הפרויקט הנבחר שלי: מה היה הצורך של הלקוח, באילו אתגרים נתקלת במהלך העבודה וכיצד התגברת עליהם ?
ביחד עם המעצבת ענבר קרפר סרנוביץ', יצרתי בית שמגדיר ומשקף אורח חיים, אופי ואישיות. מטרתנו היתה להפוך דירה ללא אופי בצפון ת"א למקום שחוגג את חייהם, עברם, עתידם ועיסוקיהם של בני זוג, שנמצאים בזוגיות מאוחרת ומעוררת השראה.
כמו כן, רצינו להכניס את הסביבה הנפלאה שבה ממוקמת הדירה לכל פינה בבית. ליצור מבטים ארוכים-ארוכים, אל הנוף, מחלל לחלל בדירה. כך למשל, לאפשר לצפות בכביש המהיר בזמן שנמצאים בחדר האמבטיה, להביט בים כשמכינים חביתה, לראות את הירוק כשנחים במיטה. ביקשנו לשלב את השקט הכחול של הים עם הירוק הבוהק של הסביבה, האנרגיה הסוחפת של הכביש והשמש שסובבת אותנו כמעט מכל כיוון - ולמוסס אותם ליצירת מרחב רגוע ושקט.
צילום: שי אפשטיין
מתוך הערכים של פוג'יטסו, איזה מהם בא לי ידי ביטוי בסגנון העיצובי וכיצד?
הפעם זכינו בהזדמנות אמיתית לגעת בכל ערכי של המותג. העיצוב מבקש להיות שקט ונקי כדי לא להתחרות בסביבה ולהזמין אותה לחדור הביתה. שילוב של חומרים קרים וחמים - פרקט במבוק מהמם למול קיר מושחר המסתיר מאחוריו אחסון רב, אריח בטון לצד איבזור מתכתי בגווני פליז המשדר עוצמה, קיר צמחיה ירוק על רקע הים והשמיים האין סופיים.
צילום: שי אפשטיין
מה הייחודיות שלך כאדריכל, מה הסגנון שאתה מזוהה איתו וכיצד הם באים לידי ביטוי בפרויקט?
אני לא חובב של המושג "סגנון". הוא מרגיש לי די מקבע. נכון יותר להתחבר למקום ולפרויקט. הטרנד של היום יהפוך מיושן די מהר ומבנים אמורים להיות איתנו עשרות שנים. ובכל זאת, אם אני כן מנסה להגדיר כיוון או העדפה, אז אני מאמין שאנחנו חיים בסוף עידן ה"שפע", של האבזור העודף והעומס. כמי שהוכשר גם בחו"ל, למדתי להעריך את הביטוי - "פחות הוא יותר"
כאדריכל אני עובד קודם כל עם חלל, אוויר ואור. אלה הם גם קווי המתאר של הדירה שתיארתי וכנראה של עבודתי בכלל.
צילום: שי אפשטיין
צילום: שי אפשטיין