אי-שפיות ברגולציה הממשלתית
יוקר המחיה בישראל וגלי המחאה בעקבותיו קוראים להתערבות ממשלתית. התערבות כזאת יכולה להיות טובה ומוצלחת, כמו במקרה של השוק הסלולרי, אך היא עלולה להיות גם רעה ומזיקה. באחרונה אנו חווים רגולציה ממשלתית מהסוג הרע והמזיק.
ראשית נציין כי לא בכל ענף הממשל צריך להתערב. אך הממשלה נוטה באחרונה להתערב גם כשהדבר אינו נדרש. לדוגמה, ההתערבות ב"חוק הספרים" החדש שלא נדרשה כלל.
ענף הספרים פעל בשנים האחרונות באופן תחרותי ותוסס ללא חסמי כניסה. הצרכן נהנה ממגוון רחב של הנחות ומבצעים, חנויות הספרים היו שוקקות, מספר הכותרים העבריים היו בעלייה מתמדת, וגם הסופרים החדשים והוותיקים (חרף תלונות טבעיות של חלקם שמאפיינות כל ענף) ראו ברכה בענף השוקק.
אלא שתלונות מצד גורמים בעלי עניין הובילו לרגולציה שמונעת מבצעים והורדות מחירים של הספרים החדשים. וכך, רבים נרתעים מרכישת ספרים חדשים, וממתינים עד לתום האיסור. הציבור הרחב שנפגע תמה על הממשלה שמצד אחד מכריזה על מלחמה ביוקר המחיה, ומנגד מונעת ממנו לרכוש ספרים במחיר שווה לכל נפש. כתוצאה מכך נפגעים גם חלק מהסופרים, בניגוד גמור ליעדי החוק.
התערבות שמחטיאה את המטרה
שנית, ישנם ענפים שמחייבים התערבות ממשלתית בדרך מסוימת, אך הממשלה מתערבת בהם בדרך שונה, שמחטיאה את המטרה וגורמת לנזקים. לדוגמה, ההתערבות בתחום הדיור.
מחירי הדיור הגבוהים אכן מחייבים פעולה נמרצת של הממשלה, אך זו נדרשת כיום רק בנושא הסרת החסמים וצווארי הבקבוק, שמונעים את הגדלת ההיצע של יחידות דיור. חסמים אלה קיימים בשפע בתחומי שיווק קרקע, אישור תוכניות בנייה, רתימת הרשויות המקומיות לבנייה בתחומן, מיחזור קרקע עירונית לבנייה רוויה יותר וכן גם יצירת ודאות ויציבות לציבור היזמים, שבהיעדרן היזמים לא יבנו.
תחת זאת, מוצעת תוכנית הקרויה "מחיר מטרה", שאינה מבחינה בין סובב למסובב ומנסה להוריד מחירי דירות מסוימות בלבד באזור נתון, דרך מחיר הקרקע.
התוכנית מתעלמת מכך שהשוק עובד הפוך: ככל שייבנו יותר יחידות דיור, וההיצע יעלה על הביקוש - כך יירדו מחירי הדירות באזור, ובהתאמה יירד גם מחיר הקרקע במכרזי מינהל מקרקעי ישראל החדשים. זאת, משום שמחיר הקרקע שנקבע במכרז מבטא את העודף שמעל לרווח הנורמלי של היזמים בהינתן רמה נתונה של מחירי דירות באזור מסוים. לכן מחיר הקרקע הוא המסובב ולא הסובב.
הפיכת מחיר הקרקע לסובב לא תשיג את המטרה ותחייב מעורבות ממשלתית עמוקה במקום שהממשלה לא צריכה להיות בו - לב-ליבו של הסחר בדירות בין מוכרים לרוכשים.
גם ההצעה לקבוע "מע"מ אפס" לרוכשים דירה חדשה היא תרופה שגויה למחלת יוקר הדיור, ובנוסף היא לוקה בתופעות לוואי קשות.
ברפורמה בענף הסלולר הממשלה פעלה בדיוק כפי שהיה מצופה ממנה - היא הסירה חסמים שמנעו כניסת מתחרים לענף. משזה נעשה - השוק והתחרות כבר עשו את שלהם, והציבור יצא נשכר. אילו הייתה הממשלה מנסה לקצר דרך ולקבוע מחירים או את התנאים המסחריים בענף - התוצאה כנראה הייתה שונה לחלוטין.
יש לקוות, לפיכך, כי אי-השפיות בהפעלת רגולציה ממשלתית שנעשית באחרונה תהיה זמנית. על הממשלה לחזור ולפעול בדרך הקשה, ללא קיצורי דרך, ולהפעיל התערבות ורגולציה רק היכן שנדרש ובדרך אפקטיבית ומוצדקת, גם אם זו פחות זוהרת ואורכת זמן.
■ הכותב, מנכ"ל בססח, כיהן כממונה על התקציבים באוצר.
