גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הימורים בסיכון מוגבל באריזה של מוצר מובנה

על האינטרס של הבנקים כשמשווקי מוצרים מובנים

בנק הפועלים מציע בימים אלו ללקוחות נבחרים מוצר מובנה התלוי בביצועי האינדקס FSTE/Xinuha China 25. ניסיתי להבין למי המוצר מיועד וכיצד הוא אמור להשתלב בתיק השקעות. האמת, לא כל כך הצלחתי. בנוסף, המוצר ואופן שיווקו מעלים כמה שאלות בנוגע להיגיון (או היעדרו) בחוק ייעוץ ההשקעות שלאחר רפורמת בכר.

תיאור המוצר

*המוצר: יתרון מובנה עם סין (דולר/שקל), פיקדון דולרי או שקלי לתקופה של שנה וחצי.

*נכס הבסיס: iShares FTSE/Xinuha China 25 Index Fund (ETF הנסחר בארה"ב).

*קרן ההשקעה: מובטחת, דולרית או שקלית - בהתאם לפיקדון.

*המענק: בשני הפיקדונות המענק צמוד לדולר ומותנה בביצועי תעודת הסל:

*אם במהלך התקופה תעודת הסל לא הגיעה לרף העליון של 30% ביחס לרמת הפתיחה, המענק המתקבל הוא בגובה עליית תעודת הסל.

*אם במהלך התקופה התעודה נגעה ברף או עברה אותו, המענק המתקבל הוא 8% דולרי בפיקדון השקלי או 5% דולרי בפיקדון הדולרי, ללא תלות בביצועי תעודת הסל לאחר מכן.

המוצר פשוט. מה פוטנציאל הרווח?

בסך הכול מדובר במוצר בעל מבנה יחסית פשוט, וזו נקודת זכות: ההצמדה המלאה לתעודת סל העוקבת אחר מניות סיניות. אם היא יורדת - לא מפסידים. אם היא עולה - מרוויחים. אם היא עולה יותר מדי - מרוויחים מעט או כלום.

אך למעט המבנה הפשוט, קשה להבין את הגיון ההשקעה. ניתחתי בעבר מוצרים דומים במסגרת הטור הזה, ולכולם מכנה משותף: אין קשר בינם ובין הגדרת מטרות השקעה. מדובר בהימורים בסיכון מוגבל, באריזה של מוצרים פיננסיים.

הדבר היחיד שניתן להעריך הוא את הסיכוי לתשואה שלילית. מעבר לכך, אין למשקיע יכולת להעריך האם נכון או לא נכון להשקיע במוצר: לא ניתן להעריך את פוטנציאל הרווח, לא ניתן להעריך האם שילוב המוצר בתיק תורם לפיזור, לא ברור מהי החשיפה המטבעית (במיוחד במוצר השקלי - הקרן מובטחת בשקלים, המענק דולרי, נכס הבסיס נסחר בדולר אך צמוד למניות סיניות) - אם כי ניתן לומר אותו הדבר על רוב המוצרים הפיננסים.

אם לא ניתן להעריך בצורה פשוטה את כל אלו, מה הסיכוי לכך שהמוצר באמת מתאים וכדאי למי שקונה אותו? נניח שאני משקיע המעוניין בגידול הון לטווח הארוך ואיני מוטרד מתנודתיות. האם המוצר מתאים לי? ואולי אני דווקא משקיע שמרן החושש מסיכון, האם המוצר מתאים לי?

מבחינתי התשובה פשוטה: עברו הלאה. אבל בבנקים רבים בארץ ובעולם סבורים אחרת. אנו נתקלים במוצרים מסוג זה מדי יום, ובכמויות.

הבנק משווק, לא יועץ

עכשיו נדון באופן ההפצה. ביום רביעי האחרון הגיע המייל הבא:

"היי,

אנחנו יוצאים היום עם פיקדון מובנה חדש שקלי/דולרי ללקוחות הנבחרים - מובנה עם סין.

מאפייני המוצר:

1. קרן שיקלית/דולרית מובטחת

2. תקופה - שנה וחצי

3. מנגנון - השתתפות מלאה בעליית ה-FXI UP עד לחסם, ובמקרה של נגיעה בחסם קבלת מענק קבוע בשיעור של

8% - שיקלי

5% - דולרי

4. חסם (פיקדון שקלי/דולרי) - 130% (משקף 30% עלייה משער הבסיס)

5. הצטרפות: עד יום חמישי 17.07.08 עד שעה 14.30

מינימום הפקדה: $30,000/ 100,000 ש"ח

מצ"ב דפי מוצר ומשפטי במט"ח"

תגידו, זה נראה לכם ייעוץ? ודאי שלא. בבנק יגידו, כמובן, שכל לקוח צריך לעבור תהליך עם היועץ שלו, לבדוק התאמה, להבין את הסיכון וכו', כמו שתהליך ייעוץ אמיתי צריך להתבצע. אני מנחש שאם ללקוח שמקבל מייל כזה יש כסף פנוי אך לא זמן פנוי להתעמק במוצר, יש סיכוי סביר שלא יתבצע תהליך ייעוץ רציני.

אגב, הבנק נקי לחלוטין בנקודה הזו והכול חוקי. במסמך המשפטי שהגיע במייל יחד עם עלון המוצר מצוינים הדברים הבאים: "לבנק זיקה לפיקדון המובנה המתואר במסמך זה ושסכומו מופקד בבנק (להלן: "הפיקדון המובנה"), ולכן לבנק אינטרס כלכלי במכירתו, והוא מעדיף את הפיקדון המובנה על פני מוצרים אחרים הדומים מבחינת התאמתם ללקוחות. בהצעת מוצרים מובנים עוסק הבנק בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות".

להזכירכם, הסיבה העיקרית שבגינה יצאה רפורמת בכר לדרך הייתה ניגוד האינטרסים המובנה בפעילות הבנקים, ש"ייעצו" ללקוחותיהם להשקיע אך ורק במוצרי הבנק. הרפורמה כפתה על הבנקים למכור את כל קרנות הנאמנות, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלהם, כדי למנוע ניגוד אינטרסים כזה.

על מנת שמפת האינטרסים תהיה ברורה יותר ללקוח, הוגדרו שני סוגי רישיונות: משווק השקעות ויועץ ההשקעות. גם על משווק וגם על יועץ חלה החובה להתאים את המוצר ללקוח, אך למשווק קיימת זיקה למוצר: הוא משווק את המוצר כי הוא מתפרנס ממנו. ליועץ אין זיקה למוצר כזה או אחר מאחר והוא לא מתפרנס מהמוצר אלא ממתן השירות, או שהוא מתפרנס מכל המוצרים באופן שווה ולכן אין לו העדפה למוצר כזה או אחר.

הבנקים מוגדרים כיועצי השקעות למעט במה שנוגע למוצרים מובנים, שם הם משווקי השקעות. האם יש הגדרה טובה יותר למילה אבסורד?

הכותב הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע