אסף פלד (המנכ"ל), גילי בימן ויובל לרום
Battery, Gemini, Qumra, Dawn, North base Media ו- ProSieben
יצרני התוכן הקלאסיים מנהלים עם הרשתות החברתיות יחסים מורכבים. הרשתות מפיצות את התוכן למיליארדי בני אדם, אבל גוזרות בדרך קופון שמן שמקשה על אתרי התוכן לשרוד. הסטארט-אפ הישראלי מינט מדיה (Minute Media), מנסה לטשטש את הגבולות. מדובר באתר ובאפליקציה בתחום הספורט שמבוססים על תוכן של גולשים שהם בדרך כלל אוהדים. מינט מדיה מוכרת את התוכן הזה לאתרים כמו ספורטס אילוסטרייטד ו-MSN ומציעה מודל חדשני בשוק המדיה.
אסף פלד, מנכ"ל מינט מדיה ואחד המייסדים מספר כי "החברה הוקמה ב-2011 כפלטפורמת מדיה גלובלית, אינטרנטית לחלוטין, לתחום הספורט, כאשר כל התכנים מיוצרים על ידי אוהדי ספורט, שמשמשים כתחליף לעיתונאים. היינו הראשונים שניצלו את הרצון של הקהל להתבטא. הוקמנו כשהרשתות החברתיות היו בתחילת דרכן והפריחה שלהן עזרה לנו מאוד.
"מגמה נוספת שתרמה לנו היא המעבר לצריכה של תוכן דרך הסלולרי. במחשב, לא קשה לייצר עמוד תוכן יפה. במובייל זה הרבה יותר מסובך. כחברת טכנולוגיה, הבידול שלנו יותר גדול במובייל, משום שאנחנו מצליחים להוציא את התוכן שלנו בצורה ידידותית לצרכן אל מגוון רחב של רשתות ומכשירים סלולריים ברחבי העולם, בזכות הטכנולוגיה שלנו.
"מעבר לכך, כשאוהד צורך תוכן במובייל, הוא לא מחפש בהכרח כתבה מאוד ארוכה ומעמיקה, אלא תוכן אינטראקטיבי ועשיר ויזואלית. חברה כמונו יודעת להגיש את התוכן הזה בסלולר".
כאשר מינט מדיה יצאה לדרך, ולמעשה עד היום, היא לא נתקלה במתחרה משמעותי שנולד בתחום הטכנולוגיה. "רוב המתחרים שלנו מגיעים מתחום עיתונות הספורט המסודרת, וכדי להתחרות בנו הם צריכים לעשות את המעבר לעולם הטכנולוגי, שבו אנחנו כבר מבוססים", מסביר פלד.
אתה חושב שאוהדי ספורט באמת יכולים להחליף עיתונאים?
"ספורט הוא תחום פתוח וליברלי. הסיקור של תחום הספורט מתבסס מאוד על דעות, ולכל אוהד יש דעה. לכן ניתן באתר לכל אוהד מקום לייצר תכנים, שאינם פחות מעניינים מתכנים של עיתונאים. לא מדובר בתחום סיקור מאוד מורכב כמו פיננסים או בריאות. תחום הספורט מובן לכל אחד. לשמחתנו הוכח שזה נכון, זה מה שהקהל באינטרנט מעוניין לצרוך".
אוהד יכול לדווח מהמגרש על התוצאה ולצלם את המשחק. יש לו יכולת לייצר ידיעות חדשותיות או ניתוחים מעמיקים?
"יש היום כל כך הרבה מקורות מידע בתחום הספורט, כך שאין חשיבות לשאלה מי היה ראשון. כששחקן עובר מקבוצה לקבוצה, לרוב הדיווח הראשון שיקרא על כך אוהד של אותה קבוצה, יהיה בטוויטר של השחקן או המועדון, ולא בעיתון. היום פחות חשוב לשמוע סודות מהסוכנים או מחדר ההלבשה.
"לגבי ניתוחי עומק, זה נכון שלעיתונאי יש יכולת ניתוח אבל לאוהד יש גם יכולת ניתוח משלו, וגם תחושות אותנטיות שהופכות את העניין לעוד יותר מעניין. כמו כן, כשצורכים ספורט בערוצי הברודקאסט, רואים תמיד את הקבוצות הגדולות. לאוהדים רבים יש עניין דווקא בקבוצות הקטנות. זה נכון לכל השוק ובעיקר לארה"ב. אנחנו פתוחים לכתיבה על כל קבוצות הקולג' ואולי נאפשר בהמשך גם סיקור קבוצות של תיכונים".
אז מה יקבע את היתרון של ערוץ מידע מסוים על פני אחר?
"הדבר הכי קריטי הוא למי יש גישה בזמן אמת לקהל, לצרכני המידע. למשל כשניימר עבר מברצלונה לפריז תמורת 220 מיליון אירו, אנחנו לא היינו הראשונים שידעו, אבל רוב האוהדים קראו את זה לראשונה דרכנו. השאלה היא לא מי מביא את המידע אלא מי שולט בערוצי ההפצה".
האוהדים מקבלים תשלום עבור הסיקור?
"יש לנו כמה אלפי יצרני תוכן קבועים, שמקבלים 5%-7% מההכנסות. אם אנחנו מבקשים עבודה מסוימת, נשלם על כך. לחלקם זה מקור הכנסה קטן. בעיקרון האוהדים כותבים כדי להביע את דעתם, ולא תמורת תשלום. לעומת זאת יש לנו מובילי דעה שתפקידם להפיץ את התוכן ואיתם אנחנו עורכים הסכמי חלוקת הכנסות".
גם שחקנים ומאמנים כותבים אצלכם?
"לא. ניסינו את הגישה הזו, אך זה נוגד את הרוח שלנו. פתאום לאוהדים לא נעים לבקר את השחקן הזה או הזה וזה זורע אצלם אי נוחות וגם פוגע בעניין. הם מתחילים לשאול מדוע קידמת את זה ולא את זה. אנחנו רוצים לשים את האוהדים במרכז. הם המקור, הם המפיץ והם הקהל".
בכל זאת מישהו צריך לשחק.
"מדי פעם" (צוחק).
מה לגבי עריכה? איך מציפים את התוכן המעניין ביותר? אתם נעזרים באלגוריתם או בעורך אנושי?
"כל אוהד יכול לייצר תוכן אבל לא כל תוכן מגיע לכולם. הפילטר הוא טכנולוגי וגם אנושי. הפילטר הטכנולוגי עוזר לזהות תוכן לא מקורי, או כזה שסובל מליקויים משמעותיים בתחביר. הטכנולוגיה גם מציפה תכנים של כותבים שקיבלו מהקהל תגובות רבות או טובות בעבר. אוהד שכותב בפעם הראשונה, יכול לקבל פידבק מהעורכים שלנו, שלפעמים אפילו עוזרים לנו לשפר את הטקסט. ההוכחה לאיכות היא בתוצאה - האתרים הכי גדולים בתחום משתמשים לא מעט דווקא בתכנים שלנו.
התוכן שלכם לא מופיע רק אצלכם.
"האתר עצמו הוא אחד מאתרי הספורט הגדולים ב-12 מדינות כדורגל משמעותיות ביניהן ברזיל, ארגנטינה, צרפת, גרמניה וגם בארה"ב. מעבר לכך, זו פלטפורמה טכנולוגית פתוחה. אנחנו מאפשרים לגורמים אחרים לפרסם את התכנים שלנו בערוצים שלהם, תמורת תשלום. אנחנו מקבלים תמלוגים מ-MSN, יאהו ואפילו מספורטס אילוסטרייטד".
מהם מקורות ההכנסות הנוספים שלכם ומה היקף ההכנסות?
"בתחילת הדרך בעיקר בנינו את הפלטפורמה אך בשנתיים-שלוש האחרונות התחלנו לעבור עם מפרסמים, הגדולים בעולם. נייקי, אדידס, פפסי ומאסטרקארד – כולם עובדים איתנו. אפשר ליצור שיתופי פעולה מעניינים. למשל, הזמנו על חשבוננו אוהדי כדורגל לאליפות אירופה שהתקיימה בפריז, בתמורה לסיקור של האירוע באופן שמתכתב עם הסרט סטאר טרק, שאותו קידמנו עבור פראמאונט. הקהל הרחב מספיק מתעניין בתוכן כדי לקרוא אותו בצורה זו, והאוהדים זכו בטיסה למשחק הנחשק". כיום החברה רושמת הכנסות בהיקף של מספר מיליוני דולרים, מהם כ-30% מרישוי תוכן האתר לגורמים אחרים, 50% מפרסומות וידאו ו-20% מפרסום אחר.
מה הדבר הבא?
"התחלנו בתחום הכדורגל ואנחנו משגשגים שם (תחת המותג 90min,שבעבר היה גם שם החברה). לפני שנה השקנו את המותג up12, לתחום הספורט האמריקאי. בשפות רבות, 'השחקן ה-12' הוא הקהל. למרות ההתרחבות לסוגי ספורט נוספים, אנחנו רואים שדפוסי הצריכה של אוהדים עדיין דומים מאוד, ולכן אין מגבלה להרחיב את הפעילות שלנו גם לענפים נוספים".
השינוי המחשבתי הגדול ביותר בפעילות החברה מתרחש בימים אלה, כשהיא מתרחבת מעבר לעולם הספורט הגשמי אל עולם משחקי קונסולות ה-Esports. פלד: "זה מתחיל להיות ספורט תחרותי, עם ליגות והכל. זה מאוד מתאים לנו ופחות לערוצים הקלאסיים שמסקרים ספורט. ההתרחשות כאן היא באינטרנט, כך שאין מה לצלם לטלוויזיה. זה תחום מאוד צעיר, גם השחקנים וגם האוהדים צעירים והם פתוחים לצרוך תוכן מפלטפורמה כמו שלנו".
תצטרכו גיוס נוסף?
"אנחנו לא חייבים גיוס נוסף כדי להתקיים אבל אנחנו אמביציוזיים אז אני לא פוסל גיוס נוסף לשם התרחבות".
אני מאשר / ת קבלת תוכן פרסומי מגלובס
עקבו אחרינו ברשתות