חשש זהיר מכך שאנשים שאינם ‘שלוחים רשמיים של ההנהגה הרבנית’, כדבריהם, ‘מעזים’ להעלות יוזמות עצמאיות שאינן מגיעות וצומחות משולחנם של הרבנים".
כאן נכנסת שאלת הלגיטימציה מהרבנים - האם לשתף איתם פעולה באופן מלא ("על מנת להצליח להשפיע על כלל הציבור החרדי יש צורך בגיבוי הרבני"), באופן חלקי (הרב נותן הסכמה להפעלת הפרויקט, אך מודיע מראש כי יסרב להצהיר על כך בגלוי") או בכלל לא ("ישנם יחידים שאינם רואים ברבנים ובמנהיגות הוותיקה מקור סמכות והשראה. הם מתקשים לפעול במיינסטרים החרדי").
לדברי אסבן ויעל כהן, "המנהיגות האזרחית החדשה רואה ברבנים מקור השראה בלבד. היא מנצלת את חוסר האמון שנוצר כלפי ‘חצרות הרבנים’ ופועלת עצמאית ברוח דבריהם של ‘גדולי הדור’, אך בלי לבקש הוראות המגיעות מהם או ממקורביהם".
הם מציינים כי רוב המרואיינים אינם פונים מיוזמתם לסמכות הרבנים טרם הקמת היוזמה, אלא רק לאחר מכן, בהתאם לצרכים שעולים מהשטח. כך לדוגמה, צ’רנוביצקי, שעוסקת בין השאר בזכויות עובדות ועובדים, מציינת כי עד כה לא חיפשה את שיתוף הפעולה הרבני, אך באחרונה הם החלו לחשוב על כך. הסיבה היא שהליכה לבתי דין לעבודה, כמו כל פנייה לערכאות משפטיות, מצריכה אישור הלכתי.
החוקרים מוסיפים כי אחת הסיבות שהמנהיגות האזרחית מתקשה להתאחד לחזית אחת שתעבוד במשותף, נובעת מסוג הקשר עם הרבנים והמנהיגות הוותיקה. "אני מחזיק בדעה שלא צריך לשאול את הרבנים, שצריך להגיד את הדברים בגלוי ולהציע אלטרנטיבה, לכן אני די סדין אדום, לא רק אצל רבנים ופוליטיקאים, אלא גם אצל יזמים חברתיים אחרים בחברה החרדית. הם מאוד זהירים, שני צעדים קדימה, צעד אחד אחורה", מספר הרב בצלאל כהן.
בתוך 7 שנים - עלייה של 50% בחרדים שגולשים באינטרנט
"מיזמים שמצהירים מראש שמטרתם לשנות את החברה החרדית כי היא בעייתית וצריך לעשות בה סדר ולארגן אותה מחדש - ישר נתקלים בהתנגדות, הם לא מצליחים לקדם את פעילותם", אומר יוסטמן. "מוסדות אחרים שעושים דברים דומים ועובדים מתחת לרדאר מצליחים יותר. זה חלק מהאמנות - להבין את הדנ"א של הציבור החרדי, שדברים קורים שם בצורה שקטה ובלי התרסה, ובלי חינוך מחדש".
בכלל, מהמחקר עלה כי רבים מהפעילים החברתיים משלמים מחיר על פעילותם, בין היתר בגלל שאלת הזהות. גורמים בתוך הקהילה עשויים לערער על רמת החרדיות שלהם, בעוד שמחוץ לחברה החרדית מצפים מהם "לייצג" את הקהילה, גם אם אינם מסכימים עם ההתנהלות שלה.
חלק מהמרואיינים במחקר ציינו כי משפחתם ניתקה עמם קשר. לעתים הערכים בהם הם מחזיקים קרובים יותר לאלו של האוכלוסייה הכללית מאשר לאלו של החרדים, ולכן הם מרגישים חצויים. "זה לא פשוט. זה דור מעבר - ההורים שלהם היו נטועים בקהילה, ופתאום להם יש חברים לא חרדים, אולי אפילו לא יהודים", אומר אסבן.
אחד המרואיינים במחקר הגדיר זאת היטב: "אני מרגיש כמו מישהו שיושב על הגדר, לא מוכן לוותר על החרדיות שלי ולא על האחריות והראיה הקולקטיבית. אני רואה את הגדר הולכת וגבוהה מיום ליום, מודע לזה שאצטרך לקפוץ ממנה לאחד הצדדים, אבל לא יודע לאיזה צד. אני מנסה לדחות את הקץ".
"הדור הצעיר יחפש חרדיות אחרת"
"הרבה אנשים לא רוצים להחליף את הקיים, אלא לשמור את הליבה והמהות של החברה החרדית, אבל לשנות את הצורה", אומר אסבן. "יש אנשים שאומרים שצריך לעשות רפורמות גדולות, אבל הופתענו דווקא מאלו שרוצים לשמר את החרדיות ודווקא בגלל זה הם רוצים להשתנות - כדי שהחרדיות תהיה רלוונטית. יש פה הרבה ניואנסים ו-ויכוחים פנימיים על איך עושים את זה, איך משתנים בלי לאבד את הייחודיות וזה האתגר של החברה החרדית בעשור הקרוב".
עד כמה הקבוצה הזאת משפיעה? לדברי אסבן, הדרך להבין אם התופעה משמעותית היא לבחון את ההתנגדות אליה, ולדבריו, כמעט בכל התחומים, אקדמיה, גיוס ועבודה, רואים התנגדות משמעותית: "זה דור המדבר, שסופג בגוף שלו את המסע הזה". במחקר מוצגים קולות שונים בקשר לרמת ההשפעה, ויש כאלו שחושבים שמדובר בהשפעה מצומצמת.
עם זאת, בכנס שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה לפני כשנה, אמר ד"ר שלמה טיקוצ’ינסקי כי "יש יזמים, והרבה מאוד. ויזמות חברתית הייתה מאז ומעולם בציבור החרדי... זו לא מנהיגות אזרחית חרדית? בפירוש כן. רק מה, אפשר לשאול, עד כמה היא חרדית. כלומר, האם החרדיות בה היא רלוונטית או שמה היא משהו פשוט אזרחי, ארגוני סעד כאלה ואחרים. אז עד כמה זה חרדי הדבר הזה, ולאחר מכן, האם באמת הם מנהיגים או שמא רק יזמים".
החברה החרדית רגילה להתבסס על מנהיגות רבנית, אך עם הפיחות במעמדם של גדולי הדור, יכול להיות שנוצר פה פתח לצמיחתה של מנהיגות רבנית חדשה. "היום יש התפרקות טוטאלית של המנהיגות הרבנית. זה לא אומר שלא מתייעצים יותר, אלא שהרעיון של מנהיג אחד שעל פיו יישק דבר כבר לא קיים", אומרת צ’רנוביצקי.
"אם אנשים מסתכלים על עצמם כמנהיגים, אז הם לא צריכים לחכות שימליכו אותם, אלא לקדם את המהלכים שהם חושבים שנכונים לציבור החרדי. גם לצד המנהיגות האזרחית יש תלמידי חכמים, ואני אומרת להם - תהיו אתם הרבנים. זה לא שגדולי הדור נבחרו להיות כאלו, אם אדם מרגיש שהוא מספיק מנהיג וחזק, אז הוא יכול לקדם את ההנהגה שלו. כמו שבפלג הירושלמי קם רב ואמר - ‘לא מתאים לי, אני חושב שצריך להתנהג אחרת’, גם אצלנו זה יכול להיות ככה", היא אומרת.
הרב בצלאל כהן מסכים שיש שכבת רבנים שצריכה לקחת על עצמה את האחריות, אך הוא פחות אופטימי לגבי סיכויי ההנהגה של הדור הנוכחי: "בעיניי הסיפור הגדול מחכה לנו בקבוצת הגיל 15-25, זה הדור שעשוי להוביל למהפכה. כבר היום הוא מבין שהעגלה לא נוסעת לכיוון טוב, פעמים רבות הם רואים את ההורים שלהם תקועים, והמנהיגות שהתוותה את הדרך נפטרה. אני חושב שהדור הצעיר לא ימשיך בדרך הזהירה, של להסתדר עם הרבנים, אלא יותר יקרא תיגר ויחפש חרדיות אחרת".
איך מחזקים את החברה האזרחית-חרדית
המחקר נועד לניתוח המנהיגות האזרחית החרדית, במטרה להציע הצעות מדיניות. החוקרים ציינו כי החברה האזרחית במדינה דמוקרטית ממלאת תפקידים חשובים, ועל כן פיתוחה הינו אינטרס ראשון במעלה. הם מציעים כמה צעדים: פיתוח ההון האנושי, למשל תוכניות מנהיגות חדשות וייעודיות לחרדים, שישימו דגש, למשל על בניית הזהות החרדית החדשה.
צעדים נוספים בתחום זה יכולים להיות חניכה אישית. כמו כן, הם מציעים לחזק את הפעילות הקיימת על ידי מתן ייעוץ ארגוני ואסטרטגי והכשרות מקצועיות. הצעות נוספות כוללות פיתוח מיזמים חדשים, הרחבת פעילות אזרחית קיימת, יצירת קהילת פעילים חרדית, וחיזוק התודעה היזמית-אזרחית בקרב הציבור החרדי.