השלב השני של הרפורמה בשוק הקווי (השוק הסיטונאי) נתון במחלוקת קשה, לאחר שבזק הביעה התנגדות לשימוש שפרטנר וסלקום רצו לעשות בתשתיותיה בכל הקשור לחיבור לקוחות עסקיים ואתרים סלולריים. שתי החברות ביקשו את התערבות משרד התקשורת - אך עד עתה לא נראה שחל שינוי, ובזק ממשיכה להערים קשיים על חיבורים שהחברות ביקשו לבצע.
פרטנר וסלקום טענו בפני משרד התקשורת שבזק מעבירה אותם מסלול מכשולים במסגרת ניסיונותיהם לקבל מידע על פריסת התשתיות שלה. לטענת החברות, מידע רלוונטי לא סופק והיכן שביקשו לקבל מידע מפורט יותר - בזק דרשה על כך תשלום. כמו כן טענו החברות שבאזורים מסוימים פשוט הועלמו שמות הרחובות ולא ניתן היה לקבל מידע מפורט מהמפות שהוצגו להם. השלב השני של הרפורמה מתייחס לשימוש בתשתיות בזק, כך שמתחרותיה יוכלו לקבל גישה פיזית לתשתיות, ולחכור ממנה שירותים. בזק אמורה לאפשר את הגישה הזו ללא מגבלות ובמחירים שקבע המשרד.
בפועל, מאז שהוכרז השלב השני של הרפורמה באוגוסט, אף חברה לא הצליחה לחבר ולו קו אחד. כל הניסיונות של פרטנר וסלקום נתקלו בשורה של מכשולים ביורוקרטיים, ובפועל הרפורמה לא יוצאת לדרך. הטענה הנגדית של בזק היא שהרפורמה נועדה לאפשר לחברות התמודדות בשוק העסקי ולא לצרכים פרטיים שלהן; כלומר, אם פרטנר וסלקום רוצות גישה ללקוחות עסקיים - זה תקין, אבל כאשר הן רוצות גישה לתשתיות סלולריות, כלומר לאתרים סלולריים ולהחליף חיבורי מיקרו גל בחיבור של סיבים של בזק בגלל שהמיקרו גל לא מספיק יעיל, אז לא לשם כך נועדה הרפורמה וקיימת על כך מחלוקת מול משרד התקשורת.
בזק טוענת למעשה, שהרפורמה לא נועדה לשיפור מצבן של סלקום ופרטנר בעסקי הסלולר, אלא נועדה לסייע לצרכנים הפרטיים והעסקיים, ולכן קיים ויכוח ענייני מקצועי בסוגיה. בזק גם מכחישה שניסתה להעלים מידע במפות שהוצגו למתחרותיה.