אנגלה מרקל / צלם: רויטרס
חג המולד שחל ב-25 בדצמבר, הוא הזדמנות למנהיגי אירופה לעשות הפסקה לצורך ההכנות לחג וגם לבחון את מצבם לקראת השנה הבאה ואולי לעשות איזה חשבון-נפש של השנה שחלפה.
מי שנמצא היום בעמדה קשה ביותר הוא הנשיא הצרפתי, פרנסואה הולנד. הבעיה העיקרית שלו היא שהכלכלה הצרפתית תלויה במידה רבה בממשלה. הממשלה אחראית לכ-60% מהתוצר הלאומי, וגם לשינויים בשכר ובשוק העבודה. הבעיה היא, שהולנד חושש לבצע רפורמות בשוק העבודה, כי מצד אחד הוא אינו רוצה להרגיז את ארגוני העובדים, אבל מצד שני, הוא גם חושש גם מפגיעה במעסיקים.
התוצאה היא, שהממשלה מגדילה כל הזמן את המענקים לחברות, אבל משקיעים חוששים להשקיע בהן את כספם כי הסיכויים שחברות צרפתיות יהפכו לתחרותיות יותר בעתיד נמוכים. ולכן, רוב הכסף שהממשלה משקיעה בחברות, הולך לאיבוד. במקביל, מכיוון שהממשלה משקיעה כסף בחברות, היא נאלצת לקצץ בהשקעות בפריפריה, והתוצאה היא שהאבטלה שם הולכת וגדלה.
כך קורה, שתחת ממשל הולנד, צרפת חשה שאין לה מנהיגות חזקה, וגם את תחושת "הגאווה הצרפתית". זה מומחש לדוגמה בגידול המהיר בביקוש למקדונלדס, שהגדילה השנה מאת מספר המועסקים שלה בצרפת ב-3,000 עובדים. אם הולנד לא ייזהר ויתעשת, גם הוא ייאלץ להסתפק בהמבורגר ממקדונלד לארוחת החג, כי עם תמיכה ציבורית צונחת של פחות מ-13%, עדיף לו להזמין take-away מאשר להיראות בציבור.
לעומת הולנד, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, יכולה להרשות לעצמה אווז מפוטם, אף שלפי הצהרותיה היא מעדיפה שישליק בסגנון טורקי. עם תמיכה של יותר מ-75%, לפי הסקרים, מרקל יכולה להיות בטוחה במעמדה. מצד שני, גם ממשלת מרקל עומדת בפני מכשולים לא פשוטים.
מאז הקמת הממשלה הנוכחית, הגרמנים חוקקו חוק שכר-מינימום, והגדילו את הפנסיות שלהם. השינויים הללו מעלים בחדות את העלויות למעסיקים, וכתוצאה מכך, ומעוד כמה גורמים, הכלכלה הגרמנית הצטמקה ברבעון השלישי של 2014. האנליסטים חותכים את תחזיות הצמיחה של גרמניה גם ל-2015, כך שגם בשנה הבאה הצמיחה תהיה, במקרה הטוב, פחות מ-1.5%.
אמנם עבור הציבור זה עדיין לא נורא, כי האבטלה שם יורדת, האינפלציה אפסית, וקצב צמיחה של 1%-2% לשנה מספיק לשמירת התעסוקה בגרמניה. אבל כאשר מביאים בחשבון את אלפי המהגרים שבאים לגרמניה מכל אירופה, ואת העובדה שהכנסות משקי-בית בגרמניה הן הקטר שמושך את אירופה, חולשה של התעשייה הגרמנית משמעה בעיה הן גרמניה והן לכלכלת העולם כולו.
ואם זה לא מספיק, המשבר עם רוסיה מחריף את הבעיות של הכלכלה הגרמנית, כי הגרמנים תלויים מאוד בגז הרוסי. אבל גרמניה לא יכולה לוותר על הדרישה שלאוקראינה תהיה עצמאות מוחלטת, כי אחרת הרוסים יוכלו להעלות בחדות את מחירי הגז. וכך, כל החרפה במשבר ברוסיה, מתבטאת מיד בירידה בבורסות בגרמניה. כי אם תהיה בעיה באספקת הגז מרוסיה לגרמניה, גם מרקל תתקשה לבשל את ארוחת החג.
כלומר, אפילו בגרמניה שהייתה המדינה היחידה כמעט שצמחה באירופה עד 2014, הציפיות ל-2015 הן פחות אופטימיות. מנגד, בספרד וביוון יש כבר סימנים ראשונים של התאוששות, אבל שיפור ממשי בשתי המדינות יגיע רק אם הן יקבלו תמיכה חזקה מהמדינות הגדולות באירופה. וכך היום, שבע שנים אחרי תחילת המשבר הכלכלי העולמי, כבר ברור שגוש האירו לא יתפרק. מצד שני, נראה כי גם בשנה השמינית, אירופה תישאר מאוחדת בעיקר בתחושת המשבר שעבר עליה, ושההתאוששות ממנו טרם הסתיימה.
הכותב הוא מהמכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי