שר האוצר, יובל שטייניץ, הודיע באחרונה כי בעיית עליות המחירים התלולות בשוק הדיור לא תיפתר בשנתיים הקרובות.
שטייניץ אימץ עמדה של פרשן, שממנה משתמע כי הממשלה מסתמכת על כוחות השוק שייתנו מענה למצוקת הדיור.
ואני תוהה, כיצד מדינה המחזיקה בידיה את רוב המוסדות והסמכויות שעשויים לאפשר את הפיכת שוק הדיור לנגיש, מעבירה את האחריות למציאת פתרונות מיידיים לידיו של המושג "כוחות השוק"?
המשבר בשוק הדיור הוא משבר לאומי, שמקיף את רוב צעירי ישראל. הסיבה העיקרית למשבר נובעת ממחסור בהיצע. בעשור האחרון חלה נסיגה משמעותית במספר התחלות הבנייה מדי שנה.
בכל שנה מתחילה בנייתן של כ-30 אלף דירות לעומת כ-40 אלף משקי בית שנוספים. המתווה להגדלת היצע הדירות אינו יכול להסתמך רק על כוחות השוק, אלא על הסרת חסמים ומדיניות מכוונת של המדינה, היכולות לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:
1. ניתן לקדם תוכניות של פינוי-בינוי, ובכך להגדיל משמעותית את היצע הדירות באזורי הביקוש. תוכניות אלו אינן מתבצעות בשל הקשיים הרבים להוציאם לפועל. על-ידי הסרת חסמים ביורוקרטיים והענקת תמריצים ממשלתיים ניתן להפוך את תוכניות הפינוי-בינוי לכדאיות כלכלית.
ניתן לעשות זאת בין השאר על-ידי מתן הנחות בארנונה למצטרפים ליוזמה, הקלות ברוב הדרוש לצורך הגשת תביעת נזיקין נגד דייר המסרב להשתתף ביוזמה, ובעיקר על-ידי סבסוד ממשלתי משמעותי.
2. יש להוביל בנייה ביוזמה ציבורית, בייחוד באזורי הפריפריה. בעשור האחרון הממשלה התנערה כמעט לחלוטין מתפקידה היזמי. בשנת 2000 כ-30% מכלל התחלות הבנייה היו ביוזמה ציבורית, כ-15 אלף דירות.
מספר זה ירד ל-11% מכלל התחלות הבנייה בשנת 2010, כ-2,500 דירות. ישנם אזורים, בעיקר בפריפריה, שבהם בהיעדר בנייה ביוזמה ציבורית היכולת להגדיל היצעים היא מוגבלת ביותר.
3. ניתן להעניק תמריצים כלכליים ליזמים הרוצים להפעיל את תוכנית תמ"א 38 ולהרחיבה לאזורי הפריפריה. מחקרים מראים כי הגדלת זכויות הבנייה הניתנות במסגרת תמ"א 38 לקומה וחצי נוספות באזור המרכז, ול-2.5 קומות בשאר הארץ, תגדיל את הכדאיות הכלכלית לחיזוק מבנים בכ-100 אלף יחידות-דיור נוספות רק לאזור המרכז.
על-ידי שיפור התוכנית, תזכה המדינה גם בהרחבת היצע הדירות וגם בחיזוק המבנים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה עתידיות ובפני תרחישי איום על העורף.
במקביל, יש ליצור אלטרנטיבה לזוגות צעירים שאינם רוצים להשתעבד למשכנתא גבוהה בשביל לקנות דירה במרכז. בעשור האחרון התקיימה הגירה חיובית למרכז הארץ. כדי לעודד זוגות צעירים לעבור להתגורר בנגב ובגליל יש להשקיע הן במתן הטבות כלכליות ברכישת דירה והן גם בתשתיות, וביצירת מקומות עבודה.
מחיר דירה בלבד אינו מהווה גורם משיכה מספיק ויש צורך בתמריצים נוספים כדי לעודד זוגות צעירים לעבור לפריפריה. דרך נוספת היא החזר הטבות מס לרוכשי דירות קטנות בפריפריה, לרבות מע"מ ומס רכישה, כפי שהיה נהוג בעבר.
השלב הראשון לפתרון בעיה הוא ההכרה בקיומה ולקיחת אחריות למתן מענה. האמונה בדרך "היד הנעלמה" כמתכון לפתרון רבות מהבעיות הכלכליות-חברתיות נסדקה מאוד בשנתיים האחרונות.
בממשלה, ובייחוד במשרד האוצר, צריכים להפנים את המסר כי כמו ששוק ההון ושווקים רבים אחרים נזקקו למעורבות ממשלתית נחושה, עמוקה ונמרצת על מנת להגיע לאיזון מחודש, כך גם שוק הדיור לא יוכל להסתמך על השוק לבדו.
הכותב הוא מ"מ יו"ר סיעת קדימה