הסטארט-אפים של קריית שמונה מצאו בית חדש. האם הם יחזרו אי פעם צפונה?

הכותבת היא מנכ"לית חממת הפודטק Fresh Start בקריית שמונה, הפועלת בתוכנית החממות של הרשות לחדשנות

כמו כולם, התעוררנו ב-7 באוקטובר לבוקר של הלם. ההתקפות שהגיעו מלבנון ומסוריה הבהירו מהר מאוד שגם בגזרה הצפונית צפויות משמעויות לא מבוטלת במלחמה הזו. בתוך כמה ימים קיבלנו את הבשורה הרשמית: לראשונה בהיסטוריה, גם קריית שמונה על 23 אלף תושביה מפונה לאלתר. חממת הפודטק Fresh Start שפועלת בעיר בארבע השנים האחרונות, ו-12 חברות הפורטפוליו שפעלו במעבדות שהקימה, פונו גם הן. החממה, שנתמכת ע"י הרשות לחדשנות ושותפים מתעשיית המזון וההון סיכון, הוקמה כחלק מהתוכנית של משרד הכלכלה ליצירת אשכול של אגרו-פוד באזור אצבע הגליל, והשקיעה והקימה עד כה 12 חברות סטארט-אפ שברובן המכריע אף המשיכו לפעול בגליל המזרחי. 

המשמעות בפינוי כזה היא פגיעה בהמשכיות עסקית, שעבור חברות כאלו היא מעל לכל. מעבר לצורך במעבדות חדשות שיתאימו לצרכי כל חברה, העובדה שרבים מעובדי החברות פונו מבתיהם יצרה אתגר משמעותי באיתור מיקום חדש ונגיש לפעילות, וזמינות העובדים שרבים מהם גויסו למילואים הקשתה עוד יותר. החברות, בתמיכת החממה, פעלו באינטנסיביות לאתר מתקנים חלופיים, להשלים ציוד חיוני ולהשלים גיוס עובדים.

היה חשוב שנהיה מאוד אקטיביים

MEdium Well, חברה שתומכת בתהליכי ייצור של בשר מתורבת פעלה בתחילת המלחמה ממעבדה מאולתרת שהקימה בחניית הבית של אחד העובדים עד שעברה למשרדיה החדשים ברמת ישי. חברת Pigmentum שמייצרת חלבוני חלב בצמחי חסה, כבר תקופה ארוכה מחלקת את זמנה בין המעבדות החדשות בקיסריה ובין חממת החסה שבכפר סולד. חברות נוספות התמקמו גם הן בקיסריה, ביוקנעם וברחובות, וחברה חדשה קמה בירושלים. התמודדות כיום כוללת גם הוצאות גדולות פי כמה למימון הפעילות במרכז הארץ וגיוס אנשי צוות חדשים. 

קל היה ליפול לקיפאון בטירוף המוחלט שהיה פה אבל היה ברור שחשוב שנהיה מאוד אקטיביים. מיפינו את הקשיים של החברות, פעלנו ואנחנו עדיין פועלים להבטיח פיצויי מדינה, קיימנו מפגשי תמיכה שסייעו להם גם בפן הרגשי, סייענו בהצטיידות המחודשת ומאמצים רבים הושקעו בהבטחת המימון שלהן. 

לצד תמיכה מרשימה של הרשות לחדשנות במגוון מענקים, תמיכה מימונית של שותפי החממה וההבשלה של מהלכי השקעה שהחלו עוד טרום המלחמה, מאמצים אלו נשאו פרי. Bountica שמייצרת חלבונים המשמשים כחומר משמר בריא ויעיל למוצרי מזון, השלימה לאחר פרוץ המלחמה גיוס משמעותי מיצרן מאפים מוביל מאירופה וזכתה במענק של הרשות לחדשנות. Blue tree המפחיתה ביעילות סוכר ממשקאות טבעיים, השלימה סבב גיוס ממספר משקיעים בינלאומי, ומיץ התפוזים מופחת הסוכר שהיא מאפשרת לייצר צפוי להיות מושק עוד השנה. 

שמירת החזות הפעילה והחזקה

קיבלנו החלטה מיידית שהחממה לא עוצרת וממשיכה להשקיע ולהקים חברות, גם אם מודל העבודה שלנו כרגע שונה. הבנו מהר מאוד ששמירת החזות הפעילה והחזקה של החממה ושל חברות הפורטפוליו חיוניות גם לשימור מעמדה של ישראל כמעצמת פודטק בעולם, וגם להמשך הפעילות העסקית שתלויה וקשורה בקשר הדוק בשותפויות בשוק הגלובלי. בדיעבד, לעבודה המודעת בזירה זו הייתה השפעה מכרעת בהרגעת החששות המובנים מעבר לים באשר להשפעות המלחמה.  

מעבר להשלכות המלחמה על גיוס הון ספציפית בישראל, שוק ההשקעות העולמי חווה שפל בשנתיים האחרונות. אחרי ההייפ המטורף של השנים 2022-2021, חלה ירידה ניכרת בהשקעות פודטק, עם ההכרה בכך שזו תעשיה מורכבת עם מחזורי החזר השקעה שאינם מתאימים לכל משקיע. 

ויחד עם זה, החובה לייצר תעשיית מזון ומשקאות בר קיימא - נוכח הגידול באוכלוסייה, הידלדלות המשאבים והשינויים האקלימיים עדיין כאן. הצורך במזון בריא יותר לא נעלם, ובהתאם ההזדמנויות להביא לשוק פתרונות רלוונטיים לא נעלמו, לא פונו ולא נחלשו - הן התחזקו. המלחמה, כמו הקורונה לפניה, מחזקת את הצורך בשיפור שרשראות אספקת מזון ובפיתוח פתרונות לייצור מקומי עצמאי שיאפשרו ביטחון תזונתי. 

כעת השאלה המהותית היא מה יקרה לחברות הסטארט-אפ הישראליות אחרי המלחמה, ובפרט לאקוסיסטם הצפוני. ישראל זכתה למעמד מרשים כמובילת פודטק עולמית. היזמות הישראלית היא מיוחדת במינה, הן ברמת החדשנות והיצירתיות, והן ביכולת המוכחת להתמודד מול מצבי קיצון ומול אתגרים קשים כמו שאלו שמזמנת המלחמה. ספציפית בצפון, המהלכים המשותפים שנעשו בגליל המזרחי הצליחו לייצר תנופה מרשימה. עשרות רבות של סטארט-אפים של אגריפודטק, השקעות בתשתיות פיתוח וייצור, זרימה של הון אנושי טכנולוגי איכותי לאזור ופרויקטים טכנולוגיים פורצי דרך. 

המלחמה גדעה את התנופה הזו. לצד השבת הביטחון לאזור שתאפשר את חזרת התושבים והעסקים, ללא מענקי מדינה משמעותיים, הן לפיצויים והן למימון חזרתם של חוקרים, יזמים וחברות לאזור, המגזר הפרטי והאקדמי יתקשו להשיב את התנופה האזורית, לממש את החזון הכלכלי בגליל המזרחי ולתרום את חלקו לסטארט-אפ ניישן. 

סייע בהכנת המאמר: נבו טרבלסי 

חזרה לרשימת הסטארט-אפים