גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשפיעה של העשור - עדה יונת: "פתאום מוכרים פאות שלי"

פרופ' עדה יונת דורגה ברשימת "50 המשפיעות" של ליידי גלובס לשנת 2008 ■ שנה אחר כך הגיעה הזכייה בפרס נובל לכימיה, שהופכת אותה למשפיעה של העשור. ראיון מיוחד

"כאשר נמצאים באור הזרקורים, אי אפשר לעשות אפצ'י בלי שיידעו. מדונה אולי אוהבת את זה", אומרת פרופ' עדה יונת, שאוהבת את זה הרבה פחות. גם היום, שנה אחרי הזכייה בפרס נובל לכימיה, היא עדיין מעדיפה להעביר את ימיה במעבדה במכון ויצמן, במקום בסדרת הרצאות ברחבי העולם. החשיפה התקשורתית המוגברת הפכה אותה לקצת נרגנת ("הלוואי שלכולם יהיו תלונות כמו שלי"), אולם היא שמחה שהוסרו המחיצות בין המדענים לבין העולם הרחב. "פתאום אנשים מתעניינים במדע. פתאום ילדים מתחפשים לריבוזומים או לי, מוכרים פאות שלי", היא מספרת וצוחקת.

"אנשים מבינים שלא משעמם להיות מדען. יש הרבה כיף. סיפרו לי על משאלים שעשו, ואחוז הרבה יותר גדול מהילדים רוצה להיות מדענים. האמת היא שאני מקבלת הרבה מכתבים של ילדים ובני נוער ששואלים אותי מה לעשות כדי להפוך למדענים מצליחים. זה ממש משמח אותי".

ומה את מייעצת למדענים הצעירים?

"אני אומרת להם: 'לכו בעקבות הסקרנות שלכם. גלו תעוזה מדעית, ואל תרדפו אחרי הפרסים'".

מתי החלטת להיות מדענית?

"בצעירותי לא ידעתי שיש מקצוע כזה, שאתה חוקר מה שמעניין אותך, ומשלמים לך על זה. אבל כן הוקסמתי ממארי קירי (הזוכה הראשונה בפרס נובל בכימיה, י"מ). חוש הסקרנות שלה וההתמדה באתגרים משכו את תשומת לבי".

את בוודאי מקבלת היום יותר מכתבים מבעבר.

"כמובן, הרי לפני כן לא קיבלתי אף מכתב. לרוב אני מקפידה לענות לאלה שכותבים אליי, אם כי יום לאחר הזכייה קיבלתי בערך 3,000 מכתבים. זה סתם את תיבת הדואר שלי, אז המכתבים הללו עלו למרחב הקיברנטי ושם הם יושבים ומחכים".

יונת נבחרה על ידי רבות מ-50 הנשים המשפיעות של "ליידי גלובס" כאשת השנה שלהן. היא התפרסמה בזכות המחקר שבו פיענחה את המבנה ועקרונות הפעולה של הריבוזום, "בית החרושת לחלבונים", שפועל בכל תא חי. היא גם גילתה כיצד תרופות אנטיביוטיות משבשות את פעולת הריבוזומים של החיידקים שהן תוקפות. לעבודתה רבת השנים חשיבות גדולה במציאת פתרונות לעמידות הגוברת של חיידקים לאנטיביוטיקה, נושא שמדאיג את עולם הרפואה בשנים האחרונות.

הפרס זימן לך, מן הסתם, הרבה מפגשים מעניינים.

"את הנשיא שמעון פרס פגשתי עוד קודם, ואת ברק אובמה (זוכה פרס נובל לשלום) ממילא לא פגשתי. אתה יודע למה? כי הוא לא בא. הפמליה שלו הייתה גדולה מדי, ולא היה מקום לכולם בשטוקהולם. מפגש מעניין היה לי עם שר המדע של מאוריציוס, שהעלה רעיונות כיצד לקדם את המדע בארצו. קיבלתי גם פניות ממספר גורמים במזרח אסיה שביקשו להיפגש. במזרח הרחוק יש עניין אמיתי במדע, לא מהפה אל החוץ".

ובארץ?

"היו מספר סופרים שתמיד רציתי להיפגש איתם, למשל מאיר שלו, שאביו היה מורה שלי. כמו שצפיתי, השיחה הייתה מאוד מעניינת".

אחרי כל זה, קשה לחזור למחקר האפור?

יונת מתרעמת. "מחקר הוא לא אפור. חוץ מזה, מאחר שלא עזבתי אותו, לא היה למה לחזור. חוץ מאחר צהריים אחד ביום ההכרזה עם עיתונאים חטטנים, זה לא הוציא אותי מהעבודה. גם באותו יום עבדתי קצת לפני ואחרי".

להבין איך הריבוזום עובד

הבעיה של יונת עם העיתונאים ה"חטטנים" אינה הכותרות שהם מנפקים מציטוטיה הפוליטיים, אלא השיבושים שנוצרים בנוגע לפעילותה המדעית. כך קרה, למשל, כשסיפרה לעיתונאי כי במכון ויצמן אפשרו לה במשך זמן רב לעבוד כמדענית בלבד, "כמו שאני אוהבת. כשהגעתי לגרמניה, למכון מקס פלאנק בהמבורג, רציתי אותו דבר. אפילו ביקשתי להיות בדרגה אחת פחות ממה שהוצע, כדי שאוכל להתרכז בעבודה.

"ראש המכון הסכים, אך הוא נפטר זמן קצר אחרי הקמת יחידת המחקר שלי, ולכן כל המטלות המנהליות נחתו עליי. בתפקיד הזה הייתי 18 שנה, אז מתברר שאני יודעת לנהל. ומה הוציא מזה אחד הכתבים? הוא כתב שבארץ הייתי מנהלת בעל כורחי. מדבריו יצא שמכון ויצמן לא פיטר אותי, בזכות כישורי הניהול שלי. הרי זה בדיוק להפך".

מילא זה, אבל בתחום שלה, של מחקר הצופן הגנטי, מסתובב בעולם כבר שנים רבות סיפור חמור בהרבה על עוולותיה של העיתונות. ויונת, בהנאה לא מוסתרת, מגוללת אותו: "לפני 50-60 שנה הייתה מעבדה בחו"ל שהייתה קרובה לפצח את הצופן הגנטי. הפרופסור שם היה זהיר מאוד בנוגע לעיתונות. הוא הניח בפני העיתונאים רשימה של נושאים שעליהם לא יוכלו לשאול, וגרם להם להבטיח שלא תצא מילה בלי אישורו.

"המאמר באמת יצא יופי, אבל מה, על תמונות הוא שכח לדבר. אז התמונה שהופיעה שם הייתה של לבורנטית צעירה לבושה בחצאית קצרה, עולה על סולם לקחת מבחנה, ודרך רגליה רואים את כל המעבדה. הכותרת הייתה 'ככה יפצחו את הקוד הגנטי'".

דרכה של יונת להישג המדעי התחילה בילדות לא פשוטה, במשפחה דלת אמצעים והתייתמות מאב בגיל 11. "אני לא יכולה כמובן לדעת מה היה קורה במצב אחר, הרי לא חיים פעמיים", היא אומרת. "מה שכן, אני יכולה לומר שכאשר בתקופת הצעירות יש חיים קשים, בבגרות כבר ידעתי איך להתמודד גם במה שלאחרים נראה קשה. מה שמעניין זה שרק אחרי הזכייה התחלתי לחשוב על כך. דווקא בעבר, כשנתקלנו תוך כדי העבודה בקשיים ממשיים, רק חשבתי איך לפתור אותם ולעבור הלאה".

מה השלב הבא במחקר שלך?

"אני רוצה להבין איך הריבוזום עובד, ואיך התרופות האנטיביוטיקות פועלות עליו, במטרה לשפר אותן. אני רוצה גם להבין את מקור הריבוזום, כלומר, להבין את תחילת התהוות החיים. זה יהיה בשבילי סיפוק עצום".

אולי תזכי פעמיים בפרס נובל לכימיה, כמו קירי.

"אכן, ילדים כותבים לי 'תיגשי עוד פעם'".

עוד כתבות

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה