מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא ומנהלת מערך ההרדמה והטיפול הנמרץ באיכילוב - הרופאות הבכירות שהביאו את השטח לאולפנים
פרופ' גליה רהב, ראש היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, הייתה בימי הקורונה כתבת השטח. מי שרצה לדעת מה באמת מצבם של חולי הקורונה, בזמן אמת, הקשיב לתיאוריה הצבעוניים והחיים של רהב, אשר חילקה את זמנה בין שתי משרות: משרה מלאה לטיפול בחולים וניהול המחלקה - ומשרה מלאה נוספת להסברה ברורה ואמפתית בתקשורת ובכנסים וירטואליים רבים שבהם השתתפה.
רהב היא זו שדיווחה ראשונה לישראלים כי המוטציה הבריטית מסוכנת יותר לצעירים, שנשים בהריון עלולות להיפגע קשה מהקורונה, ועל תופעות של נימול בעקבות החיסונים. דווקא בשל נטייתה לדבר בכנות ובפתיחות, גם על המצב הקשה במחלקה וגם על רגשותיה לאורך התקופה, היא הפכה לקול מרגיע עבור הציבור, אפילו כשדיווחה חדשות רעות.
מולה, פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך ההרדמה, הכאב והטיפול הנמרץ באיכילוב, הייתה מן הרופאים הבכירים והרלוונטיים בקרב אלה שקראו להקל על הסגר. בחודש מאי 2020, מטות טענה כי משרד הבריאות "שבוי בקונספציה" לגבי הסגר, וכי יש להקל את המגבלות של הסגר - ובראש ובראשונה לאפשר להחזיר את הפרוצדורות הרפואיות שאינן קורונה לבתי החולים.
בספטמבר אמרה כי "הסגר הוא אסון, הוא אינו מביא פתרון", אך אף שהפכה בכך ליקירתם של מי שביקשו להמעיט בחומרת המגפה, היא בהחלט הביעה תמיכה במסכות, ריחוק חברתי, איכון סלולרי ואפילו הגברת האכיפה על המגבלות - בעיקר בקרב "אוכלוסיות מרדניות".
כאשר מנכ"ל בית החולים רוני גמזו מונה לפרוייקטור הקורונה, מטות הצטרפה לצוות היועצים שלו. שניהם התבטאו נגד סגר נוסף. מטות העדיפה צעדים יותר דיפרנציאליים, ולא היססה להביע בפומבי את אכזבתה. עם זאת, היא המשיכה באותה עת להמליץ על איסור מוחלט של התקהלויות, "עם אכיפה עמוקה ונוקשה".