פרויקט "50 הנשים המשפיעות" נוסד במגזין "ליידי גלובס" והפך בהובלת צוות המגזין, ובראשו העורכת ורד רמון ריבלין, למוביל בתחומו בישראל. המשכיותו של הפרויקט, תחת מגזין G, הייתה הכרחית: הנוכחות הנשית במוקדי קבלת ההחלטות עודנה מצומצמת ובשיעורים רחוקים מהותית משיעורן באוכלוסייה.

כוחו של הפרויקט הוא בהנכחת הנשים שכן הצליחו, חרף אינספור תקרות זכוכית שבדרך, להתברג בשדרת הניהול הישראלי. החזון שלנו במוסף זה הוא להציג רשימה מעוררת השראה המורכבת מהנשים הבכירות, החשובות והחזקות בארץ: אלו המחזיקות בתפקידים המרכזיים ביותר, או שפועלן השפיע באופן מהותי על הציבור או השיח הציבורי.

כחלק מהערכים שעומדים לנגד עינינו הקפדנו על רשימה מגוונת חברתית, שנותנת ביטוי וייצוג למגזרים השונים. במקרים מסוימים החלטנו להציב שתי נשים או יותר בעמדה אחת, מה שהוביל לכך שהרשימה כוללת בסופו של דבר יותר מ-50 נשים.

את הנשים חילקנו לקטגוריות. ציר מרכזי הוא המשק ושוק ההון הישראלי על ענפיו: התחום הפיננסי והעסקי, הייטק וביוטק, קרנות השקעה והון סיכון, כמו גם מזון וקמעונאות, משפט' נדל"ן ותשתיות. במקביל ישנו במוסף ביטוי נרחב לתחום הציבורי, השלטון המקומי וכמובן המגזר החברתי. באופן מודע החלטנו להימנע השנה מעיסוק בשתי קטגוריות: פוליטיקה, לאור הבחירות הקרובות, ותקשורת - שכן מוסף "פירמה" שיצא זה לא מכבר מסקר את הנושא באופן נרחב והקדיש לו שתי רשימות נפרדות. על מספרן המצומצם של נשים בפוליטיקה הישראלית העכשווית תוכלו לקרוא במוסף זה - בנפרד מהרשימה. 

גם כאן מינינו ועדה חיצונית, שייעצה למערכת בנוגע להרכב הרשימה, כדי שזו תהיה מגוונת, מדויקת ומעוררת השראה. אנו מודים להן על זמנן והמאמץ שהקדישו בסינון, מתן חוות דעת, הצעה של שמות שלא הכרנו, ובאופן כללי בסיוע במלאכת הבחירה המייסרת.
השנה הוספנו חידוש: הנשים הנבחרות התבקשו להצביע על קולגה, מכרה או בת טיפוחים, שהיא בעיניהן דור העתיד של הנשים המשפיעות בישראל; שמה ופועלה יפורסם גם הוא.

כל אלה מביאים לכך שהרשימה הסופית המופיעה בגיליון זה היא בעינינו מסמך מעורר השראה, של עשייה נשית מגוונת ופורצת דרך.

שיקולי הוועדה המייעצת

רשימת הנשים המשפיעות גובשה בידי ועדה מייעצת שכללה 14 נשים שמכהנות או כיהנו בעבר בתפקידים בכירים בחברה הישראלית. בהן פרופ’ קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר והיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ’ ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית והיום יזמת ומנהלת בכירה בהייטק; דורית סלינגר, לשעבר הממונה על רשות שוק ההון והיום שותפה במיזמי פינטק ודירקטורית בחברות; פרופ’ רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, שפעלה רבות לקידום נשים ומיעוטים; יהודית ריכטר, מנכ"לית מדינול ולשעבר דירקטורית בבזק; סיגל שלח, מנכ"לית הג’וינט, ועוד רבות שהובילו ומובילות את המשק הישראלי.

באמצעות ניסיונן המקצועי, הראייה הרחבה שלהן וההיכרות רבת השנים עם התעשייה והחברה בישראל סייעו לנו נשות הוועדה לבחור את הנשים הראויות ביותר ולגבש את הרשימה המהימנה ביותר, בדגש על גיוון קטגורי ומגזרי–חברתי.

"הסתכלתי על נשים מובילות באמת", מספרת פרופ’ ארנה ברי על תהליך הבחירה. "נשים שלא מפחדות, בעלות עמוד שדרה שמוכנות להתמודד עם הבדידות בצמרת, תוך שאינן מאבדות פרספקטיבה על תרומתן למדינה, לחברה, לדורות הבאים".

דורית סלינגר בחרה לרשימה נשים שלדעתה גילו יכולת יוצאת דופן בהובלת הארגונים שהן עומדות בראשם, וכאלה שהשפיעו על סדר היום שלנו: "נשים ששינו נוהלי עבודה והתאימו אותם להתפתחויות ולאי–הוודאות; כאלה שהבטיחו אספקה סדירה של שירותים ומוצרים בימי סגר וחול, פעלו בסביבה ציבורית מאתגרת ולא יציבה, גילו אומץ לב ציבורי, ופעלו על פי כללי מנהל תקין למרות לחצים שהופעלו. בייחוד מדובר בכאלה שהשיגו והציבו לכולנו רף חדש גבוה יותר".

לדעתה של פרופ’ קרנית פלוג, נשים בעמדות השפעה "צריכות להוביל שינוי או לקדם נושאים ומטרות על בסיס עבודת צוות ורתימת האנשים בארגון לעשייה משותפת".
שרה אליאש, ממקימי מערך החינוך בשומרון, חברת גוש אמונים ופעילה חברתית בקליטת יוצאי אתיופיה, בחרה נשים המוכיחות שניתן לצמוח בכל מצב.

"אני מצפה מאישה משפיעה להיות מסוגלת ליצור שינוי בסביבתה ולהביא את האחרים לבחור ללכת בעקבותיה, ולאו דווקא בדרך של דרישה לציות להוראות", אומרת יהודית ריכטר, מנכ"לית חברת הביומד מדינול. "נשים משפיעות הן שיוצרות יש מאין או משנות ומחדשות את הקיים. אחד הקריטריונים להצלחת ההשפעה היא המידה שבה הן מסוגלות להעביר את יצירתן לידיעת אחרים ולשימוש שלהם בה. נשים משפיעות צריכות להיות מתמידות ולהתגבר על קשיים, אתגרים ולעתים אף התנגדויות בדרכן למטרה שהציבו בפני עצמן".

"נשים שמקדמות נשים"

אימי עירון, מייסדת LikearainBow - תרבות ארגונית דיגיטלית - ומנכ"לית אתר התוכן לנשים סלונה בעבר, בחרה את הנשים שהתאפיינו בעשייה משמעותית למען נשים, "עשייה שמשנה מציאות", לדבריה.

"כל מי שבעמדת השפעה צריכה להיות מעוררת השראה, מובילה ומקצועית", אומרת אוה מדז’יבוז’, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה. "אבל אם כבר הגעתן לעמדה שכזו, ומאחר שאין מספיק נשים, פתחו את הדלת לנשים נוספות, איישו בתפקידים בכירים נשים ודאגו להטמיע חשיבה מגדרית בכל ארגון שבו תהיו".

עו"ד מיה ליקוורניק, לשעבר שותפה בכירה בפירמת מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, והיום יו"ר קש"ת, התייחסה בעיקר לנשים שאת פועלן היא מכירה ומוקירה, בדגש על עשייה למען נשים. "בחרתי נשים שמשנות מציאות, לעתים עבור הציבור בכללותו, ובמיוחד עבור נשים. מנשים בעמדות משפיעות אני מצפה למנהיגות שונה, קשובה, מכילה ומודעת".

גם סיגל קנוטופסקי, לשעבר מנכ"לית עולים ביחד וסמנכ"לית פיתוח משאבים במעוז, והיום מנהלת אזור צפון–מזרח ארה"ב בסוכנות היהודית, סבורה שאחד השיקולים בבחירת נשים לרשימה היא הפעילות שלהן בקידום נשים. "בחרתי בנשים פורצות דרך, שמהוות מודל לחיקוי לנשים אחרות, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית, ומקדמות נשים אחרות לצדן ובכלל. בחרתי נשים שלצד העשייה המקצועית הן מתנדבות ותורמות לחברה, והבאתי בחשבון גם את השאלה עד כמה הן עוסקות בתחום שיש בו השפעה על חייהם של רבים".

גם פרופ’ רבקה כרמי רואה בהיקף ורוחב ההשפעה שיקול חשוב בבחירה. בעיניה ישנה חשיבות גדולה גם לתחום העיסוק, לאופי ההשפעה ולביטוי החוזקות הנחשבות נשיות. מנשים בעמדות השפעה היא מצפה להתמודד עם מצבים מורכבים, לדעת להאציל סמכויות, אך גם לגלות אמפתיה, חמלה ופתיחות לאיזון קריירה–משפחה. כמו רבות מנשות הוועדה פרופ’ כרמי סבורה שנשים בעמדות מפתח מחויבות לקידום פרואקטיבי של נשים, ובמילים אחרות: מתן הזדמנויות שוות באמת.

"הנשים בחזית המאבק בקורונה"

ויש מי שבעיניהן ראויות במיוחד הנשים שעמדו בחזית המאבק בקורונה, "נשים שנלחמו במגפה בכל החזיתות - רפואה, ניהול משבר ופתרונות כלכליים", מדגישה רים יונס, בעלים ומייסדת–שותפה של חברת הטכנולוגיה הרפואית אלפא אומגה.

"לנוכח מגפת הקורונה השנה החולפת הייתה מורכבת ומאתגרת לעולם בכלל ולנשים בפרט", אומרת מדז’יבוז’. "לכן נבחרו נשים כמו שרון אלרעי–פרייס ועידית מטות, שנלחמו ונלחמות עבור כולנו בנגיף. במהלך השנה גם נשים רבות נפלטו ממעגל התעסוקה, וכולן נאלצו להתמודד עם היעדר מסגרות לילדים, משימה שגם ב–2021 מוטלת ברובה על הנשים.

"משום שחלה עלייה מדאיגה באלימות כלפי נשים, ראויות בעיניי כאלה שמהוות זרקור לנשים אחרות, כמו שירה איסקוב, שכוחה וחוסנה הנפשי הוא עוגן לנשים".

"נשים משפיעות הן כאל שעושות שינוי אמיתי, בצניעות, וללא פחד", מדגישה תחיה בן צור, מנהלת פורום "נשים בתעשייה - קהילת המנהלות" את הבחירות שלה, "מי שהן סמל לאומץ ועבודה אינסופית למען ביטחונן של נשים בכל גיל ומצב".

אחד הקריטריונים שעמדו לנגד עיניה של ד"ר סיגל שלח, מנכ"לית הג’וינט, בבחירת נשים לרשימה הוא הגיוון. "תמיד האמנתי בתפיסה של גיוון ופעלתי לקידומה", היא אומרת. "גיוון יכול להיות בהקשר מגדרי, אבל לא רק. לכן מנהיגות נשית מבחינתי צריכה להיות מנהיגות מגוונת, המהווה מודל ודוגמה לא רק לנשים אחרות, אלא לכלל חלקי החברה, לקידום חברה שווניות, מיוצגת, מעורבות, משותפת.

"לא מדובר רק באג׳נדה חברתית–ערכית. לגיוון יש ערך כלכלי מובהק. הייתי שמחה לראות אפילו עוד יותר גיוון בעמדות בכירות וברשימה זו בשנים הבאות, יותר נשים בעלות מוגבלויות ונשים המייצגות את כלל הגוונים באוכלוסייה במדינת ישראל".

ד"ר יעל אלמוג זכאי, שותפה בגיתם, בעלת שליטה בסינרג’י ובנק אגוד ומייסדת "קפיטליזם קשוב ישראל", הדגישה את הנשים שהן "מחוץ למגזר העסקי ומחוץ ל’מדינת תל אביב’, אלה שזרקורי התקשורת אינם מגיעים אליהן. ניתן למצוא אותן בכל תחומי העיסוק ובכל שכבות האוכלוסייה. הן מודל ודוגמה למנהיגות במיטבה. בימים שבהם עדיין קיימת אפליית נשים והאלימות נגד נשים הולכת וגואה, היה חשוב לי יותר מכל לשים פוקוס על אותן איכויות של מנהיגות נשית מיטיבה, כי לסגנון מנהיגות כזה מדינת ישראל זקוקה היום יותר מאי פעם".