גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה בין מוצרים עוקבי מדד וקרנות?

האם עוקבי המדדים, הם הכלים של המלחמה הקודמת?

סוף השבוע התפרסם מאמר מעניין מאוד ב"ניו יורק טיימס". שמו הוא Rise of the Super Rich Hits a Sobering Wall, וכתבו אותו דיוויד לאונהרדט וג'רלדין פבריקנט. המאמר שואל האם בועת עושר של 30 שנה הגיעה לסיומה. המחברים מנתחים את האופן בו נוצר פער העושר בארה"ב, וטוענים שקצב הגידול ברמת ההכנסה של האמריקנים העשירים הגיע לשיא בשנות ה-20 של המאה הקודמת, ובמהלך 20 השנים שהחלו ב-1987 והסתיימו במשבר האחרון (2007).

לא מפתיע שהפגיעות הקשות ביותר הגיעו בסוף התקופות האלו. אחת המסקנות של המאמר היא כי קצב הגידול בהכנסה בשנים הקרובות בקרב עשירי ארה"ב יהיה איטי יותר משמעותית בהשוואה ל-20-30 שנים האחרונות, וקרוב יותר לקצב הגידול בהכנסת שכבות הביניים.

עולה השאלה מה תהיה השפעה של תהליך כזה על שוק המניות, והתשובה המשתמעת היא כי ייקח זמן רב לחזור לרמות השיא, על אף הזינוק המרשים של החודשים האחרונים. במילים אחרות, המימדים של התעשרות המבוססת על יצירת ערך אמיתית, להבדיל מיצירת ערך מלאכותית, יהיו צנועים יותר מאלו להם התרגל העולם בשניים-שלושה עשורים אחרונים.

פריחה מאוחרת

ובינתיים, בישראל, תעשיית המוצרים עוקבי המדדים צומחת ועולה מדרגה עם כניסתן של קרנות הסל למשחק. השאלה שמעניינת אותי, לאור המאמר ב"ניו יורק טיימס" ומאמרים דומים, היא האם ייתכן שהמוצרים עוקבי המדדים הם הכלים של המלחמה הקודמת?

העדיפות של השקעה פאסיבית במדדי מניות באה לידי ביטוי במחזור ארוך מאוד של צמיחה כלכלית. האם זה נכון גם במקרה של האטה כלכלית ארוכת שנים? האם אין משמעות ליכולת הניתוח של המנהלים, וליכולת הזיהוי והבחירה של חברות שדווקא יתחזקו בתקופה של צמיחה מוגבלת?

קיימים מחקרים אין ספור לגבי העדיפות של השקעה במדדי מניות על פני השקעה באמצעות קרנות נאמנות. מרביתם סובלים ממגבלה מובנית של תקופת המדידה: מרבית המחקרים שמשווים קרנות נאמנות להשקעות פאסיביות מסתמכים בעיקר על נתונים מ-30-35 השנים האחרונות. קשה למשל לנטרל/להבחין בהשפעה של כל אחד משני המרכיבים - יצירת ערך ומינוף - על ביצועי שוק המניות. לכן, יש גם בעיה בהסקת מסקנות.

כל מה שניתן לומר הוא שבעשורים האחרונים השקעה במוצרים עוקבי מדדים התגלתה כעדיפה במרבית המקרים על השקעה באמצעות קרנות נאמנות. כלל לא בטוח שהתנאים בשנים הקרובות יהיו דומים.

יתרונות הקרן על תעודת הסל

לרשות מנהל קרן עומדים מקורות שונים לייצור תשואה עודפת על פני מדד היחס: פיזור גיאוגרפי שונה משל המדד, פיזור מטבעי שונה, פיזור סקטוריאלי שונה, הרכב תיק שונה מבחינת שווי השוק של המניות, stock picking (הניסיון לבחור רק את המניות הטובות ביותר), תזמון קנייה ומכירה ושילוב של כולם.

זו הזדמנות להבחין בין תשואה עודפת (Excess Return) לבין אלפא: אלפא היא מדד של תשואה עודפת מתואמת סיכון. חלק מהגורמים שהוזכרו הם יצרני תשואה עודפת בתקופות מסוימות, אך לאו דווקא יצרני אלפא לאורך זמן.

אם כבר בוחרים מנהל קרן, כדאי לבחור מנהל שלו מרחב תמרון רחב מספיק, שיאפשר לו להגיע למקומות אליהם המדדים המובילים לא מגיעים. מנהל כזה יתאפיין בטעות עקיבה (Tracking Error) יחסית גבוהה, ולעיתים גם בסטיית סגנון (Style Drift). אלו לאו דווקא מאפיינים רעים, אך הם מוסיפים אלמנט סיכון ביחס להשקעה במדד - את שיקול דעתו של מנהל הקרן.

השקעה במדדים בוודאי שאינה עדיפה בכל מצב, היא עדיפה כאשר מדובר במדדים הבולטים והגדולים, ובשווקים המתאפיינים ביעילות גבוהה. מאחר שמרבית המדדים מבוססים על שווי שוק החברות המרכיבות אותם, המדדים ה"עליונים" - אלו המורכבים באופן טבעי מהחברות הגדולות בשוק - נהנים מהטיית שרידות: החברות הגרועות מתאפיינות בשווי שוק הולך וקטן ולכן באופן טבעי נדחקות החוצה מן המדדים.

בבחירת מדד שאינו מוביל (נניח ת"א יתר), המשקיע למעשה מקווה כי העלייה בערכן של החברות הצומחות, שבסופו של דבר יעברו לרשימה העליונה, תפצה על ירידת ערכן של החברות שייפלטו בסופו של דבר מן המדד. כלומר לכל דבר ועניין, בחירה של מדד לא מוביל מזכירה בחירה אקטיבית של מניות, יותר מאשר בחירה פאסיבית.

שאלה מעניינת נוספת היא כיצד ישקיעו קרנות הפנסיה את כספן. במובן מסוים, הן נמצאות במלכוד: תוחלת החיים העולה, והעובדה שקרנות רבות נמצאות כבר עכשיו בגירעון מסוים מול התחייבויותיהן העתידיות, מרמזות על כך שמעורבותן בשוקי המניות תצמח מתוך שאיפה לגדל את הנכסים בקצב מספק. כמו כן, הקרנות צריכות לשמור על פיזור נאות, וכל עוד הן ממשיכות לצבור הפקדות לא תהיה להן ברירה אלא להשקיע חלק מהפקדות אלו בשוקי המניות.

מאידך, המשבר האחרון שחק את הונן, כך שמרחב התמרון שלהן ויכולתן לקחת סיכונים פחתו. מוצרי מדדים הם באופן טבעי כלים נוחים ומתאימים לקרנות פנסיה, כך שמידת מעורבותן של קרנות הפנסיה בעולם בשוקי המניות בכלל ובאמצעות כלים עוקבי מדדים בפרט, היא גורם משמעותי.

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים