גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשההיפך הוא הנכון

מתי אג"ח להמרה הופך לכדאי, ואילו יתרונות הוא יכול להעניק למשקיע?

בשבוע שעבר כתבנו על אחד הסוגים הפופולרים ביותר של מוצרים מובנים בשנים האחרונות - אג"ח להמרה הפוכה או: Reverse Convertibles ( בקיצור: Recons).

Recon, נזכיר, היא למעשה שילוב של שתי פעולות השקעה: רכישת אג"ח של המנפיק וכתיבת אופציית מכר (Put) על נכס בסיס כלשהו (מניה, מדד מניות). המסקנה הייתה כי ברוב המקרים עדיף להימנע מהשקעה במכשירים הללו מאחר שהמשקיע אינו מתוגמל מספיק בעבור הסיכון הגלום בהם. גם השיווק של מוצרים האלה הוא בעייתי מאחר שברוב המקרים הפוקוס הוא על הריבית הגבוהה, ולא על הסיכון.

מדוע, אם כן, בכל זאת לא הצענו להימנע לחלוטין מהשקעה במוצרים? מאחר שישנם מקרים בהם לשילוב של השקעה מהסוג הזה בתיק ההשקעות, דווקא יש היגיון מסוים. לאור מספר תגובות ושאלות בעניין נפרט מהם המוצרים שאותם כדאי לשקול, באילו מקרים, ולאיזו מטרה.

תלוי בנכס הבסיס

אחד הטיעונים הנפוצים כנגד המוצרים הללו הוא שהמשקיע למעשה כותב אופציית פוט חשופה (עירומה), בזמן שאחד הכללים הבסיסיים כביכול במסחר באופציות הוא ש"לא כותבים אופציות חשופות". הכוונה היא שלא כותבים אופציה מסוימת מבלי לבצע במקביל פעולת השקעה אחרת שאמורה לגדר את הסיכון.

טיעון נוסף הוא שהשימוש המקורי באופציות הוא לצורך הגנה/גידור/ביטוח, לא לספקולציות. יש צדק מסוים בטיעונים האלה אך הם אינם מדויקים. אופציה (או כל נגזר פיננסי אחר) היא כלי המספק חשיפה לנכס בסיס. לעתים, משקיע דווקא יכול להיות מעוניין להיחשף לנכס הבסיס באמצעות אופציה ולא ישירות. אופציית רכש (call) על מדד מניות, למשל, מאפשרת חשיפה בסכום נמוך למדד כך שלא צריך להקצות את מלוא הסכום לקניית נכס הבסיס, וניתן להקצות רק את הפרמיה לצורך רכישת האופציה על מנת להשיג את אותה החשיפה.

המפתח טמון כמובן בהבנת החשיפה אותה משיגים באמצעות האופציה. כלומר, הבעיה אינה בהכרח בעצם החשיפה אלא בחוסר ההתאמה בין גובה החשיפה ובין מטרת ההשקעה. מה שמוביל לטיעון שכנגד כתיבת אופציות חשופות: ראשית, מסחר באופציות הוא פעולה שונה בתכלית משימוש באופציה לצורך הגנה/חשיפה, מאחר שמטרת המסחר באופציות היא לייצר רווחים מעצם פעילות המסחר ומכאן נגזר משך החזקה קצר בהרבה.

שנית, ישנו הבדל משמעותי מאוד בין כתיבת אופציית פוט ובין כתיבת אופציית קול. בכתיבת אופציות פוט ההפסד מוגבל (מאחר שנכס הבסיס יכול לרדת לכל היותר ב-100%) ואילו בכתיבת אופציית קול ההפסד אינו מוגבל (מאחר שנכס הבסיס יכול לעלות ללא הגבלה).

באג"ח להמרה הפוכה, החשיפה באמצעות כתיבת אופציית הפוט היא בדרך כלל ביחס של 1:1 לנכס הבסיס החל מנקודה מסוימת, כך שלכל היותר ההפסד של המשקיע באמצעות האופציה שקול להפסד אשר היה סופג לו היה משקיע ישירות בנכס הבסיס. כך שאם הסיכון שבחשיפה לירידת נכס הבסיס הוא כזה שהמשקיע מוכן/מתכנן לקחת על עצמו, אז בכתיבת אופציה שמשיגה את אותו האפקט אין כל פסול באופן עקרוני.

לכן, השאלה בהקשר של ה-Reconהיא לא באיזו מידה אני מעוניין להיחשף לנכס הבסיס (כי, כאמור, ברוב המוחלט של המקרים החשיפה היא ביחס של 1:1, וגם זה רק מנקודה מסוימת ומטה) אלא לאיזה נכס בסיס אני נחשף ומה אני מקבל בתמורה.

להיחשף למדד ולא למניה

וכשזו השאלה, המסקנה, כפי שהוצגה בשבוע שעבר, היא שברוב המקרים עדיף שלא להשקיע במוצרים האלה, מאחר שנכסי הבסיס הם לא כאלה שהמשקיע מעוניין להיחשף לירידה שלהם ו/או כאלה שהתמורה בהם אינה גבוהה מספיק ביחס לסיכון.

כדוגמה הבאנו את ה-Recon על מניית China Mobile בו נקודת ה-knock in (הנקודה שהחל ממנה מתחילה החשיפה של המשקיע לנכס הבסיס) הייתה 28%-, הריבית הייתה 16.5% ומשך הזמן חצי שנה. זו דוגמה מצוינת למוצר שכנראה לא כדאי להשקיע בו. התנודתיות התוך יומית של מניה בודדת, ובפרט של China Mobile, היא ברמה כזו שהגנה עד לירידה של 28% היא כמעט חסרת משמעות, בוודאי כאשר הרווח מוגבל ל-16.5%.

בנוסף, מדוע שנבחר דווקא במניית China Mobile ועל סמך מה? זה כבר מצריך ניתוח של הדו"חות הכספיים של החברה, מתחרים, רגולציה וכדומה. הרבה עבודה בשביל השקעה לחצי שנה, סיכון מלא (לכל צורך פרקטי) ורווח מוגבל.

מאידך, דוגמה לנכס בסיס יותר הגיוני היא המפרט הבא: נניח שנכס הבסיס הוא מדד מניות רחב מספיק (מדד המניות העולמי, מדד ה-S&P 500), רמת ה-knock in היא 40%-, הריבית היא 10% וטווח הזמן הוא שנה. התנודתיות התוך יומית של מדד מניות כזה היא עדיין גבוהה (מאחר שזה מדד מניות) אך נמוכה משמעותית מזו של מניה בודדת.

האם במקרה כזה הסיכויים לאירוע knock in הם אפסיים? כמובן שלא, וזאת ללא כל קשר לעיתוי. אך כאן התשואה ביחס לסיכון היא כבר סבירה יותר. ההיגיון שמאחורי השקעה במוצר בסגנון כזה לא קשור לספקולציה לגבי שוק המניות, אלא לרצון להגביר את הפיזור של הרכיב המנייתי בתיק.

כך, נניח שאנחנו רוצים להקצות רבע ממרכיב המניות בתיק לאותו Recon. החלטה כזאת אינה נוגעת לעצם החשיפה לנכס הבסיס - כי הרי ממילא אנחנו מתכוונים להקצות את אחוז החשיפה הזה להשקעה במניות - אלא לשאלה איך להיחשף לנכס הזה.

מרוויחים פחות, מפסידים פחות

הקצאה למוצר כדוגמת זה המתואר, מחליפה סיכון אחד (חשיפה מלאה לשוק המניות בכל נקודת זמן) בתמהיל אחר של סיכונים (חשיפה מותנית לשוק המניות בירידה, חשיפה חלקית בעלייה, חשיפה מלאה למנפיק) ולכן מפזרת באופן טוב יותר את אפיק המניות בתיק, והופכת אותו לפחות הומוגני.

האם הפיזור המוגבר הוא בהכרח טוב יותר בכל מצב? כמובן שלא, אך לעיתים, אולי אפילו ברוב המקרים, הוא עדיף. שתי הסימולציות ההיפותטיות המצורפות ממחישות את הנקודה: בשתיהן מורכב הסל לפי התמהיל שהזכרנו, כשבסימולציה הראשונה לא התרחש אירוע knock in ובסימולציה השנייה כן (האירוע התרחש במהלך התקופה והסימולציה מדמה ערכים שונים למדד בעת פדיון המוצר).

בשתי הסימולציות, מי שהשקיע במניות באותו תמהיל של 75% מניות ו-25% Recon, נפגע כאשר נכס הבסיס המנייתי עולה בצורה ניכרת, אך משפר את מצבו בירידה או בעלייה מתונה. לכן עשוי להיות היגיון בהשקעה במוצר כזה כחלק מתהליך הקצאת הנכסים בתיק, ללא קשר לספקולציה. ולכן, גם אם על הרוב המוחלט של המוצרים כדאי לוותר, לעיתים ניתן להיתקל במוצרים שכדאי להקדיש קצת זמן כדי לבחון אותם, ולא לפסול אותם באופן גורף. *

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור