ההצעה לשנות את עמלות ההפצה על קרנות הנאמנות - צפויה להתבטל, כך נודע ל"גלובס". בכוונת רשות ניירות ערך לבחון מחדש את השינוי המתוכנן בשיעור העמלות, שאמור היה לכלול הקטנה של עמלת ההפצה בקרנות נאמנות מנייתיות מ-0.8% ל-0.45% ובקרנות נאמנות אג"חיות (ההגדרה הרשמית היא 'קרנות שאינן שקליות או כספיות') העלאה מ-0.4% ל-0.45%. על פי הערכות, משמעות הבחינה מחדש היא ביטול כוונת הרשות לפעול בנושא זה.
בינואר 2011 הודיעה רשות ני"ע באופן רשמי על כוונתה לאחד את קטגוריית עמלות ההפצה, תוך הקטנת העמלות בקרנות המנייתיות. הסיבה הייתה הרצון להסיר חסמים לקראת כניסתן של קרנות הנאמנות הזרות לישראל. ברשות סברו כי עמלת הפצה של 0.8% בקרנות מנייתיות עלולה ליצור חסם כניסה לגבי חלק מהגופים הזרים, שלא ירצו לשלם סכום שכזה, וכך להקטין את הגמישות התחרותית בדמי הניהול ולפגוע ביכולת הקרנות הזרות לפעול בישראל.
לשינוי לא הייתה אמורה להיות השפעה מהותית על העמלות הכוללות שמשלם הצרכן, מאחר שהיקף הקרנות המנייתיות קטן מאוד יחסית לקרנות האג"ח. לכן, ירידת העמלה במנייתיות הייתה מתקזזת כמעט במלואה כתוצאה מהעלייה בגביית עמלת הפצה בקרנות האחרות. ההפרש נאמד בכ-5 מיליון שקל.
מחכים ליובנק
ואולם, מאז השתנה הלך הרוח ברשות ני"ע, יתכן כתוצאה מחילופי יושבי הראש, כאשר פרופ' שמואל האוזר החליף את פרופ' זוהר גושן. כעת בוחנים ברשות מחדש את כניסת הקרנות הזרות לישראל, נושא שהיה אמור להיות מוסדר בחקיקה במסגרת תיקון 15, כשבכוונת הרשות להוציא מתיקון 15 את סעיף הקרנות הזרות. לאור זאת, גם הצורך בשינוי עמלות הפצה התייתר.
ברשות סבורים כעת כי הדרך להוזיל עלויות לצרכן - רוכש קרנות הנאמנות - נמצאת במקומות אחרים, כמו הורדת אגרות למנהלי הקרנות ומתן אפשרות למנהלים ליצור דיפרנציאציה בדמי הניהול. ברשות מצפים בעיקר לכניסתה של מערכת ההפצה האינטרנטית.
באמצעות המערכת, שתתופעל על ידי יובנק, יוכל הלקוח לרכוש קרן נאמנות באופן ישיר ושלא דרך הבנק, וכך לחסוך בעמלת הפצה ובדמי ניהול חשבון ניירות ערך. על פי הערכות, תגיע המערכת לנתח שוק של 5% מהלקוחות תוך שלוש שנים. ברשות ני"ע סבורים כי כניסת המערכת תגדיל את התחרות וכן תהווה איום על מעמד הבנקים כמפיצים בלעדיים, ואלו בתגובה יקטינו את גביית העמלות כדי להיות אטרקטיביים יותר.
פרשנות / עירן פאר: אל תבנו על מהפכת האינטרנט
ברשות ניירות ערך רואים יעד מרכזי בהוזלת עלויות הצרכן בקרנות נאמנות. אין ספק שהיעד ראוי, אך לרוע המזל ברשות מתעלמים בדרך להשגתו מהטבע האנושי, ומשליכים את יהבם על מערכת ההפצה האינטרנטית. באמצעות המערכת יתאפשר ללקוח לעקוף את הבנקים, ולחסוך בעמלות הפצה. כתוצאה מכך, סבורים ברשות, הבנקים, שפתאום תהיה להם חלופה, יתחילו להתחרות ויוזילו את העמלות. אולם נשים את הדברים על השולחן, מדובר בחלומות באספמיה.
מדוע? בואו נביט על השוק. המערכת האינטרנטית מאפשרת ללקוח לרכוש את קרן הנאמנות שיחפוץ אבל לא מספקת ייעוץ. כידוע, יש יותר מאלף קרנות נאמנות ועשרות סיווגים שונים. הלקוח הממוצע לא מוצא בהם את ידיו ואת רגליו, אין לו מידע לגבי ביצועי עבר או הבנה מה מתאים לו, ולכן הוא נזקק לייעוץ בנקאי. אחרי שהלקוח יקבל את הייעוץ ויחליט לקנות קרן נאמנות, באופן טבעי הוא ירכוש את הקרן באמצעות יועץ השקעות בבנק.
מי בכל זאת ישתמש במערכת האינטרנטית? הצרכן שיודע בדיוק איזו קרן נאמנות הוא רוצה לרכוש ולא זקוק לייעוץ בנקאי. אבל כמה לקוחות כאלו קיימים? מעט מאוד. זאת ועוד, הלקוח שיודע להבדיל בין קרנות הנאמנות ולבחור בעצמו, הוא בדרך כלל הלקוח המתוחכם, וזה משקיע ישירות באג"ח ובמניות ולא משקיע בשוק באמצעות קרנות נאמנות.
ההרגל חזק מהכל
כמובן, יש גם אפשרות נוספת: הלקוח יקבל ייעוץ מהבנקאי, ואז יחזור הביתה וירכוש בעצמו דרך האינטרנט את הקרן שהמליץ לו היועץ. אך זה מסוג הדברים שנשמעים טוב בתיאוריה אבל לא קורים במציאות. במשרד האוצר בנו לפני כמה שנים מנוע להשוואת ביטוחי רכב חובה, וניסו לחנך את הלקוחות להשוות ואחר כך להפריד ברכישת ביטוחי הרכב - את ביטוח החובה לרכוש בחברה אחת ואת המקיף בחברה אחרת. זה לא ממש הצליח; ההרגל חזק מהרגולטור.
כך גם כאן - הנוחות חזקה יותר מהכל, וגם ההרגל. מי שמצפה מגברת כהן לחזור הביתה מסניף הבנק, אחרי שהיועץ המליץ לה על קרן, ואז לרכוש אותה בעצמה דרך האינטרנט, לא יושב בתוך עמו. לאחר תום תהליך הייעוץ ממשיך יועץ ההשקעות עם הלקוח אוטומטית לקניית הקרן, והלקוח לא מעלה על דעתו חלופה אחרת. בטח לא כאשר החיסכון בעלות הוא פחות מאחוז.
לא פלא, שההערכות מדברות על כך שמערכת ההפצה האינטרנטית תוגדר כהצלחה במידה שתגיע ל-5% מרוכשי קרנות הנאמנות תוך שלוש שנים. כך, שמכאן לא תבוא הבשורה.
