גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למי זה טוב 1000 קרנות נאמנות?

ולמה מי שנפגע מזה בסופו של דבר הוא המשקיע?

אחרונה העלה, כידוע, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את ריבית בנק ישראל לאור סימני ההתאוששות בכלכלה העולמית בכלל, ובמשק הישראלי בפרט. בתקשורת נשמעו פרשנויות לפיהן המהלך נועד בין היתר כדי לצנן במעט את שוק הנדל"ן ואת שוק ההון.

אך ישנו תחום בשוק ההון בו האינפלציה כבר דוהרת: ענף קרנות הנאמנות. אמנם היקף הנכסים המנוהל בקרנות הללו צמח בשנה האחרונה, הן כתוצאה מגידול בשווי הנכסים והן כתוצאה מזרימת כסף אל הענף, אך האינפלציה עליה אני מדבר אינה בגודל הקרנות אלא בכמות קרנות הנאמנות הקיימות כיום בישראל.

כך, בשוק ההון המצומצם של מדינתנו הקטנה קיימות למעלה מאלף קרנות נאמנות. ליתר דיוק, על פי אתר פאנדר, נכון לסוף ינואר 2010 פעלו בארץ 1,138 קרנות נאמנות (המספר הזה כולל גם את הקרנות הכספיות והקרנות המחקות). מאז סוף ינואר הוקמו קרנות נוספות, כך שבסך הכל, נכון להיום, אנחנו מדברים על כ-1,200 קרנות נאמנות, בהן מנוהלים כ-140 מיליארד שקל. או בממוצע: כ-112 מיליון שקל לקרן.

112 מיליון שקל לקרן נאמנות, הם בקירוב 30 מיליון דולר, ובמונחים בינלאומיים מדובר בנתון נמוך מאוד. אם כי במונחים ישראלים מדובר בנתון סביר. אלא שאנחנו מדברים כאן על ממוצע, וממוצעים, כידוע, לא מספרים את כל הסיפור.

הבעיה בישראל היא שקיימות יותר מדי קרנות נאמנות, שלרבות מהן אין זכות קיום ולו בגלל היקף הנכסים הזעום אותו הן מנהלות. אמנם חלק מן הקרנות הן חדשות וטרם הספיקו לצבור נכסים בהיקף משמעותי, אך גם זו חלק מן הבעיה: התחושה היא שבתי ההשקעות הגדולים משיקים קרנות על ימין ועל שמאל כדי שחס וחלילה לא יפספסו אפיק מסוים בו המתחרים שלהם כבר נמצאים, ואשר הוא-הוא עלול להיות האפיק החם הבא.

למען האמת, התופעה זו אינה חדשה כלל. מה שמפתיע הוא שגם כיום, בעידן שלאחר המשבר הפיננסי הגלובלי, היא עדיין מוסיפה להתקיים. בתי ההשקעות בשוק ההון המקומי אמנם עוברים כעת תהליך של קונסולידציה, אך משום מה המגמה עדיין לא מחלחלת לענף הקרנות.

קצת השתגענו, לא?

אפיק האג"ח הקונצרניות הוא דוגמה טובה לאבסורד הזה. בבורסה בתל אביב רשומות למסחר 495 איגרות חוב קונצרניות, ובנוסף רשומות בה עוד 93 אגרות חוב להמרה, ובסך הכל - 588 אג"ח קונצרניות.

בקטגוריית "אג"ח חברות, המרה ואחר" פעילות 116 קרנות נאמנות, ו-18 נוספות פעילות בקטגוריית "חברות והמרה בסיכון גבוה", כך שבסך הכל, על שוק שכולל כאמור 588 אג"חים, פועלות 134 קרנות. היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו הוא כ-12.5 מיליארד ש"ח.

חשוב לציין כי אפיק זה כולל רבות מבין הקרנות מסוג 10/90, 20/80 וכדומה, כלומר קרנות אג"ח עם מרכיב מנייתי כלשהו. מתוך 134 הקרנות, 80 קרנות מנהלות נכסים בהיקף של פחות מ-50 מיליון שקל, ו-32 מנהלות נכסים בהיקף של פחות מ-10 מיליון שקל בקרן. דמי הניהול בקבוצה זו, להוציא קרנות מחקות/סל, נעים בין 0.7% לשנה ל-2.6% לשנה.

בקטגוריה "מניות חו"ל" פעילות לא פחות מ-104 קרנות נאמנות. 104 קרנות בקטגוריה שבה שבאופן עקרוני אין למנהלים יתרון יחסי. זו כמובן הכללה, ומן הסתם יש גם מספר מנהלים שהם כן בעלי יכולת לנהל תיק מניות חו"ל בהצלחה, גם בהשוואה למתחרים מחו"ל, אך תרשו לנו להניח שמדובר בקבוצה קטנה מאוד.

104 קרנות חו"ל? קצת השתגענו, לא? מתוך 104 הקרנות, 83 מנהלות נכסים בהיקף של פחות מ-50 מיליון שקל, ו-42 מתוכן מנהלות פחות מ-10 מיליון שקל בקרן. למעט חמש קרנות בקבוצה, בהן דמי הניהול נמוכים מ-2% לשנה, דמי הניהול בקבוצה זו נעים - שימו לב - בין 2% ל-3.8% לשנה. בחו"ל, דמי הניהול בקרנות נאמנות מנייתיות נעים לרוב בין 1% ל-2% לשנה. זה מעלה את השאלה איזה יתרון יחסי יש בעצם לקרנות הישראליות הללו - למעט העובדה שהן נגישות למשקיע ונסחרות בשקלים - על פני המוצרים המקבילים והזולים יותר בחו"ל?

חשוב לזכור כי לקרן נאמנות ישנן גם הוצאות קבועות אשר משולמות לרוב מנכסי הקרן, כלומר עלותן מתחלקת בין המשקיעים. הוצאות אלו אינן נכללות בעלויות שאותן המשקיעים יכולים לבדוק בקלות יחסית: לא בדמי הניהול וגם לא בשיעור ההוספה או דמי הנאמן.

ההוצאות הללו כן מתפרסמות בדו"חות השנתיים של הקרן, אך כמה משקיעים באמת טורחים לקרוא את הדו"חות האלה. בחו"ל נהוג לפרסם נתון המכונה TER (Total Expense Ratio) אשר למעשה כולל את כל העלויות וההוצאות בפועל בשנת הכספים של הקרן. מן ראוי שגם בישראל ידווח ה-TER על מנת שניתן יהיה להשוות בין העלויות בפועל.

להוצאות הללו יש כמובן קשר ישיר לגודל הקרנות, משום שבקרנות שבהן היקף הנכסים הוא זעום, "דמי הניהול" הללו הופכים גבוהים מאוד, מאחר שהוצאות התפעול הקבועות מחולקות על פני פחות נכסים מנוהלים.

קרקע פוריה לרעה החולה

ייתכן שלו היינו פונים לחלק מהגורמים בשוק הזה הם היו משיבים: "מה אתה רוצה? מדובר בשוק תחרותי, תמיד יהיה זנב ארוך. וחוץ מזה מה עדיף למשקיעים, שוק ריכוזי עם חסמי כניסה גבוהים? היינו שם וזה לא היה טוב יותר".

זה נכון, אך אני טוען כי גם עודף ההיצע פוגע במשקיעים ואולי אף לא פחות מקיצוניות בכיוון ההפוך. ראשית, עודף ההיצע לא הוביל לכך שהעלויות נמוכות יותר, מאחר שהיצרנים נדרשים להוציא יותר על שיווק. עודף ההיצע יוצר גם בלבול בקרב המשקיעים.

ומעבר לכך, העודף הזה הוא גם קרקע פורייה לרעה החולה של ענף קרנות הנאמנות המקומי: תופעת שינויי המדיניות התכופים. כך, במקום לסגור קרן קטנה, מחליפים לה את השם, משנים את המדיניות למה שאופנתי באותו רגע, ויוצאים בקמפיין שיווקי. מגייסים עוד קצת כסף לקרן, עד שלאחר זמן מסוים ההיסטריה שוככת, האפנה מתחלפת, היקף הנכסים מתחיל לדעוך, וחוזר חלילה. בשביל מה אנחנו צריכים את כל זה? תנו לנו פחות כמות אך יותר איכות.

דוד טמיר הוא מנהל השקעות ראשי בקבוצת פיוניר אינטרנשיונל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס