גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ציר הרוע של הטוקבקים

ילד יהודי נפטר? כותרת גדולה. ילד אפריקאי? יאללה, שימות

מסתננים מאפריקה בדרום תל אביב פליטים / צילום: רויטרס
מסתננים מאפריקה בדרום תל אביב פליטים / צילום: רויטרס

"תפסיקו לבלבל לנו במוח עם הכתבות האלו", כתבה הטוקבקיסטית שרון בתגובה השביעית לידיעה ב"וואלה" על מותו של הפעוט האריתריאי, מראווי מרהוויט, באחד מ"מחסני הילדים" בתל-אביב. "האחריות היא רק על ההורים של הילדים ולא עלינו. שיחזרו להיכן שהגיעו ומהר!". משה, טוקבקיסט מספר 1 בידיעה היה עדין פחות: "שימותו כולם, הם לא צריכים להיות פה".

חלק מהמגיבים באתרי האינטרנט, שהם לא מדגם מייצג של האוכלוסייה, לא אהבו את הידיעות על ילדי הזרים. כשהם נעים בין שנאה יוקדת לאדישות, קראו הטוקבקיסטים לאתרי החדשות להפסיק לבלבל את המוח על מוות של ילדים של אחרים. "לא מעניין - שיחזרו לאפריקה" (ארי, ynet), "לחוקק דחוף חוק שאוסר על העובדים האלה להתרבות בגבולות ארצנו" (להעיף אותם, ynet), "התינוק נפטר בגלל שהתעקשתם לכופף את החוק... הדבר היחיד שאתם צריכים לעשות הוא לקפל את הפקלאות ולחזור הביתה", כתב טוקבקיסט אחר באתר מבית "ידיעות אחרונות".

אם סיפורי הפריפריה החברתית בארץ נחשבים לסיפורי החצר האחורית של המדינה, שאותם ממעטים לספר, אז סיפוריהם של ילדי האפריקאים שחיים פה, לקוחים מירכתי ירכתיה של החצר האחורית. לרוב הציבור הישראלי פשוט לא אכפת. בעוד שהתגובות לידיעות בנושא היו רבות באופן יחסי, מלכתחילה היו הכניסות לידיעות הללו נמוכות משמעותית מהממוצע בעניינים אחרים שהונחו על סדר היום.

לצורך העניין, מנתונים שהגיעו אלינו ממספר אתרים מובילים עולה כי כפי 3 יותר גולשים ישראלים התעניינו בהתרסקות מטוס גרמני בהרי האלפים מאשר במוות סדרתי של תינוקות בדרום תל-אביב.

"מחסני הילדים" הם אינם דבר חדש, ואחת לכמה חודשים ארוכים הם חוזרים לכותרות. לא מדובר בסוג הידיעות העיתונאיות שעושות את דרכן באופן טבעי אל ראשית העמוד. בהיררכיה החדשותית, מותו של ילד יהודי יזכה לכותרות גדולות, ילד ערבי שנדרס בפזורה יקבל מבזק, ועל מותו של ילד שאינו אזרח לרוב לא נדע אף פעם. כשילד שקוף כזה הולך לעולמו באופן טראגי, אף הודעת ביפר לא נשלחת מטעם מד"א, ואין דיווח לחברים בקבוצת הוואטסאפ של הכתבים הפליליים. לא כלום. רק התעקשות של עיתונאים שעוסקים בנושא, כמו חיים ריבלין ב"חדשות 2" ואורלי וילנאי, בעיקר במדורה בעיתון "הארץ", לא נותנת לנושא הזה להיעלם.

בחודשים האחרונים פרסם ריבלין כתבה בנושא באולפן שישי, אך היא לא הותירה חותם, ולא הביאה להמשך הכיסוי. מותו של הילד הרביעי מאז ראשית פברואר השנה, הביאה את וילנאי וריבלין לכפות את האייטם על עורכיהם ולהביאו לכותרות. אחריהם הגיעו האתרים וואלה, מאקו ויתר הערוצים והעיתונים. אבל רק אחרי מותו של הילד החמישי, יומיים אחר-כך, גם אתר ynet פינה לטובת העניין את הכותרת הראשית. היה זה מראווי בן הארבעה חודשים, שבאופן תקדימי גם זכה בתקשורת לשם ולסיפור אישי, אך כמות הכניסות לידיעות עליו ירדה דרמטית והוא הידרדר במורד פיד החדשות.

עתיד העיתונות מבטיח פרסונליזציה של המידע. אפשר לראות את הנטייה הזו כבר היום בעמוד הפייסבוק של כל אחד מאיתנו, כשהקו המערכתי מתאים את עצמו לתפיסת העולם שלנו ושל חברינו הקרובים. בעוד כמה שנים, כל אחד יקבל רק את מה שמעניין אותו והוא רוצה לדעת, דף-הבית ילך וידעך ומשקלו של העורך בארגון היררכיית החשיבות העיתונאית, ילך ויקטן.

כבר היום, וראינו זאת במערכת הבחירות, עולה זעם על כך שהתקשורת משמיעה קולות שאינם הולמים את הלך-הרוח הציבורי. קולות לא נוחים, מאתגרים, שונים, לא מתקבלים בהבנה. אחרי כל המהלומות שמונחתות על העיתונאות והעיתונאים שלנו, ההחלטה האמיצה - לא פחות - להקדיש את עיקר החדשות לנושא כה לא-פופולארי, אינה מובנת מאליה ומוכיחה כי עדיין יש ערכיות בעריכה.

וככל שהטכנולוגיה תאפשר זאת, והמציאות הכלכלית תדרוש זאת, החשש הוא שהמתח הטבעי הזה בין מה שחשוב לדעת ובין מה שמביא רייטינג יתפוגג. ילך ויתחדד, כי רק מה שנעים, סקסי ומשעשע יזכה לאור הפרסום. ואז, אולי, על מחסני הילדים לא נשמע אף פעם.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?