גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מקיזים את דמה של הדמוקרטיה

אם חוק לשון הרע יאושר, כלבי השמירה של הדמוקרטיה יהפכו מדוברמנים לפודלים

בעוד 20-50 שנים, כאשר הוויכוחים הפוליטיים של ההווה כבר יעלו אבק, יוכלו היסטוריוני העתיד לקבוע ביתר פשטות אם התקופה הנוכחית היא אכן נקודת מפנה במעבר החברה הישראלית מדמוקרטית לחברה בעלת מאפיינים פשיסטיים, כפי שטוענים רבים באחרונה. לנו, אנשי ההווה, לא נותר בינתיים אלא לנסות לנחש את המגמות בהווה שיהפכו לפרקטיקות המחר.

מתוקף מהותה, העיתונות מדווחת מדי יום על המציאות וחושפת בפני הציבור את החלקים שהם בדרך קבע נסתרים. בפרפרזה על דבריו של הפילוסוף וולטר בנימין, ניתן לומר כי תפקידה של העיתונות הוא "להבריש את המציאות נגד כיוון הפרווה" ולחלץ מתוכה את כל אותן אמיתות חבויות שכוללות לעתים רבות מדי שחיתויות, סיאוב וניצול מרות ושררה של האנשים שנמצאים אי-שם במעלה הפירמידה.

בניגוד למשטרים טוטליטריים בהם התקשורת משמשת לביסוס השלטון ולהסתרת השחיתויות בו, במשטרים דמוקרטיים תפקידה של התקשורת הוא לשמש מעין חייל שעומד על המשמר נגד ניצולו לרע של החופש שמעניקה צורת שלטון זה.

תומאס ג'פרסון, נשיאה השלישי של ארצות-הברית ומנסחה של הכרזת העצמאות האמריקאית, שידע דבר או שתיים על חשיבותה של הדמוקרטיה, התייחס פעמים רבות בנאומיו וכתביו למושג "עיתונות". לא תמיד הוא אהד אותה, אבל תמיד הוא הכיר בחשיבותה לקיומו של האדם הדמוקרטי.

"חירותינו תלויה בחופש העיתונות, ואם חופש זה יוגבל - לא נוכל להתקיים", כתב פעם, ובמקום אחר הוסיף כי "לו הייתי נאלץ לבחור בין מדינה שיש בה ממשלה ואין בה עיתונות, לבין מדינה שיש בה עיתונות ואין בה ממשלה - הייתי בוחר באפשרות השנייה".

ההיסטוריה מלמדת אותנו כי ככל שנציגי השלטון ובעלי ההשפעה חוששים יותר מזרועותיה הביקורתיות של התקשורת ומנסים להצר את צעדיה - כך ישנה סיבה דחופה יותר לנבור במעשיהם.

היום (ב') תעלה להצבעה במליאת הכנסת הצעת התיקון לחוק לשון הרע, שאושרה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה בשבוע שעבר. התיקון, שהוצע על-ידי חברי כנסת מהקואלציה והאופוזיציה - חברי הכנסת מאיר שטרית (קדימה), יריב לוין (הליכוד), זבולון אורלב (הבית היהודי), אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) וישראל חסון (קדימה) - מבקש להגדיל את סכומי הפיצויים שישלם גוף או אדם הפוגע באחר על-ידי הוצאת דיבה נגדו.

במצב הנוכחי רשאי בית המשפט לחייב את גופי התקשורת, אזרחים מן השורה או כל גוף שהוא עסקי או ציבורי, לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50 אלף שקל, ללא הוכחת נזק. באם הוכיח התובע כי לשון הרע פורסם בכוונה תחילה לפגוע בו, רשאי בית המשפט לפסוק עד 100 אלף שקל, וזאת ללא הוכחת נזיקין מצד התובע. יודגש כי באם הוכח נזק כלשהו יכול התובע לדרוש כל סכום שהוא.

הצעת התיקון, שזכתה לתמיכת ועדת החוקה, מבקשת לשנות את המצב הקיים, כך שבשלב הראשון רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בשיעור של עד 300 אלף שקל ללא הוכחת נזק מצד התובע, וכן פיצוי שלא יעלה על 600 אלף שקל אם הוכיח התובע כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע בו. נוסף לכך, בית המשפט רשאי יהיה לפסוק פיצוי שלא יעלה על מיליון וחצי שקל אם לא פורסמה תגובתו המלאה של התובע בצמוד לכתבה.

התומכים בתיקון לחוק טענו בשבועות האחרונים כי מדובר בהצעת חוק טובה וראויה, שמטרותיה הן הגנה על האזרח מפני דורסנותה של התקשורת מחד והגברת הזהירות של אמצעי התקשורת ועיתונאים מפני פגיעה בכבודו של אדם או חברה ללא כל הצדקה לכך.

ואולם, אסור לטעות בעניין זה: מדובר בהצעת חוק רעה שתשליך באופן מיידי על התנהלותם של אנשיי השררה, הממון והשלטון, שימשיכו לחצות גבולות אדומים ללא מורא ופחד מאיזה עיתונאי שינבור בתקינות מעשיהם. כי זאת יודע כיום כל עיתונאי - חרב דמוקלס מונפת כעת מעל ראשה של העיתונות.

לבסוף, כלבי השמירה של הדמוקרטיה יהפכו מדוברמנים לפודלים. כתוצאה מכך, כבר בטווח המיידי נצפה כולנו בהידלדלותה של הרוח העיתונאית בישראל.

לא עוד תחקירים שמפשפשים בהתנהלותם של ראשי ערים, חברי כנסת ושרים. לא עוד כתבות תחקיר שמתחקות אחר עוולות ציבוריות בחסות שלטון החוק. לא עוד "הולילנדים", "ביבי-טורסים" או חשיפה של עוולות כגון "הסיליקון בחלב של תנובה" או תחקירים על מלחמות בין גנרלים שמביאים לאסונות אדירים.

אולי ראוי לסייג את הדברים: "עובדה", "כלבוטק", ו"המקור" ימשיכו להתקיים - אבל בנימוס יתר.

בטוח הארוך, המפחיד יותר, אנחנו נחזה בתהליך של הקזת דמה של הדמוקרטיה הישראלית, שגם בימים כתיקונם היא כבר שותתת דם.

עוד כתבות

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות