זה היה בערך בשנת 2000, כשהייתי מרצה צעיר ב-MIT. סיימתי הרצאה בפני חברי הסגל והסטודנטים ב-Media Lab, ומיד אחריה ראש המעבדה פרופ' ניקולס נגרופונטה ביקש שאגיע למשרד שלו. דיברנו ארוכות על המחקר שלי, והיו לו הרבה שאלות.הצג עוד שאלה אחת שלו, שאולי נראית טריוויאלית, הפתיעה אותי. הוא שאל איך המחקר שלי ישנה לאנשים את החיים. זו לא שאלה שמאפיינת אקדמאים. בדרך כלל הם שואלים איפה תרצה לפרסם את המחקר, איך הוא יתקדם, מי יממן אותו - אבל לא איך זה ישנה לאנשים את החיים. והאמת היא שלא הייתה לי תשובה טובה, אבל אחרי שחשבתי עליה במשך שבוע, שבתי למשרד שלו עם תשובות. בסוף השיחה שלנו הוא הציע לי משרה ב-Media Lab, שקיבלתי בשמחה. הייתי שם תקופה ארוכה וניהלתי קבוצה שניסתה לכתוב תוכנות שיעזרו לאנשים לקבל החלטות טובות יותר. הכיוון הזה לא עזב אותי עד היום. הסתר