בימים אלה נערכת מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, להשקה הרשמית של הבנק הדיגיטלי pepper. הפלטפורמה החדשה צפויה לתפקד כמנוע הצמיחה של הבנק הוותיק.
"מה שקורה היום זה כבר מעבר לשינוי טכנולוגי, זה שינוי בתפיסה", היא אומרת ל'ליידי גלובס', "הרי כבר היום, הלקוחות המסורתיים משתמשים בערוצים הדיגיטליים. השינוי הוא שעכשיו אנחנו מאפשרים להם לצרוך ולנהל את הבנקאות באותה הדרך שהם מתנהלים בפייסבוק, בווטסאפ או בווייז".
האם זה לא סוג של תחרות נגד עצמך, כלומר נגד הסניפים הפיזיים?
"זה סוג של סלף דיסרפשן, שיבוש עצמי. בתעשיות כמו הבנקאות, שבהן כבר הבשילו כל התנאים לאפשר שינוי משמעותי, אם לא נעשה שיבוש עצמי, ברור שמישהו אחר יעשה לנו את זה. הרי בסופו של יום, הבנקאות לא חסינה יותר מתעשיות אחרות, ולכן אתה צריך להיות בשיא החדשנות, לעשות את הדבר הכי נכון והכי עדכני.
"המודל שיש היום בבנקאות נבנה לפני מאות שנים, כשברור שנדרש לעדכן אותו ולייצר מודל אחר לגמרי, לתת חוויה של בנקאות שונה לבני ה-30-20. זה ממשק, שכאמור, מזכיר יותר ווטסאפ או פייסבוק מאשר בנק.
"כשהודיעו לי שpepper- עלה לאוויר, הכרטיס הראשון עבר והיה תשלום בבית קפה, זה היה רגע מרגש".
את עצמך כבר התנסית באפליקציה?
"בשלב זה יש רק חמישה עובדים ב-pepper שרשאים להשתתף בפיילוט, ואני לא אחת מהם. אבל קיבלתי כרטיס עובד" (צוחקת).
בלי להודיע
רוסק עמינח היא מנכ"לית לאומי מאז 2012. תחת אחריותה 12.5 אלף עובדים.
אילו הרגלים אפקטיביים אימצת בניהול? "אני בן אדם של שגרת עבודה, מאמינה שצריך לעשות הכול מסודר. אי אפשר לנהל בנק באסוציאציות. אחד הדברים שהנהגתי הוא שגרה של 'קפה מנכ"ל' - אחת לחודש, או יותר, אני מקיימת פגישה עם חבר'ה צעירים מהבנק, ואנחנו מדברים על דברים שמעניינים אותם. הם שואלים, מאירים ומעירים, ובעצם אנחנו מנהלים רב-שיח. בסוף, אלה המקומות שבהם אני לומדת הכי הרבה על הנעשה.
"אני גם עושה ביקורים בסניפים בלי להודיע. אני פשוט מגיעה, ואז אנחנו נכנסים לחדר של מנהל הסניף עם קבוצת עובדים, שמתקבצת באופן לא מתוכנן. אני מבקשת מהם שיציינו משהו שהיו רוצים שיקרה, משהו שחשוב להם שיישמר ושנגן עליו, וכן הלאה. מצאתי שזה מה שמלמד הכי טוב".
איך העידן הדיגיטלי השפיע על הניהול שלך?
"בקצב שבו דברים משתנים, אם אתה לא מתרגל שגרה שאומרת 'בואו נאתגר כל הזמן את שגרת הניהול שלנו', אתה הולך אחורה. הרבה דברים שהארגון ואתה עושים צריכים להשתנות כל הזמן. אתה כמנהל צריך לשאול את עצמך: זה טוב, או לא טוב? למשל, האופן שבו מתנהלים מפגשי ההנהלה, זה נכון, או לא נכון?
"כשהייתי אחראית על האשראי (כמנהלת החטיבה העסקית של לאומי), יום אחד קמתי בבוקר והבנתי שמה שאנחנו עושים טוב רק ל5%- העליונים, ולא לכל יתר ה95%-. הבנו שאי אפשר להמשיך ככה, ואז הקמנו את יחידת נס"א (ניהול סיכוני אשראי), מודל שמאוחר יותר גם בנק ישראל אימץ. אז אתה צריך לעשות לעצמך קואוצ'ינג, אחרת תגלה שאתה עושה משהו לא רלוונטי.
"בעבר עשינו המון כנסים שבהם ניסינו להביא כמה שיותר אנשים לחדר, ואילו בעידן הנוכחי הוספנו מפגשי לייב - פעמיים-שלוש בשנה, כשיש צורך ארגוני, אנחנו מקיימים כנסים דיגיטליים. בהתחלה רק אני הייתי מדברת במפגשים האלה, ועכשיו יש הזרמת שאלות דרך צ'ט - כל אחד יכול להעביר שאלה, ואז מזרימים לי את זה בלייב. עכשיו במקום 20 עובדים, יכולים להשתתף בכנס 10,000 עובדים. אגב, ככה אנחנו גם עושים הרמת כוסית לקראת החג. זה לא במקום הביקורים וההגעה לשטח, אבל זו עוד פלטפורמה שמאפשרת לי להגיע ליותר אנשים, ובאופן מאוד זמין ונוח".
אילו פרקטיקות ניהוליות חשוב לדעת כדי להגיע לראש הפירמידה?
"הכי חשוב לדעת לאן אתה רוצה לקחת את הארגון, להפעיל יכולת חשיבה ניהולית ואז לבנות אסטרטגיה. מרגע שעשית את זה, כבר עברת חצי דרך.
"החצי השני זה להיות אמיץ, לקבל החלטות קשות ולאו דווקא פופולריות. אבל אם אתה נופל לקושי במקום להתרכז באפגרייד, זה לא יאפשר לך לעשות את השינוי.
"התכונות החשובות למנהיג הן אומץ, נחישות ואופטימיות, בריכוזים מאוד גבוהים. בחיים הארגוניים ובחיים האמיתיים יש הרבה דמיון: יש קושי, אבל אם אתה יודע לאן ללכת ואתה הולך עם נחישות, תצליח להתמודד".
לא פשוט להוביל שינוי בארגון.
"אנשים לא אוהבים שינויים, נקודה. זה חלק מהקושי כשבונים אסטרטגיה שונה מהקיים, אבל אין ברירה - בשום קטגוריה ובשום ענף משק אין אסטרטגיה שלא משתנה. נדרשים לא מעט שכנועים ועבודה סיזיפית כדי לשכנע ולהסביר שבסוף הדרך יהיה טוב יותר - כאן נכנסים הביטחון שלך בדרך והאופטימיות שלך. ביטחון ואופטימיות זה דבר מידבק. אם אנשים מתחברים לזה שאתה באמת מאמין, זה יקרה".
זה קורה לכולם
מה העצה הטובה ביותר שקיבלת במהלך הקריירה?
"לאורך הדרך הרגשתי שאני גדלה במקומות שבהם מישהו עזר לי ללכת קדימה, ואמר לי שהקושי הוא חלק מהתהליך, ולכן לא צריך להיבהל, 'זה קורה לכולם'. הדרך כוללת אתגרים שהם כאבי גדילה. אחרי שתתמודד, תהיה חזק יותר בהמשך הדרך".
איזו עצה הייתה נותנת למנהלים מתחילים?
"אני הגעתי בקריירה בדיוק לנקודה שכיוונתי אליה, אבל הדרך לא נראתה כמו שחשבתי שהיא תיראה. היו הרבה דברים לא צפויים, מאתגרים, שאתה אומר 'וואלה איך עושים את זה'. אז העצה שלי היא: אל תוותרו. כמו בווייז, לפעמים צריך לחשב מסלול מחדש, אבל בסוף מגיעים לאותה נקודה, לאותו יעד שכיוונתם אליו".
מתי חווית השנה רגע אושר?
"ביום הולדתי ה50. אני שונאת הפתעות, אבל הבנות, בעלי וחברות הפתיעו אותי ממש, וכל כך נהניתי. זה היה משהו משפחתי עם חברות קרובות מאוד, וזה היה וואו".
בפרספקטיבה לאחור, על מה יש לך תחושת החמצה?
"אני מבינה שבחיים אי אפשר ללכת בכל המסלולים, אבל כשהייתי צעירה הייתה לי התלבטות מאוד גדולה. יש כאלה שכבר בגיל מאוד צעיר יודעים שהם רוצים להיות רופאים, אני לא מאלה. היו כמה דרכים שקסמו לי, והייתי צריכה לבחור - ויתרתי על הרבה דרכים שרציתי ללכת בהן. למשל, רציתי להיות פסיכולוגית, או ארכיטקטית. יש ימים שאני אומרת, 'אם הייתי הולכת על זה, מעניין איך זה היה נראה'.
"דבר נוסף - בגלל שהייתי עתודאית, לא למדתי לימודים גבוהים בחו"ל, וזה סוג של החמצה מבחינתי. אם הייתי יכולה, הייתי מנסה לדחוף את זה איכשהו".
מה את עושה בשביל עצמך מחוץ לעבודה?
"כשהבנות שלי היו קטנות, אני עצמי לא הייתי בכלל נושא, רק ניסיתי לתמרן. היום אני מצליחה להכניס הכול לתוך הלו"ז שלי, וזה משהו שבעבר לא יכולתי להגיד. אלה דברים שמגלים בגיל 50, וזו תחושה שלא הכרתי. יש לי יותר זמן עם המשפחה, עם או בלי הבנות, לפעמים אנחנו יוצאים ביחד לצהריים בשבת, לסרט או סתם לים לשתות קפה. אני יוצאת לחופשות עם משפחה או חברים, בערב אני עושה הליכות, ואפילו התחלתי לעשות יוגה פעם בשבוע. עם כל העומס, אני בגיל שסוף סוף אני מצליחה להכניס הכול".
חולמת בדיגיטלית
השנה סגרה רקפת רוסק עמינח ארבע שנים כמנכ"לית בנק לאומי, ונראה כי אין לה רגע דל. לפתחה עומדים לא מעט אתגרים: יחס היעילות החלש בבנק, עמידה ביעדי ההון של בנק ישראל, וטיפוח הבייבי החדש שלה, שמיועד להביא לשינוי משמעותי במצב הבנק - פפר, הבנק הדיגיטלי.
השנה המשיכה המנכ"לית במהלכי התייעלות, הכוללים תוכנית פרישה של כ-700 עובדים וסגירת סניפים. במקביל היא מתמודדת עם חוק שכר הבכירים, שהביא לכך שאיבדה חבר הנהלה מרכזי וקרוב אליה בבנק - פרופ' דני צידון, שעזב בעקבות החוק.
לצד המהלכים שהיא מובילה לשיפור מבנה ההוצאות השמן בבנק, כאמור, רוסק עמינח מסתכלת קדימה ושמה את יהבה על הבנקאות הדיגיטלית, שלהערכתה תחליף עם הזמן את הבנקאות המסורתית. הבנק השקיע כספים רבים בבניית Pepper, כולל הקמה מאפס של תשתיות מחשוב, והוא צפוי להשיק אותו רשמית בנובמבר הקרוב.
רוסק עמינח, ראוי לציין, מתמודדת מול אווירה ציבורית שאינה אוהדת את הבנקים, בלשון המעטה, ובמיוחד את שני הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי. האווירה הביקורתית הביאה גם להקמת ועדת שטרום שהורתה לבנקים הגדולים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי, ובעקבות כך תיאלץ רוסק עמינח למכור בשנים הקרובות את לאומי קארד.