בשיתוף:
צילום: Shutterstock, Sergey Nivens

צילום: Shutterstock, Sergey Nivens

החוסן של המגזר העסקי בעת הקורונה איפשר צמיחה אחריו

שי שליטא, מנהל סקטור עסקים בחטיבה העסקית בבנק מזרחי טפחות מספר על החוסן שגילו העסקים הישראלים, בעלי מחזור הכנסות של 50 מיליון שקלים ומעלה, ומתאר את האתגרים וההזדמנויות שממתינים להם

שי, כיצד אתה מעריך את הפעילות והחוסן של המגזר העסקי בכלל ואת העסקים בגודל בינוני בפרט בתקופה שלאחר המשבר?

תמונת המצב שמשתקפת אצלנו, במסגרת הקשר השוטף שלנו עם העסקים במגזר ה MM, כוללת מספר מאפיינים עיקריים שמשותפים למרביתם. בעיקרון ניתן לומר שמגזר זה צלח ושרד את המשבר וחלק מהעסקים אפילו הצליחו להשתפר, להתייעל ולצאת מחוזקים ממנו.

המרכיבים המרכזיים שסייעו לצלוח את המשבר היו שאותם עסקים הגיעו למשבר עם כריות הוניות נאותות שאפשרו להם לספוג הפסדים זמניים וכן רמות מינוף סבירות שתמכו ביכולת לניהול התזרים והגדלה מבוקרת של האשראי.

בזמן המשבר ראינו 3 תופעות עיקריות:

התייעלות שנבעה מכך שעסק שרצה לשרוד היה חייב לבחון היטב את מבנה ההוצאות לעומק, לרבות מבנה השכר וכוח האדם, עלויות רכש, שכירות ועוד.

גם תמהיל ההכנסות של העסק נבחן וראינו לא מעט עסקים שערוצי המכירות שלהם ניזונו מהשוק המוסדי (בתי מלון, מסעדות, אולמות אירועים, מוסדות חינוך ועוד) - מסיטים את התמהיל לכיוון השוק הקמעונאי. כמו כן, ראינו גם עסקים שמגוונים את מקורות ההכנסה ומוסיפים תחומי פעילות נוספים, הכל כדי להרחיב את מקורות ההכנסה ולשפר את רמת היציבות של העסק.

לבסוף, ראינו תופעה של מעבר לאון ליין וטרנספורמציה דיגיטלית : העסקים עשו קפיצה משמעותית בתחום הזה, הבאה לידי ביטוי בשדרוג אתר האינטרנט של העסק, באופן ניהול המלאי, בהקמת מרכזים לוגיסטיים אוטומטיים וכן במהלכים להפחתת התלות בכוח אדם בקווי יצור - החל משילוב רובוטים בשלבי ייצור שונים ועד אוטומציה מלאה שלהם בכל התהליך.

כאן חשוב לציין שנוצר יתרון מובהק לעסקים ולמשק הישראלי כולו, הסובל מפריון נמוך ביחס למרבית מדינות ה OECD. מדובר בשדרוג משמעותי ופרמננטי שנשאר ותומך בצמיחת התוצר גם לאחר המשבר.

איך אתם חוויתם את המשבר בבנק, בכל הנוגע לשיח עם הלקוחות ולצרכים שלהם?

כחלק מהתכנית האסטרטגית של הבנק, הבנק מגדיל באופן משמעותי ולאורך זמן את נתח השוק שלו במגזר העסקי.

אחד מהסממנים המעידים על כך הוא היקף ההלוואות בערבות מדינה שהבנק העמיד בתקופת המשבר - סך ההלוואות בערבות מדינה עמד על כ- 5.7 מיליארד ₪, כאשר בכל אחד מהמסלולים שיעור ההלוואות שהועמדו היה גבוה באופן משמעותי מעבר לחלקנו במערכת.

גם לאחר המשבר, ישנם לא מעט עסקים שנדרשים לסיוע מימוני כדי לעמוד על הרגליים ולהניע את הפעילות העסקית שנפגעה, ואנחנו כמובן מלווים ומסייעים להם גם כאן.

לפני מספר שבועות קיבלנו אישוש נוסף לכך שאנחנו יוצרים שינוי בקרב הלקוחות העסקיים, בדמות המקום הראשון במדד הידידותיות לעסקים של משרד הכלכלה ומבחינתי כל שיחת טלפון, כל מייל וכל לקוח שזכה לעצה טובה במהלך הקורונה ולאחריה אחראים על ההישג הזה.

מדוע לדעתך מעמדה הכלכלי של ישראל נותר חסין במהלך המשבר?

המשק הישראלי הוכיח את חוסנו ואיתנותו גם במשבר הזה.

בניגוד למשבר ב 2008 - כאן לא הייתה בעיה של נזילות, שכן אנחנו רואים תמיכה של הבנקים המרכזיים בארץ ובעולם באמצעות הזרמות של כספים לשווקים.

עובדה זו תומכת בסביבת ריבית נמוכה שמאפשרת לשווקים להתנהל בצורה יציבה יחסית.

המשק הישראלי נהנה גם מתעשיית היי טק מפותחת מאוד ששיגשגה גם במהלך המשבר וממשיכה לפרוח - אנחנו עדים לשיא של גיוסים של חברות הייטק שחצו את רף ה- 10 מיליארד ₪ בחצי השנה הראשונה של 2021. תעשיית ההייטק אחראית על כמעט 50% מהיצוא הישראלי (שנאמד בכ- 115 מיליארד דולר בשנה) ונראה שהמגמה הזו תמשך בשנים הקרובות.

החברות הללו מנפיקות, נרכשות או חודרות לשווקים חדשים. המצוינות המסורתית, יחד עם המוניטין המחודש, מעניקים להם יתרון תחרותי בשווקים הבינלאומיים.

האם אתה ממליץ לשקול הנפקה בזמן הקרוב?

אני מאמין שהדרך הנכונה היא לבחון את כל החלופות המימוניות הקיימות ולבחור את המתאימה ביותר עבור כל עסק. אנחנו פה על מנת לאפשר ללקוחות שלנו לקבל תמונה מלאה של האלטרנטיבות העומדות בפניהם, ללוות את תהליך קבלת ההחלטות וכמובן ליישם, על הצד הטוב ביותר, את האלטרנטיבה שנבחרה. בין אם מדובר בהפיכה לחברה ציבורית, גיוס אג"ח או בכל מסלול מימוני אחר, חשוב להבין מה העלות ומה התועלת, ולבחון האם כל אלה עולים בקנה אחד עם האסטרטגיה העסקית של החברה.

מה לדעתך האתגרים המשמעותיים שממתינים לעסקים בגודל בינוני בישראל?

ניתן למנות כמה אתגרים משמעותיים שילוו אותנו בתקופה הקרובה והשאלה המרכזית היא כיצד אלה ישפיעו על הסביבה המקרו כלכלית ובאיזה טווח זמן.

ברמת הריבית והאינפלציה, ראינו מהלכי הרחבה מוניטרית של הבנקים המרכזיים בישראל, באירופה ובארצות הברית, במטרה למנוע משבר נזילות. ככל שהאינפלציה תישאר בטווח של היעדים שנקבעו על ידי הבנקים המרכזיים בעולם, נראה כי מדיניות ההרחבה המוניטרית תשאר בעינה.

גם בעולם סחר החוץ לא משעמם - אנו עדים לעליות משמעותיות במחירי הסחורות והתשומות, לצד עליה מטאורית במחירי ההובלה. אם עד לפני זמן לא רב עלות הובלה ימית של מכולה הייתה סביב ה- 2000 דולר, היום אנו מדברים על מחירים של 14-15 אלף דולר.

לעניין שער החליפין של השקל מול הדולר - ניתן להצביע על שלוש מגמות עיקריות: הראשונה היא הזרמת מט"ח משמעותית לשוק הישראלי בעיקר בענפי ההיי טק. השנייה - הרחבה מוניטרית בארה"ב והשלישית - רכישת המט"ח של בנק ישראל, שכבר הודיע שירכוש עד 30 מיליארד דולר עד סוף 2020 על מנת לנטרל את שתי המגמות הראשונות ולבלום את ייסוף השקל, מה שמיטיב עם היצואנים.

אמנם מדובר בצעד חשוב, אולם מנגד, היבואנים שמתמודדים כבר היום עם עליות מחירים בשל עלות הייצור וההובלה, צריכים להתמודד גם עם שער דולר גבוה שפוגע בהם, וכמובן מתגלגל בסוף לצרכן הסופי.

בשוק העבודה - ענפי משק רבים עדיין סובלים ממחסור בעובדים ויחד עם זאת שיעורי האבטלה עדיין גבוהים (סביב 9%) - מה שמצביע על כך ששוק העבודה עדיין לא התייצב.

לעניין רמת האינפלציה - שבארצות הברית כבר עברה את ה- 5% (לעומת ישראל בה האינפלציה עדיין עומדת על 1.6%). אחת השאלות המרכזיות היא האם מדובר בעליה חד פעמית בעיקרה או שמא זו תחילתה של מגמה שתלווה אותנו זמן מה ותביא להפחתה או הפסקת ההרחבות הכמותיות ולבסוף להעלאת ריבית.

אם כל אלה יביאו בסוף לעלית ריבית, יהיו לכך השלכות רבות ומשמעותיות, ובכללן השפעה על שוק הנדל"ן והחזרי המשכנתאות, שווקי המניות, עלויות המימון של העסקים ועוד.

בטווח הנראה לעין, ההערכות הן שמדיניות זו לא תשתנה באופן מהותי והריבית תישאר ברמה דומה.

כיצד לדעתך אפשר להתמודד עם האתגרים הללו?

בתחום הריבית, חשוב לעקוב אחר הנושא מקרוב ובמידה ונראה סימנים המעידים על עלייה צפויה בריבית, כדאי לשקול האם יש מקום לקבע ריביות על הלוואות ארוכות טווח, כדי לגדר את הוצאות המימון לעתיד לבוא.

עלויות הייצור המאמירות, ובכללן עלויות כח אדם, שער הדולר, ועלויות ייבוא והובלה, מביאות לגידול בצורכי ההון החוזר, על אותה כמות מיובאת ומכריחות את העסקים לבחון היטב את מדיניות ניהול המלאי .

אמנם עסקים רבים רושמים רווחים גבוהים ביותר במצב בו המחירים עולים בשוק אבל המגמה הזו תתהפך מתישהו ואז עסק שימצא את עצמו עם רמות מלאי גבוהות בשוק בו המחירים יורדים מסתכן בהפסדים פוטנציאלים.

אחת הדרכים המעניינות והמשתלמות להתמודד עם סוגיות המלאים, טמונה בהתפתחות המטאורית של תחום הלוגיסטיקה והטרנספורמציה הדיגיטלית שהוא עובר. ההתפתחות בתחום מאפשרת לעסקים לייצר חיבור באון ליין של כל שרשרת האספקה: מהרגע שהסחורה עוזבת את מדינת היעד, דרך ההגעה לריצפת היצור ומשם למחסני ההפצה ועד לדלתו של הלקוח.

בהקשר זה נזכיר כי לא מעט עסקים שעד כה הזדקקו למפיצים ורשתות שיווק, גילו שהדיגיטל מאפשר להם להציע את מרכולתם ישירות לצרכן באמצעות מסחר מקוון, לשפר את שורת הרווח ועל הדרך להציע מחירים אטרקטיביים ללקוח ולייצר לו חווית מותג ושירות חדשה ונעימה.

האוטומציה, שמאפשרת שליטה טובה יותר ובקרה על שרשרת הערך טומנת בחובה הזדמנות להתגבר על האתגרים הכרוכים בעלויות הייצור ולשפר גם את חווית הלקוח.

אנחנו בבנק מזרחי טפחות מלווים את הלקוחות שלנו, כתמיד, על מנת לסייע בהתמודדות עם האתגרים הללו ואלה שעוד יבואו, ולגבש פתרונות שייסעו להם להמשיך ולצמוח בכל עת.

כתבות

לכל הכתבות