דודו זקן / צלם: איל יצהר
המפקח על הבנקים דודו זקן ריאלי ומפוקח. בראיון ל"גלובס" מסביר היום (ב') זקן כי הוא מודע היטב למכשולים העומדים בפני יישום המלצות הוועדה, להתנגדויות הצפויות ולבעייתיות בכניסת שחקנים חדשים לשוק. "נושא זה בסימן שאלה", הוא אומר ומוסיף כי "אי אפשר להתחייב ללוח זמנים נוקשה ליישום כל המסקנות. ניתן כעת 30 יום להתייחסות הציבור, וכשאני אומר ציבור אני מתכוון גם לגופים בעלי אינטרסים שונים, ואז נגבש מסקנות סופיות".
- ובכל זאת, מה הלו"ז? הרי צפויות בחירות בעוד כשנה ואז הכנסת תתפזר.
"אם הבחירות ייערכו רק בעוד שנה, נספיק להערכתי להעביר עד אז חלק לא מבוטל מהסעיפים שדורשים חקיקה", אומר זקן ומעריך כי את מרבית הנושאים, בהם לא נדרשת חקיקה אלא הסדרה ע"י תיקון נוהל בנקאי תקין (עניין הנמצא בסמכות בנק ישראל), "נצליח להעביר בחודשים הקרובים".
- מה להערכתך הסעיפים שיעוררו את ההתנגדות הרבה ביותר?
"ברור לי ששיתוף הלקוח בדירוג האשראי שלו, כלומר לתת ללווה את הדירוג שלו, יעורר התנגדויות. עוד לא שמעתי את הבנקים, אבל מכיוון ששיתוף המידע יטיב עם הבנקים הקטנים ולא הגדולים, אני מעריך שהבנקים הגדולים יתנגדו לכך. להערכתי נראה גם התנגדויות מהבנקים בכל מה שקשור לפיקוח והורדת עמלות".
- הוועדה מציגה תמונת מצב בעייתית לפיה הבנקים עושקים את הלקוחות בכל הקשור לעמלות ני"ע. למרות זאת, לא הכנסתם את העמלות האלו לפיקוח, מדוע?
"האם אתם מצפים שאנחנו נקבע את המחיר?! - זו התערבות גסה. הצעד הראשון שדרשנו מהבנקים הוא תמחור מחדש של העמלות. אם הכשל לא יטופל, נעשה התערבות גסה יותר או כירורגית".
- הוועדה שואפת להקמת בנק אינטרנטי, אך כבר 5 שנים מנסים להקים בנק כזה ללא הצלחה. מה הוועדה עושה כדי לשנות את המצב?
"הוועדה משנה ניואנסים. יצרנו תשתית רגולטורית וכך מקימים את הבנק. האמירה של הוועדה היא 'זה אפשרי'. אנו לא אומרים שהממשלה צריכה לתרום, בנק אינטרנטי יקום רק אם תימצא קבוצת משקיעים שתעמיד את ההשקעה המתאימה. אני מודע לכך שהמצב העולמי של הבנקאות אינו מדהים ושזו תקופה קשה להשקעה, אבל עכשיו ההליך גלוי לכולם ואנו מחכים ליזמים".
- הוועדה מסבירה כמה חשוב שגופים מוסדיים ייכנסו כשחקן לאשראי הקמעונאי, אך בפועל אינה מציעה דרך פעולה קונקרטית. כיום אין לכך חסם חוקי, ובכל זאת זה לא קורה. איך תגרמו לכך?
"כל הנושא בסימן שאלה, אך אנו מתכוונים לשבת עם המוסדיים ועם הבנקים ולשמוע אותם. נראה אם יש חסמים ואיך ניתן לטפל בהם".
עיקרי ההמלצות
7 חודשים לאחר הקמתה, ו-4 חודשים לאחר המועד שתוכנן לסיום עבודתה, הציגה היום הוועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאית, שבראשות המפקח על הבנקים דודו זקן, את מסקנות הביניים. "הגברת התחרות, חיזוק כוחו ושיפור מצבו של הלקוח הקמעונאי יושגו באמצעות התערבות רגולטורית לפתרון כשלי שוק, להגברת התחרות בין השחקנים הקיימים, צמצום חסמי מעבר ומידע. ההמלצות מיועדות להבטיח שהיחסים בין הבנקים ללקוחותיהם יהיו שקופים יותר והוגנים יותר. יישום מלא יספק פתרונות מעשיים, ויוביל לשינוי מהותי בשירותים הפיננסיים שמשקי הבית והעסקים הקטנים יקבלו ובמחירם", אמר זקן.
חברי הוועדה היו נציגים מבנק ישראל, מרשות ההגבלים העסקיים, ממשרד האוצר, ממשרד המשפטים ומהמועצה הלאומית לכלכלה. "לפני שנתיים לא ניתן היה להקים ועדה, שתציג מסקנות שכאלה. האווירה השתנתה, וכעת ניתן להעביר שינויים, שלא ניתן היה בעבר", אמר זקן ל"גלובס". נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, סמך ידיו על ההמלצות ואמר: "חשוב שההמלצות ייושמו מהר, לטובת משקי הבית, העסקים הקטנים, והמשק". טרם גיבושן הסופי של ההמלצות, הזמינה הוועדה את הציבור ואת הגורמים הרלבנטיים להתייחס אליהן בכתב. זאת, עד 15 באוגוסט.
בדוח הוועדה - המתפרש על פני 126 עמודים - מגוון המלצות, שאת רובן ניתן ליישם ללא חקיקה, אלא על ידי תיקון הוראות נוהל בנקאי תקין שבסמכות בנק ישראל. את ההמלצות ניתן לחלק לשלושה סוגים: (1) המלצות הפוגעות בהכנסות הבנקים בהיקף המוערך ב-600-800 מיליון שקל בשנה, למשל כאלו הנוגעות לעסקים קטנים, עמלות ני"ע ופיקוח על עמלות (2) המלצות שנועדו להגביר את התחרות ואת השקיפות ולבטל חסמי מעבר בין הבנקים (3) המלצות לכניסת שחקנים חדשים לשוק.
בטווח הבינוני, מאמינים בבנק ישראל כי יישום ההמלצות ישפר את מצבו של הצרכן. "ההמלצות מיועדות לשפר את תנאי משקי הבית והעסקים הקטנים באמצעות הגדלת אפשרויות הבחירה, הוזלת השירותים הבנקאיים, הגדלת השקיפות והמידע המצוי בידי הלקוחות", אמר זקן. אלו ההמלצות העיקריות של הוועדה:
הגדלת השקיפות והתחרות
תעודת זהות של הלקוח
ועדת זקן מבקשת לעודד תחרות על ידי מתן אפשרות לבנקים לקבל מידע על לקוחות בנקים אחרים. הציפייה היא כי כך יגבר מעבר לקוחות בין הבנקים, מכיוון שבנק יוכל לתת ללקוח של בנק אחר הצעה אטרקטיבית העונה לצרכיו. נקבע כי אחת לתקופה (כנראה רבעון), ישלח הבנק ללקוח "תעודת זהות בנקאית" שתיתן לו תמונה מדויקת ומלאה על נכסיו והתחייבויותיו, ותפרט את התשלומים שלו לבנק.
אמנם כיום רוב המידע נשלח ללקוח בדיווחים שונים, אך כעת הוא יקבל אותו במרוכז, ואחת לתקופה. "תעודת הזהות היא המלצה מאוד חזקה", אומר ל"גלובס" המפקח על הבנקים. "התחרות הנמוכה נובעת גם מפערי מידע בין הלקוח לבנק. לדוגמה, בתחום המשכנתאות פערי המידע נמוכים, ולכן אנחנו רואים תחרות ברמה גבוהה".
שינוי מהותי ביותר יהיה בכך שהבנק יחויב לתת ללקוח גם את דירוג האשראי שלו, כך שהלקוח יוכל להעביר זאת גם לבנק מתחרה. נקבע כי בנק יהיה חייב לצרף לתעודת הזהות מידע על אודות דירוג הלקוח כפי שהוא נקבע במודל הדירוג של הבנק, ביחס לסקאלת הדירוג הנהוגה אצלו. בנוסף יינתן מידע משלים, שיאפשר הערכת איכות הלווה על ידי מלווים פוטנציאלים, כגון משך הזמן שהלקוח מנהל את חשבונו בבנק או האם הלקוח מעביר את משכורתו לחשבון.
בוועדה מעריכים כי מידע זה יאפשר לבנקים קטנים להתחרות על מתן שירותים בנקאיים ואשראי גם למי שאינם לקוחותיהם. מקורבים לוועדה מעריכים כי המלצה זו תזכה לתמיכה של הבנקים הקטנים שצפויים להרוויח מהמהלך, ומאידך גיסא צפויה התנגדות חריפה של בנק הפועלים ושל בנק לאומי, הרואים בדירוג הלקוח מידע מסחרי.
פרסום שיעורי הריביות בפועל
בנק ישראל יפרסם מידע על שיעורי הריבית על אשראי ועל פיקדונות בפועל, בעבור מוצרי אשראי ופיקדון סטנדרטיים. שיעורים אלו שונים מהותית מהריבית המופיעה בטבלאות הבנקים. המידע יפורסם לציבור בדרך שתאפשר לערוך השוואה אפקטיבית בין הבנקים. זאת, כדי לסייע לציבור לנהל משא ומתן מול הבנק ולהקטין את חסמי המעבר בין בנקים.
פתיחת חשבון בנק באמצעות האינטרנט
הוועדה ממליצה לאפשר פתיחת חשבונות בנק באינטרנט. עם זאת, על חשבונות אלו יוטלו מגבלות. למשל, תיאסר הפקדת מזומן או ביצוע העברות לחו"ל. החשבונות יסומנו ככאלה, והמגבלות יוסרו רק עם הגעה פיזית של הלקוח לסניף ולאחר זיהויו על פי תקנות איסור הלבנת הון.
הקלת הליך סגירת חשבון עו"ש
כדי להסיר חסמים לניידות לקוחות בין הבנקים וכדי לצמצם את הטרחה הכרוכה בכך, ממליצה הוועדה על הקלות משמעותיות. כך למשל, בנק הפותח חשבון חדש יהיה רשאי לעשות בעבור הלקוח את כל הפעולות הנדרשות לצורך סגירת חשבונו בבנק המעביר. בנוסף ייקבעו כללים שיאפשרו סגירת חשבון בכל סניף חלופי של הבנק, ולא רק בסניף שבו מנוהל החשבון. הוועדה מצפה מהבנקים שיאפשרו שימוש באינטרנט למתן הוראות הקשורות בסגירת חשבון.
הגבלת קביעת תקרת ריבית לבנקים
הוועדה מבקשת לטפל באנומליה הקיימת כיום בשוק האשראי, שלפיה לבנקים אין מגבלה על הריבית שהם יכולים לגבות, ואילו בשוק החוץ-בנקאי ישנה תקרה. הוועדה קבעה תקרה זהה לשני השווקים, שתהיה ריבית הפיגורים של החשב הכללי פלוס 12%. המלצה זו דווקא עלולה לפגוע בצרכן, מכיוון שהתוצאה המיידית שלה היא (בשיעורי הריבית הקיימים) העלאת תקרת הריבית מ-13% ל-22.25%. כך למשל, חברות כרטיסי האשראי יוכלו להעלות את שיעור הריבית שהן גובות מריבית קצה של 15%-16% ל-22%.
פגיעה בהכנסות הבנקים
הורדת עלויות עסקים קטנים
ועדת זקן ממליצה כי התעריפון הקמעונאי יחול על עסק קטן, וכי הגדרת עסק קטן תורחב ותהיה "עסק שמחזור מכירותיו קטן מ-25 מיליון שקל בשנה והיקף האובליגו שלו נמוך מ-5 מיליון שקל". השוואת המעמד של עסקים קטנים לזה של משקי הבית בהיבטי עמלות תגרום להפחתה חדה של העמלות שמשלמים עסקים קטנים. זו פגיעה בבטן הרכה של הבנקים, שכן מדובר בעמלות בהיקף מהותי.
עמלות ניירות ערך
כיום, שיעורי העמלות המפורסמות בתעריפוני הבנקים גבוהות מהותית מהעמלות שגובה הבנק בפועל. גם אם לקוח מקבל הנחה של 30% על התעריפון , זה עדיין לא אומר שהמחיר שקיבל נמוך. הוועדה נוקטת כמה צעדים: (1) בנק ישראל ידרוש מהבנקים לתמחר מחדש עמלות קנייה ומכירה של ני"ע, כדי להקטין את הפער בין העמלה בתעריף למחיר בפועל (2) הבנקים יצטרכו להציג ללקוח מה ממוצע העמלות בני"ע הנגבה בתיק באותו הגודל, שקיפות הצפויה להביא להגדלת מודעות הלקוח, התמקחות עם הבנק ובסופו של דבר ירידה בעמלות (3) תיקבע עמלה מרבית בדמי קנייה ומכירה (4) תבוטל עמלת המינימום בדמי המשמרת, עניין שישפיע באופן מהותי על לקוחות קטנים. על פי הערכות, אוסף צעדים אלו עלול לפגוע בהכנסות הבנקים בכמה מאות מיליוני שקלים.
עידוד תחליפי פק"מ
ועדת זקן מבקשת לעודד מוצרים תחליפים לפק"מ. לצורך כך יופחתו עמלות קנייה ומכירה של מק"מ, ויבוטלו דמי ניהול חשבון ניירות ערך למק"מ ולקרנות הכספיות. כתוצאה מכך יהפכו מוצרים אלו אטרקטיביים יותר לעומת הפק"מ. עם זאת עולה השאלה, האם הלקוח יהיה מודע להבדלים בין המוצרים, והאם יועץ ההשקעות בבנק יפעל להעביר את הלקוח למק"מ ולקרן הכספית, שהופכים כעת פחות רווחיים לבנק.
הכנסת עמלות נוספות לפיקוח
עוד מטפלת הוועדה בסוגיה הרגישה של העמלות. הוועדה מכניסה לפיקוח כמה עמלות, ובהן עמלת כרטיס מידע, עמלת הודעות והתראות ועמלת טיפול אשראי בביטחונות והלוואות (עד 100 אלף שקל), וכן מבטלת עמלת שינוי מועד חיוב בכרטיס אשראי.
כניסת שחקנים חדשים
אגודות אשראי (Credit Union)
עידוד הקמת אגודות אשראי, שיציעו שירותים בנקאיים בסיסיים כמו ניהול חשבון ומתן הלוואות. מדובר בארגונים בעלי אוריינטציה חברתית, מעין קואופרטיביים ללא מטרות רווח שבעלי המניות בהם הם בעלי החשבונות, ומטרתם לשרת את חבריהם. בכוונת הפיקוח ללוות ולעודד יזמים שיפנו אליו בעניין. שאלות רבות פתוחות בסוגיה זו: מי יקצה את הכסף למתן האשראי, מי יפקח על כך וכיצד יתומחרו הסיכונים. ההערכות הן, כי ההשפעה של קואופרטיבים כאלה, אם יקומו, צפויה להיות נמוכה - ולא ברמה מערכתית.
הכנסת המוסדיים לאשראי קמעונאי
להערכת הוועדה, גופים מוסדיים יכולים לשפר את התחרות בשוק האשראי באמצעות מתן הלוואות למשקי בית ולעסקים קטנים, למשל באמצעות שיתוף פעולה עם בנקים קטנים. הגוף המוסדי יעמיד מקורות אשראי ויישא בסיכונים, ואילו הבנק ישווק באמצעות מערך הסינוף שלו ויעמיד את מיומנותו בחיתום אשראי ואמצעי גבייה. "המוסדיים צריכים להציג תשואה, ובמקביל זה ייתן כסף לבנקים הקטנים", אומר זקן.
כיום אין חסם חוקי שמונע מהמוסדיים לעשות זאת, וישנם אף שיתופי פעולה נקודתיים בין בנקים קטנים למוסדיים; ואולם עד כה שיתופי פעולה אלו לא היו משמעותיים. הוועדה מציגה תרחישים שבהם ניתן לבצע שיתוף פעולה, ומסבירה מדוע לא קרו. עם זאת, ועדת זקן לא מציעה דרכים אופרטיביות להגביר את שיתוף הפעולה, ומצהירה כי היא מבקשת מהציבור "להשמיע את עמדותיו בנוגע לדרכים שבאמצעותן ניתן יהיה להקצות אשראי קמעונאי לציבור שמקורו בכספי הגופים המוסדיים".
עידוד הקמת בנק אינטרנטי
הוועדה מניחה שבנק אינטרנטי עשוי להוות חלופה זולה יותר למערכת הבנקאית, וסבורה כי "יש מקום" להקמת בנק כזה. עם זאת, הוועדה לא מציעה צעדים פרקטיים לעודד את הקמתו, אלא מפרסמת "תהליך רישוי להקמת בנק וירטואלי". זאת, כדי "לסייע ליזמים הרואים הזדמנות עסקית בהקמת בנק אינטרנטי, להכיר טוב את הליך הרישוי". בחמש השנים האחרונות מנסים יזמים, ובהם שלמה פיוטרקובסקי, לשעבר מנכ"ל הבנק הבינלאומי, להקים בנק אינטרנטי - אך הם עדיין לא הצליחו לגייס את ההון הנדרש.
