גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם צומת ספרים היא מונופול?

6 טיעונים נשמעו באחרונה נגד רשת הספרים הזולה. הנה כמה תשובות

באחרונה פורסמו טענות שונות נגד הטיפול של הממונה על ההגבלים העסקיים ברשת הספרים "צומת ספרים" ובשתי הוצאות הספרים המחזיקות בה בזכויות בעלות. הממונה על ההגבלים מוסמכת אמנם לטפל בהגבלים עסקיים, אך לא ברור לי מדוע הטענות שפורסמו מעלות חששות להגבל עסקי כלשהו, ובעקבות זאת, מה בעצם רוצים מהממונה על ההגבלים.

על פי הפרסומים, נראה כי גופים שונים פנו אל הממונה על מנת שתתערב נגד צומת ספרים ובעליה, על סמך החששות שיפורטו להלן. בקליפת אגוז, נראה כי התלונות מתמקדות בכך שרשת צומת ספרים, רשת קמעונאית של ספרים שנתח השוק שלה צמח לאחרונה, מעדיפה למכור ספרים בהוצאת המו"לים שהם בעליה, ולמכור פחות ספרים בהוצאת מו"לים שאינם בעליה.

נבחן את החששות אחד לאחד, ונתייחס לשאלה היכן טמון כאן, אם בכלל, ההגבל העסקי:

טענה מספר 1: "צומת ספרים מוכרת בזול".

מכירה של מוצר בזול איננה הגבל עסקי, אלא אם מדובר בתמחור טורפני. קרי, מצב שבו פירמה עם נתח שוק העולה על 50% גובה מחירים מתחת לעלויותיה היא. בכל מקרה אחר, דיני ההגבלים העסקיים דווקא מנסים לעודד מחירים נמוכים, שהם אחד התסמינים לתחרות בריאה. גם אם המחירים הנמוכים בצומת ספרים נובעים מכך שעלויותיה נמוכות יותר משל מתחריה, זו לא התנהגות פסולה.

ראוי לעודד פירמות להקטין את עלויותיהן. דרך אחת להקטין עלויות היא לאחד בין מו"ל לבין הרשת הקמעונאית המוכרת את ספריו. איחוד אנכי מעין זה מצמצם מרווחים כפולים והופך את הפצת הספרים ליעילה יותר. בדיני ההגבלים העסקיים לא ניתן לתקוף איחוד אנכי כזה רק בגלל שהוא יעיל.

טענה מספר 2: "צומת ספרים מוכרת בעיקר ספרים של בעליה המו"לים".

אכן, כאשר קיים איחוד אנכי בין היצרן (המו"ל) לבין המפיץ (הרשת הקמעונאית) טבעי שהמו"ל ירצה להפיץ קודם כול דרך הרשת שבבעלותו, ושהרשת תרצה להפיץ קודם כול את ספרי בעליה המו"לים. התנהגות זו ממצה בדרך הכי טובה את היעילות שבביטול המרווחים הכפולים.

טענה מספר 3: "צומת ספרים מוכרת הרבה ספרים, נתח השוק שלה עולה כל הזמן ומגיע ל-50% מהשוק".

כאשר פירמה מורידה מחירים בשוק שבו המחירים גבוהים, ויריביה לא עושים כן, נתח השוק של הפירמה שמורידה מחירים גדל - וזו מהותה של תחרות בשוק.

טענה מספר 4: "אף שאין התחייבות של צומת ספרים לגבי שטח המדפים שמוקצים לבעליה המו"לים, בפועל שני-שלישים מהמדפים מוקצים לבעלים".

מבחינת דיני ההגבלים יש הבדל חשוב בין שתי ההתנהגויות הבאות: א) התחייבות של קמעונאי (עצמאי) לשמור במדפיו על נתח שוק של ספק שהוא לא קשור עימו - התנהגות זו עשויה להיחשב כהסדר כובל אסור.

ב) קמעונאי הנמצא בשליטת ובבעלות מו"ל, שפשוט בוחר להקצות את רוב שטח המדף שלו למו"ל השולט בו - התנהגות זו לא יכולה להיחשב כהסדר כובל, כי טבעי שקמעונאי המצוי בשליטת ובבעלות מו"ל, יקצה את רוב שטחי מדפיו למו"ל ששולט בו.

התנהגות עצמאית כזו גם לא מפירה את תנאי הממונה על ההגבלים לאישור המיזוג בין המו"לים לבין צומת ספרים שניתן בזמנו, שלפיהם הרשת לא תתחייב כלפי המו"לים השולטים בה לעניין נתח השוק שלהם במדפיה. נוסח התנאי האמור של הממונה קשור להתנהגות מן הסוג הראשון, של התחייבות להקצות שטח מדף, בעוד שהטענה נגד צומת ספרים היא שהיא נוקטת בהתנהגות מהסוג השני.

טענה מספר 5: "הרווחים הקטנים של המו"לים המתחרים בבעלי צומת ספרים גורמים להם להשקיע פחות בספרים איכותיים, שאין להם קהל גדול".

אלטרנטיבה לצרכן

בדרך-כלל נקודת המוצא היא, שגם תחרות בריאה לא גורמת למחירים לרדת עד לעלות השולית לאספקת המוצר. תחרות בין מעטים בדרך-כלל איננה מושלמת, ובמצב כזה, מו"לים צופים לרווח מסוים. ההנחה היא, שברווח זה די כדי לתמרץ אותם להשקיע באיכות הספרים. אם הספרים שלהם אכן יותר איכותיים מאלה הנמכרים בצומת ספרים, עליהם לפרסם זאת, ולמכור אותם במחירים גבוהים יותר, המשקפים את איכותם העדיפה. המכירה של ספרים אלה תוכל להיעשות, בין היתר, על מדפי רשתות המתחרות בצומת, כגון סטימצקי.

גם אם צרכן לא יאמין לפרסומים אלה, ברכישתו הראשונה בצומת ספרים, אם הספר הראשון שקנה בה אכן לא איכותי, הצרכן יתחיל להאמין לפרסומים, וירכוש ספרים של מו"לים מתחרים ברשתות מתחרות. ממכתביהם של המתנגדים לצומת עולה כי לרשת סטימצקי יש פי שניים יותר חנויות מאשר לצומת ספרים. אם כך, לצרכן יש אלטרנטיבה.

טענה מספר 6: "חנויות ספרים קטנות הולכות ונסגרות".

נקודת המוצא בדיני ההגבלים העסקיים היא שדינים אלו נועדו להגן על התחרות ועל הצרכנים, ולא על המתחרים. אין לדיני ההגבלים סנטימנט מיוחד לחנות קטנה, אלא אם החנות מוסיפה לצרכנים משהו שרשת גדולה איננה יכולה להוסיף להם. אם הצרכנים מבינים את הערך המוסף של חנות קטנה, הם אמורים להעדיף אותה על רשת, למרות מחיריה הגבוהים, והיא לא אמורה להסתלק מהשוק.

סעד חריג

המסקנה מכלל הטענות הללו, לדעת הטוענים אותן, היא שיש לבטל את הבעלות של מו"לים על רשת צומת ספרים. אולם זה לא פשוט כל-כך.

ראשית, הפרדת חברות שמיזוגן או איחודן אושר כדין, או שנובע מצמיחה פנימית, איננה בסמכות הממונה על ההגבלים. הממונה מוסמכת לעצור מיזוג לפני שהתרחש, אך לא להפרידו אחרי שבוצע ואושר כדין. היכולת לפרק חברה שלא נוצרה בהגבל עסקי אסור היא בדרך של פירוק בעל מונופולין - סעד חריג שנועד למונופולים בוטים ודורסניים, ושלא ננקט בארה"ב, למשל, אפילו נגד מיקרוסופט, ויושם רק פעמיים בכל ההיסטוריה האמריקנית.

אכן במיזוג אנכי (בין ספק ללקוח) יכולות להיות גם סכנות לתחרות. למשל, אם צומת ספרים בעלת תמריץ להחזיק בעיקר ספרים של המו"לים המחזיקים בעלות בה, כוחה של רשת סטימצקי אל מול המו"לים המתחרים יכול לעלות, וזה יכול לגרום למחירים בשוק דווקא לעלות, או למו"לים המתחרים להסתלק או להצטמק. אך אלה חששות שהיה צריך לשקול (ובוודאי נשקלו) מראש, כאשר מיזוג בין מו"ל לרשת קמעונאית מאושר, ולא בדיעבד, לאחר שאושר כדין.

העובדה שמספר הספרים הנמכרים צמח בין 2004 ל-2006 ב-44% (על-פי מכתב התשובה של הממונה לתלונות הנ"ל), ושמספר זה צמח עוד יותר בשנת 2008 (על-פי המכתב של אחד המתלוננים על צומת) מצביעה לכאורה על כך שהמחירים בשוק לא עלו, ושצומת לא הוכתרה כפירמה דומיננטית הקוצרת את הישגיה באמצעות תמחור מונופוליסטי.

עוד נטען במכתבים שפורסמו, כי רוב המו"לים אינם בעלי צומת ספרים, וכי המו"לים הבעלים שלה מוציאים רק 10% מן הספרים. מנתונים אלה עולה לכאורה שגם מו"לים אלה, כמו צומת, רחוקים מלרכוש לעצמם מעמד דומיננטי בשוק הספרים.

אמנם אם באזור גיאוגרפי כלשהו יש מעמד דומיננטי לרשת צומת ספרים, יש לברר אם הדומיננטיות הזו היא תוצאה של הסדרים כובלים, כגון בלעדיות עם קניונים או מרכזים מסחריים. אם דומיננטיות מעין זו לא נובעת מהסדרים כובלים, אין לדיני ההגבלים מענה.

תחרות בריאה מתבטאת ברצון של כל מתחרה להפוך לדומיננטי, אך בלי להצליח בכך. הצרכנים נהנים מ"דילמת אסיר" זו עקב המחירים הנמוכים, המגוון הגדול, והאיכות הטובה שהיא מייצרת להם. אולם, קורה שאחד מהמתחרים כן מצליח והופך לדומיננטי, כי הצליח להתחרות טוב יותר. התנהגות זו, כשלעצמה, איננה אסורה. היא תופעת לוואי אפשרית של תחרות בריאה. *

הכותב הוא מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

עוד כתבות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

צחי ואפרת נחמיאס / צילום: ענבל מרמרי

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים