התעשיין הישראלי ספג בשנתיים שחלפו מספר רב של מכות, שיצרו תנועת מלקחיים של עלייה חדה בהוצאות, לצד ירידה בתמורה השקלית. התוצאה הינה שחיקה ניכרת בכושר התחרות של התעשייה והיצוא בפרט.
בצד ההוצאות נאלץ התעשיין להתמודד עם התייקרות דרמטית של כ-140% בממוצע במחירי חומרי הגלם העולמיים, אשר גם לאחר השפעתו המרסנת של הייסוף, נותרה חדה ביותר. זאת לצד התייקרות ניכרת גם של העלויות שבשליטת הממשלה: תעריפי המים לתעשייה הועלו בכ-50%, הארנונה הועלתה, וכך גם הבלו על הסולר והמס על הפחם שמייקר את תעריפי החשמל.
בנוסף על כל אלה, הועלו גם הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי והחלה עלייה הדרגתית של ריבית בנק ישראל.
כל אלו מהווים סיר לחץ אדיר על התעשיין שנאבק כבר מספר שנים עם השפעות הייסוף המתמשך בשערו של השקל. בשנתיים האחרונות חל ייסוף של כ-16% בשערו של השקל ביחס לדולר, אשר הביא לירידה ניכרת בתמורה השקלית בגין כל דולר יצוא, ולשחיקת כושר התחרות.
השילוב של ייסוף לצד התייקרות עלויות הייצור הינו שילוב הרסני ומחייב את מקבלי ההחלטות באוצר להציג בדחיפות פתרונות יצירתיים לשמירה על הקטר המוביל של המשק הישראלי - היצוא.
מסקר שערך אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים עולה כי בשער חליפין של 3.5 שקל לדולר תפסיד התעשייה הישראלית עסקאות יצוא בהיקף של כ-3 מיליארד דולר, זאת בנוסף לפגיעה המיידית בשולי הרווח על עסקאות קיימות. כך, יצואן שסגר עסקה לפני כשנתיים יקבל כיום את התמורה לפי שער שנמוך ב-16% משציפה לקבל, דהיינו במחיר הפסד, וזאת טרם נלקחו בחשבון יתר התייקרות עלויות הייצור.
השפעותיו ההרסניות של הייסוף לא נעצרו רק ביצוא והגיעו גם לתעשייה המקומית, אשר הפסידה בשוק המקומי עסקאות בהיקף של כחצי מיליארד דולר, בשל הקושי להתחרות מול יבוא שמוזל במונחי שקל. מדובר בהפסד עסקאות כולל של כ-3.5 מיליארד דולר, שמשמעותו הפסד פוטנציאל צמיחה של 1% תוצר ואובדן של כ-10,000 מקומות עבודה.
עד כה הצליח היצוא הישראלי, כנגד כל הסיכויים, להפגין עמידות מרשימה, אך לא לעולם חוסן, וטועה מי שבוחר להיכנס לשאננות. הנזק של איבוד לקוחות ושווקים הינו בלתי הפיך. על שר האוצר להפסיק עם דיבורים ולעבור למעשים.
על האוצר לפעול במקביל במספר חזיתות:
1. לרסן את מגמת הייסוף באמצעות ביטול הפטור הקיים ממס והטלת מס על השקעות פיננסיות זרות קצרות טווח.
2. לרסן את עליית מחירי הדיור באמצעות הגדלה מהירה של ההיצע.
3. להפחית את אותן העלויות המקומיות שבשליטת הממשלה, במטרה לשקם את כושר התחרות של המשק הישראלי.
הכותב הנו יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים