בראשית השנה, לאחר היעדרות של 13 שנים, השיקה מנצ'סטר יונייטד את הערוץ הרשמי שלה ביוטיוב. היא עשתה זאת כדי לבנות מחדש את המותג שלה וגם כדי להגדיל את ההכנסות. עד כה הסתמך המועדון הגדול ביותר בעולם על ערוץ הטלוויזיה בתשלום שלו MUTV ועל דף הפייסבוק שלו עם 72 מיליון עוקבים, כאמצעי העיקרי להמשיך לבנות קשר ולהרוויח מבסיס המעריצים העולמי שלו. עם זאת, הפיתוי של 1.3 מיליארד המשתמשים ביוטיוב וההכנסה השנתית הפוטנציאלית של 11 מיליארד דולר, דרבנו אותו להתמודד עם מתחריו בתחום, למרות שגם בלי ערוץ רשמי זה הוא היה המועדון הנצפה ביותר ביוטיוב.
זה הוכיח את עצמו - מתחילת העונה גדל מספר הצפיות בתוכן הווידיאו של מנצ'סטר יונייטד ב-60%, ל-850 מיליון צפיות.
גם בלי יוטיוב, הכפילה הקבוצה את הכנסותיה בין 2015 ל-2017, מ-4.28 מיליארד דולר ל-10.5 מיליארד דולר, מה שמוכיח שיותר מכסף צריכה עכשיו מנצ'סטר יונייטד הבעת אמון מחודשת במותג והגעה לקהלי מטרה נוספים, בהם קהלים בחו"ל והשוק הצעיר שאליו קשה כל כך להגיע היום. ערוץ היוטיוב בהחלט יסייע בכך. השאלה אם זה מספיק. כי מאז עזב המנג'ר האגדי סר אלכס פרגוסון את הקבוצה - ב-2013, כשזכתה בפעם האחרונה בפרמייר ליג - היא לא ממש חזרה לעצמה. נכון, היא עדיין מצליחה, עדיין נחשבת לאחד המועדונים הגדולים והעשירים בעולם, עדיין אהודה, אבל ההילה של הווינרית נמוגה והיא עומדת כל יום למבחן. השנה האחרונה סימנה את תחילת ההתאוששות, אך הקבוצה עדיין לא מצליחה לחזור למקומה כקבוצה המובילה באנגליה ולהדביק את הפער מול הקבוצות הגדולות באירופה.
אסי שמלצר / איור: גיל ג'יבלי
שלושה מנג'רים מונו לקבוצה מאז העזיבה של סר אלכס, בוצעו רכישות יקרות מאוד של שחקנים חדשים שרובם נעלמו או הוזזו הצידה - מה שגרם לחוסר יציבות, לחוסר המשכיות ולחוסר ביטחון של השחקנים ושל הקבוצה. שחקנים טובים לא הוחלפו אחרי שעברו את השיא שלהם - והרי אי אפשר להמשיך להצליח בלי למצוא תחליפים מתאימים לשחקנים הטובים ביותר בקבוצה. נכון, פרגוסון היה מנג'ר נהדר, אבל יש אומרים שהוא לא העביר את המקל כמו שצריך ליורשיו. ואולי הכל עניין של ציפיות. רק אחרי שעזב אפשר היה להבין את גדולתו, ואף אחד לא הצליח להיכנס לנעליו.
אמנם מבחינה כלכלית ועסקית המועדון שומר על מקומו כאחד ממועדוני הכדורגל הרווחיים בעולם, ואלמלא הכישלונות הספורטיביים של מנצ'סטר יונייטד הייתי מוריד את הכובע בפני המנכ"ל אד וודוורדת. מנצ'סטר יונייטד הודחה השנה בשמינית גמר ליגת האלופות, אך היא עדיין צומחת, אטרקטיבית למשקיעים ונסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי של 3.2 מיליארד דולר. הכנסותיה צומחות בקצב של 13.5% בשנה בממוצע. את עונת 2016-2017 היא סיימה עם הכנסות שיא של 581 מיליון ליש"ט, שנובעות ממכירת מרצ'נדייז ומזכויות שידור שמהוות כ-33% מהכנסותיה.
למרות החולשה על המגרש, נותרה הקבוצה חזקה מאוד בתחום שיתופי הפעולה המסחריים. יש לה הסכמי חסות בסכומים אסטרונומיים עם חברות רבות, בהן אדידס ושברולט, והיא מטפחת ספונסרים רשמיים שמכניסים לקופתה הון אף ששמם אינו מופיע על חולצות השחקנים.
אבל גם ההישגים הספורטיביים חשובים. מבחינת הכדורגל עצמו - שהוא הבסיס לרוח המותג ולרוח אוהדיו, נעשו החלטות לא מתאימות ולא נבונות לטווח הארוך. גם למנטליות ולאמונה יש ערך רב. כדי לנצח אתה צריך להאמין שאתה הולך לנצח. תחת סר אלכס, המועדון היה כמו מבצר לחבריו ובשביל לקבל מחמאות מהצ'יף השחקנים היו מוכנים לעשות ה-כל. היום קשה לקבוצה יותר ויותר לשבור את ההגנה של הקבוצות שמשחקות מולה.
אובדן מנטליות הניצחון הוא תוצאה ישירה של 2-3 עונות של ביצועים גרועים. את זה צריכים במנצ'סטר יונייטד לעקור מן השורש במהרה, אם הם רוצים להחזיר לעצמם את המעמד של אחד המועדונים הטובים ביותר בעולם ולשמור על ערך המותג.