נתונים רשמיים שאוספות הרשויות השונות בישראל, וכן נתוני קרנות סיוע מהמגזר השלישי, מראים הבדל משמעותי בין מרכז הארץ וצפונה לאזור הנגב, בכמות היזמים הפונים לקבלת סיוע בהקמת המיזם, כך שמספר היזמים בנגב קטן משמעותית באופן יחסי מהממוצע הארצי. יותר מזה, אחוז העסקים השורדים בנגב את שנות הקיום הראשונות, קטן ביותר ונע בין 30% ל-65% תלוי בסקטור הפעילות של המיזם.
תוכניות עידוד מגוונות והודעות דובר ממשרדי הממשלה השונים, שכל מטרתם לעודד הקמה ושרידות של עסקים קטנים בפריפריה בכלל ובנגב בפרט, מתפרסמות חדשות לבקרים בעיתונות הכלכלית.
השאלה המרכזית בקרב קובעי המדיניות והעוסקים בתחום היא, אם מיעוט היזמים והמיזמים בנגב הוא תוצאה של היעדר מודעות למנגנוני תמיכה, או נטייה התחלתית נמוכה יותר ליזמות כתוצאה מגורמים מגוונים ובראשם מאפיינים סוציו-אקונומיים של האוכלוסייה באזורים אלו. התמונה של ריכוז מיזמים, בעיקר עתירי ידע, בגבולות הרצלייה-תל-אביב יחד עם נתוני תעסוקה לא מעודדים בפריפריה, מעלים את השאלה לגבי מידת היעילות של המדיניות הקיימת.
הגישה הרווחת לעידוד יזמות ולהקמת עסקים קטנים היא שילוב של הלוואות בתנאים נוחים עם ליווי אישי מאסיבי ומתמשך מגורמי סיוע שונים. גישה זו, מקורה בתוכניות עידוד הצמיחה האמריקניות שהיו נפוצות בעשורים הקודמים ברחבי ארצות הברית.
גישה זו מניחה, בנוסף, כי היזמים מגיעים עם הון התחלתי ראשוני ומשאבים קיימים נוספים, וכך באמצעות תמיכה משולבת של הלוואה וליווי יכולים היזמים להצליח לשרוד לאורך זמן בעולם הגלובלי והדינמי של המאה ה-21.
גישה זו גם גורסת כי תמיכה וסיוע אינם יכולים להינתן בחינם, כי ערכם של שירותים אלו בעיני היזם ירד, מה שיהפוך אותם ללא נחוצים.
בנגב המצב שונה בתכלית. ארגוני הסיוע ופקידי הממשלה, המגיעים לאזור, אינם מתחשבים במאפיינים ובצרכים הייחודיים בדרום. מאפיינים כמו משפחתיות של עסקים מתחילים, העדר הון התחלתי והתבססות על קשרים קיימים, קשר חזק לגיאוגרפיה והעדר רישות עסקי בינאזורי ובינלאומי מהווים חלק בלתי נפרד מנוף היזמות בדרום.
ריחוק פיזי של נותני השירותים המרכזיים (רואי חשבון, עורכי פטנטים וכו') מהווה מגבלה משמעותית נוספת. לרוב, היזמים הצעירים פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם סכומי מינימום על שירותי תמיכה ואינם מפתחים יחסי אמון נדרשים עם הגורם התומך או המממן.
הגישה הפטרונית של מי שמגיעים "להרים את הדרום" ו"לעודד יזמות" יוצרת חוסר אמון בין גורמי התמיכה ומשקיעים הפוטנציאליים לבין היזמים. כמו כן, פרסום ושיווק שאינם מותאמים לקהל היעד אינם מסייעים להנגשת השירות לזקוקים לו. גישה ממשלתית תכנונית "מלמעלה למטה" ללא התחשבות במאפיינים האזוריים הייחודיים, מפספסת גם היא את האתגרים הגדולים בעידוד יזמות בנגב ואינה נותנת מענה לצורך האמיתי בשטח.
הניסיון האירופי לעידוד היזמות בשנים האחרונות מראה באופן חד-משמעי שפרויקטים מוצלחים הם אלו שנבנו בראייה מרחבית, אך עם שיתוף משמעותי של השטח וגורמי תכנון מקומיים.
חובה על העוסקים בתחום להקדיש זמן ואמצעים ללימוד אזורי ולאימוץ גישת "מלמטה למעלה" לתכנון ולביצוע המדיניות, ללימוד השטח על בוריו ולהשקעה בגורמי מפתח אזוריים ייחודיים. התניית התמיכה בהלוואות ובתמיכה כספית גם היא יוצרת משבר אמון בין הפועלים בתחום, וכדאי להימנע מהתניה גורפת בנושא זה. רק כך נוכל להביא פריחה אמיתית ומתמשכת ליזמות דרומית.
הכותבת מנהלת את המרכז ליזמות ולחדשנות במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. השבוע מתקיים שבוע היזמות הבינלאומי