סעיף 23 לתמ"א 38 מעניק סמכות לרשות המקומית להתאים את תוכניות התמ"א לתחומה, ליזום ולקבוע תוכניות מפורטות לחיזוק מבנים ולהגדיר הוראות בינוי השונות מההוראות בתוכנית הארצית בעניין שטחי בנייה. השוני יכול להתבטא בין היתר בהיקף יחידות הדיור שייבנו, בגובה הבניין, בקווי הבניין, בעיצוב אדריכלי, בתקני חניה ועוד. דוגמה לרשויות מקומיות שבהן גובשו ואושרו תוכניות על פי סעיף 23: רעננה, חולון, תל אביב ורמת גן. כמו כן, תוכנית על פי סעיף 23 מאפשרת לרשות המקומית לקבוע מכסה של יחידות דיור שאפשר להוסיף בעיר בהתחשבות בתשתיות הקיימות.