גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח "גלובס": פילבר יצליח לפתור את הבעיות בשוק התקשורת?

מדוע הסיכוי למציאת פתרון נמוך, מדוע דווקא במשרד התקשורת חוששים מהכרעה של בג"ץ בנושא הטלפוניה, האם מנכ"ל משרד התקשורת מצמץ ראשון או שישלוף קלף מנצח, ואיך גולן טלקום קשורה לכל זה

שלמה פילבר / צילום: משרד התקשורת
שלמה פילבר / צילום: משרד התקשורת

בתום החגים בשבוע הבא, מתכנן מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לפרסם כמה שימועים לציבור, וזאת במסגרת הניסיון שלו לארגן מחדש את הכוחות הפועלים בשוק התקשורת. זו הולכת להיות אחת המשימות הקשות ביותר של פילבר, כיוון שהוא נאבק כנגד כל הסיכויים, להגיע למבנה שוק מאוזן ותחרותי או במלים אחרות לייצר כללי תחרות שכולם יסכימו עליהם ומבלי שבג"ץ יידרש להתערב.

הנוכחות של בג"ץ בדיון היא חלק משמעותי במוטיבציה של פילבר לנסות ולהגיע להבנות עם כולם. הדיון נקבע לאמצע אוקטובר כך שאין זמן בכלל. או שמשיגים פשרה, או שבג"ץ יכריע.

פילבר נמצא בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית במצב שנוצר, והסיכוי שלו להגיע להבנות עם בזק מצד אחד, ועם ספקיות האינטרנט מצד שני ועם אנשי משרדו והאוצר מצד שלישי, בלוחות הזמנים שנקבעו הוא לא גבוה כפי שיתואר בהמשך.

השימועים שפילבר היה רוצה לפרסם הם בנושא הטלפוניה של בזק, והמחיר שישלמו ספקיות האינטרנט עבור השירות, אסדרה של נושא הטכנאים של בזק - מתי ובאילו מקרים תחויב בזק לתת שירות של טכנאיה כולל התייחסות למחיר שישולם עבור עבודת הטכנאים, והשימוע השלישי אמור להתייחס לפתרון סוגיית המודמים, קרי הנתבים של בזק שנמצאים בידי הלקוחות ואיך הם ייפדו כאשר הלקוח רוצה לעבור ולקבל את השירות שלו מאחת מהספקיות ולא דרך בזק.

המשוכה הראשונה והמורכבת היא בנושא הטלפוניה. בזק העלתה את הרף ודורשת מחיר עבור שירות הטלפוניה שהוא גבוה משמעותית מהמחיר שקבע המשרד. המחיר שהציגה בזק למשרד הוא מחיר שאינו מאפשר לספקיות האינטרנט לקנות את השירות מבזק ולהרוויח עליו, כלומר למכור אותו ללקוחות הסופיים במחיר תחרותי.

במלים פשוטות אם המחיר לא יהיה תחרותי למה שמישהו ייקח את השירות מהספקיות, אם מדובר באותו מוצר טלפוניה שניתן לקחת מבזק? באינטרנט המחיר לחבילת ספק פלוס תשתית הוא נמוך יותר מהמחיר של בזק ולכן הספקיות יכולות להציע מחיר יותר נמוך ולהתחרות בה (גם כאן בקושי אבל ניחא).

בטלפוניה, אם המשרד יקבל את דרישת בזק ויתפשר איתה, ניתן להעריך בסבירות גבוהה שלא תתפתח תחרות ומכאן שחבל על המאמץ. בכירים במשרד טוענים זאת בצורה מפורשת ובכך ממלכדים את פילבר. הם אומרים לו שהוא מיצמץ ראשון ולכן בזק מעלה את המחיר.

באותו עניין פילבר יצטרך להגיע להבנות מול ספקיות האינטרנט פרטנר וסלקום שלא מוכנות לשמוע על העלאה במחיר. מבחינתן העלאה במחיר הטלפוניה של בזק, סותרת את מדיניות המשרד ומחסלת את התחרות וזה בדיוק מה שהן הולכות להגיד בבג"ץ.

אחת הערכות שנפוצו בשוק היא שפילבר הבין שכדי "להרגיע" את פרטנר וסלקום, הוא מחמיר מול גולן טלקום עבורן. מה זה אומר? ברגע שפילבר לא יסכים להקל עם גולן שדורשת הקלות נוספות ומחילה על חטאי עבר, הן בתמורה יבלעו את הצפרדע ויסכימו למחירי טלפוניה יותר גבוהים. פילבר יקבל מהן התנגדות מרוככת בבג"ץ, הן יקבלו ממנו "מלחציים" על גולן כדי להקשות עליו ולגרום לו לצאת מהשוק, ובזק סוף סוף תסיר את התנגדותה לטלפוניה, תציע אותה למתחרים במחיר סביר, ובא לציון גואל. בסוף מה שמסב נזק אמיתי לפרטנר ולסלקום זה גולן ולא צליעתה של הרפורמה בשוק הקווי.

זו כאמור הערכה בלבד וגם אם היא נשמעת סבירה קשה להאמין שהיא אמיתית שכן איזה רגולטור מסוגל לתכנן תחבולות כאלה? בהמשך בזק תקבל הבטחה שכבר קבלה 100 פעם לביטול ההפרדה המבנית והסוכרייה הזו תעניק לה מוטיבציה לא להערים קשיים.

הארגון מחדש של השוק כפי שתואר, סיכוייו להתממש כאמור מאד נמוכים. ראשית משרד התקשורת מוכן להתפשר עם בזק על ביטול ההפרדה מול בזק בינלאומי בלבד ולא מול yes. בזק טוענת שאין מה לדבר ולא מעניינת אותה ההפרדה מול בזק בינלאומי, היא רוצה ביטול הפרדה מול yes. קשה לטעון מול בזק בעניין הזה שכן הבטחה היא הבטחה והמדינה הפרה כלפיה כל התחייבות אפשרית לאורך שנים רבות. הטלפוניה היא בבת עיניה ולכן פשרה מצידה במחירי הטלפוניה חייבת להיות מומתקת בסוכריה גדולה יותר מאשר הפרדה מול בזק בינלאומי.

איך פילבר יעבור את המשוכה הזו, איש לא יודע אבל נחיה ונראה. יכול להיות שבזק הכניסה את העז שוב כדי ללחוץ על מחירי הטלפוניה, ובסוף כן תתפשר על ביטול הפרדה מול yes שתבוא בשלב מאחר יותר, אבל זה מעלה מנגד את הטיעון של פרטנר וסלקום שאומרות שאם בזק קבלה הבטחה לביטול ההפרדה המבנית, הרי שהמשרד הבטיח לפעול לפירוק בזק אם לא יווצר שוק סיטונאי אפקטיבי ובזק עשתה ועושה הכול כדי לפגוע בתחרות. אז איפה הצדק הן שואלות.

האם יעלה על הדעת שבזק תרוויח מן ההפקר כאשר היא מסכלת את התחרות בשוק הקווי, ובתמורה היא תקבל מהמדינה שי לחג בדמות מחירים גבוהים יותר בטלפוניה, ביטול ההפרדה המבנית מבזק בינלאומי וביטול הפרדה מ-yes? שלא לדבר על כך שהמשרד הבטיח ליישם שוק סיטונאי גם על הוט ולא קיים אז מה שוות ההבטחות?
כאמור לפילבר יש התנגדות פנימית שהוא צריך להתגבר עליה כאשר בתוך המשרד טוענים נגדו שהגישה שלו לנסות ולפתור את הכול בדרך של שיחות והבנות במקום לעמוד איתן מול בזק בבג"ץ ולא למצמץ, היא זו שמכשילה כעת את הסיכוי להגיע לפשרה. באותה נשימה טוענים נגדו כי הסיכוי שבג"ץ יכריע נגד המדינה הוא מאד נמוך ורוב הסיכויים שבג"ץ יכריח את בזק לתת את הטלפוניה שלה במחירים שקבע המשרד. כך לכאורה תושג הכניעה הסופית של בזק. כאשר מראים לבזק שמוכנים לדבר איתה, ומוכנים להתפשר איתה, מה שהיא עושה בתמורה זה רק מעלה את המחיר.

זו הסיבה שיצא קצפו של פילבר על הפרסומים שלפיהם הוא מוכן להתדיין עם בזק על ביטול ההפרדה המבנית. אני לא העליתי זאת, העלו זאת גורמים אחרים במשרד שרצו להכשיל אותי הוא טוען בפני מקורביו וממשיך ואומר שמבחינתו הוא לא מוכן לדבר עם בזק על ביטול ההפרדה עד שלא תיפתר בעיית הטלפוניה. לא ברור מי מעגל פינות בדיוק במלחמה הקשה שמתנהלת כאן בין כל הגורמים, אבל מה שבטוח שהולך להיות לא פשוט בכלל.

הרצון של פילבר להגיע לפשרה מול בזק ומול כולם בעצם, עלול להיות בעייתי משום שבסופו של דבר פילבר לא חושב שניצחון בבג"ץ של המשרד הוא חזות הכול. וגם אם בג"ץ יכריע לטובתנו, אומרים בסביבתו, האם בזק תיתן את הטלפוניה שלה למתחרות באמת? האם במצב כזה נצטרך להטיל קנסות על בזק כל חודש של מיליוני שקלים כשהיא עומדת על כך שלא ניתן טכנולוגית ללכת במתווה ההנדסי שהציע המשרד להקצאת הטלפוניה? האם זו הדרך לפתור את הבעיות בשוק, רק בכוח ורק באגרסיביות?

הבעיה הנוכחית היא חלק מבעיה גדולה יותר שפילבר מנסה להתמודד איתה דרך הסתכלות גם על נושא השידורים וקבוצות התקשורת שזה רעיון בעייתי בפני עצמו אבל על כך בפעם אחרת.

לזכותו של פילבר צריך להגיד ביושר שבמשמרת שלו הוא נדרש להתמודד עם בעיות קשות שירש מקודמיו, ולא רק מהאחרונים שבהם. השוק יצא לחלוטין מאיזון וכל הנחות היסוד התמוססו כלא היו. כל הנחות היסוד על כך שקבוצות תקשורת ייצרו מגרש משחקים מאוזן, על כך שפרטנר וסלקום יוכלו להתחרות בצורה אפקטיבית בבזק במודל השוק הסיטונאי, שעל הוט ייושם שוק סיטונאי כמו על בזק, ועוד הנחות יסוד רבות אחרות - כל אלה מתפרקות לרגליו של פילבר שצריך לנסות ולהציל את המצב, ואין לקנא בו על כך כי זו באמת אחת המשימות הכי מורכבות שעימן התמודד מנכ"ל משרד התקשורת בשנים האחרונות.

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

חשכת בארי / צילום: חן ג. שימל

זריקת אחריות, אפס מוכנות וכאוס: כישלון הממשלה בפינוי התושבים ב-7.10

מבקר המדינה קבע כי לא היו בידי הממשלה תוכניות אופרטיביות ואימונים לחירום שיכינו את גופי החירום והרשויות למקרה של פינוי אוכלוסייה - אחרי הטבח פונו מבתיהם 210,000 תושבים ● דוברת ממשלת איראן: "איראן מעדיפה דיפלומטיה על פני מלחמה, אך גם הדיפלומטיה וגם ההרתעה הן שתי אסטרטגיות לשמירת הכבוד הלאומי והאינטרסים הלאומיים" בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקאים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

גולדמן זאקס מהמר נגד השקל. מומחים בישראל לא מתרגשים

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קרנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"