גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קלף מנצח: המהמר המקצועי שרוצה להביא את חמד וכיאל לפרמיירליג

יש הרבה סוגים של בעלים בכדורגל האנגלי, אבל טוני בלום שמוביל את ברייטון (בה משחקים שני הישראלים) לכיוון הפרמיירליג - הוא תופעת טבע אמיתית ■ שחקן הפוקר המקצועי לקח ב-2009 את הימור חייו: השקעת עתק בקבוצת כדורגל מהליגה השלישית, שהצטברה עד כה לכ-217 מיליון ליש"ט ■ במקרה של העפלה אל הליגה העליונה - מישהו יצטרך לעזור לו לספור את הכסף

בירם כיאל עם תומר חמד, ברייטון / צלם: רויטרס
בירם כיאל עם תומר חמד, ברייטון / צלם: רויטרס

בחוגים של סבב הפוקר העולמי, טוני בלום "נחשב לתופעה פנומנלית", כפי שנכתב השנה ב"מייל און סאנדיי" בפרופיל על הבעלים המסתורי של מועדון הכדורגל ברייטון - שנמצא העונה חזק במאבק העלייה לפרמיירליג, ושבו משחקים הישראלים תומר חמד ובירם כיאל.

מכריו מהתחום מכנים אותו "הלטאה" - בגלל ש"על השולחנות יש לו דם קר כמו של תנין", לפי "הטלגרף". השמועות שמסתובבות בתחום, על-פי מגזין inside poker, גורסות ש"בלום התחיל להתעסק בהימורים כבר בגיל 7", כשהיה משלשל אסימונים אל מכונות מזל (האלו מפעם, עם התופים המסתובבים שעליהם סמלים של פירות).

בכל אופן, מבחינה עסקית פרופר - הקלפים הם לא יותר מתחביב עבור בלום, 45, שלמד מתמטיקה באוניברסיטת מנצ'סטר: סך הזכיות שלו בקריירה מפוקר מוערך ב-2 מיליון ליש"ט בלבד. את היכולת הכלכלית להחזיק קבוצת כדורגל אנגלית, מותרות השמורה לטייקונים בלבד - הוא צבר באמצעות הקמה ב-2002 של חברת הימורי האונליין Premierbet, ערב המונדיאל בדרום קוריאה ויפן; ולאחר מכן כניסה אל תוך יזמות נדל"ן מצליחה, בעיקר באיזור ברייטון, עיר החוף שבה נולד. כיום, בנוסף לשלל עיסוקיו - הוא גם משמש דירקטור ב-12 חברות שונות.

אבל עם כל הכבוד לכניסות אול-אין המוצלחות שלו במשחקי טקסס הולדם או אומהה נו-לימיט - בשנת 2009, כשהקבוצה אותה משפחתו אהדה מאז גיל צעיר (סבא שלו שימש כיו"ר ברייטון בסוף שנות ה-70) עדיין שיחקה בליגה השלישית באנגליה - החליט בלום לקחת את ההימור הגדול ביותר של חייו: על הבוננזה האדירה שיכולה להביא הפרמיירליג.

***

במאי אותה שנה, בלום החליט שהוא מזרים 93 מיליון ליש"ט שהיו דרושים על מנת להשלים את בנייתו של האצטדיון החדש של המועדון, פרויקט שהכשלים הבירוקרטיים והעיכובים השונים שהיו מעורבים בו לא היו מביישים אפילו את הלבנט: השטח נשמר עבור הקבוצה על-ידי העירייה כבר מאז 1998, אבל את משחק הבית הראשון שלה באצטדיון אמריקן אקספרס, המכיל למעלה מ-30 אלף מקומות - היא קיימה רק ב-2011. חברת כרטיסי האשראי, אגב - החליטה להעניק חסות שמית לאצטדיון, גם בגלל שהיא מעסיקת העובדים הגדולה ביותר במגזר הפרטי בברייטון.

מה בלום קיבל בתמורה לסכומים המוטרפים שהעמיד? 75.61% מהשליטה על הקבוצה, שיוכלו להמריא ל-90% עד שנת 2023, במידה וימיר את הלוואות הבעלים שהעניק למועדון אל מניות שליטה (תרגיל חשבונאי שרוב בעלי הבית בכדורגל האנגלי מבצעים).

בלום, שנחשב לסרבן ראיונות, הסכים להגיד בהתבטאות נדירה לתקשורת האנגלית ב-2011 כי "הפוקר מעניק לך יסודות טובים בהרבה מיומנויות, בלקרוא אנשים, לקרוא סיטואציות, לקבל החלטות קשות. במיומנויות האלו בהחלט אפשר להשתמש בעסקים, וכמובן גם בניהול מועדון כדורגל". אכן כך: ברייטון, שבתחילת שנות ה-80 הייתה מוכרת לישראלים באמצעות משה גריאני ויעקב כהן, וכיום עולה לכותרות בזכותם של חמד וכיאל - עדיין לא הפסידה העונה משחק בליגת המשנה. אם הכל ימשיך ללכת באותו כיוון, שבע שנים לאחר שנרכשה על-ידי בלום היא תגיע אל הארץ המובטחת של הפרמיירליג, שם הכנסות המינימום מטלוויזיה יעמדו בעונה הבאה על 100 מיליון ליש"ט (לפני כרטיסים, מרצ'נדייז וספונסרים). זה אומר שעלייה לפרמיירליג תוכל לסדר לברייטון בעונה הבאה הכנסות כוללות שיסתובבו באיזור ה-150 מיליון ליש"ט - לא רק למעלה מ-500% ביחס למחזור שרשמה ב-2014/15 בליגת המשנה האנגלית (23.7 מיליון ליש"ט) אלא גם סכומים יפים ביחס לקבוצות פאר מליגות אירופיות בכירות (מילאן הגדולה רשמה בשנה שהסתיימה בסוף דצמבר 2014 הכנסות של מעט יותר מ-200 מיליון אירו - שהם כ-145 מיליון ליש"ט).

***

על-פי חישוב שנערך בשבוע שעבר בבלוג SWISSRAMBLE, המתמחה בניתוח דוחות כספיים של מועדוני כדורגל - חלום העלייה לפרמיירליג עלה עד עכשיו לבלום, מכיסו - 217 מיליון ליש"ט: באצטדיון, במתחם האימונים, בכיסוי ההפסדים השנתיים.

מאז בלום נכנס לעניינים, ההפסד השנתי הממוצע (לפני מס) של ברייטון עומד על 8.71 מיליון ליש"ט. בשלוש העונות האחרונות, במקביל לגדילה של הפרס האפשרי שטומנת בחובה הפרמיירליג - גם הסיכון של בלום צמח, והגירעון השנתי הפך למכביד יותר: ההפסדים בין 2012/13 ל-2014/15 נערמו ל-36 מיליון ליש"ט.

בלום לא לבד בעניין הזה. המטמון של הליגה הבכירה באנגליה מעוור את כל בעלי ליגת המשנה, לא מעט מהם הם משקיעים זרים שנחתו בממלכה במיוחד בשביל אתגר הפרמיירליג: בעונת 2013/14 סיימו 20 מתוך 24 הקבוצות בהפסדים, אחת נוספת סיימה מאוזנת, וגם שלוש המרוויחות לא ממש זכו בפיס (בלקפול רשמה את הרווח הכי גדול: 9 מיליון ליש"ט לפני מס).

בניית המודל העסקי סביב עלייה לליגה הראשונה, לא כל שכן הישרדות ארוכת טווח בה - יכולה להיות עניין מסוכן: מאז נוסדה הפרמיירליג ב-1992, שיחקו בה סך של 47 קבוצות; רק שבע מהן - אסטון וילה, ארסנל, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד, אברטון, טוטנהאם וצ'לסי הצליחו לשרוד בה באופן רצוף (40 האחרות שיחקו לפחות שנה אחת בליגות הנמוכות יותר). אבל בעידן החדש של הפרמיירליג, במיוחד כשלוקחים בחשבון את "מענקי הצניחה" המוגדלים לקבוצות שיורדות (יעמדו החל מ-2016/17 על כ-75 מיליון ליש"ט לקבוצה במשך שלוש שנים) - אלו אמורים לשמור על הספינות של העולות מהצ'מפיונשיפ יציבות גם במקרה של כישלון מהיר מהצפוי.

בכל אופן, בלום ואנשיו במועדון חושבים כל הזמן איך להגדיל את ההכנסות ולהימנע מכניסה להרפתקאות חסרות כיסוי. "אני אובססיבי לגבי קיצוץ בהוצאות התפעוליות, להיפטר מעודפים, להשיג עסקאות טובות יותר מהספקים שלנו", אמר פול בארבר, המנכ"ל. ברייטון לא מוציאה כספים מוגזמים על מנת להגשים את חלום הפרמיירליג - ובמהלך שנותיו של בלום במועדון ההוצאות "נטו" שלה בשוק ההעברות (בקיזוז כספים שנכנסו ממכירת שחקנים) נאמדו בפחות מ-10 מיליון ליש"ט במצטבר. "לטוני יש כיסים עמוקים ביותר, הוא מכסה בכל שנה את ההפסדים - אבל אנחנו לא יכולים לקחת את הנדיבות שלו כמובנת מאליה", הוסיף בארבר.

האסטרטגיה בשוק ההעברות כוללת גם הפעלת מערכי סקאוטינג וסטטיסטיקה מתקדמים, שפוזלים לאיסוף נתונים מהשווקים הבינלאומיים - במטרה להביא שחקנים מוצלחים, במחירים זולים יחסית - משווקי כדורגל לא קונבנציונליים. תומר חמד מקריית טבעון ובירם כיאל מג'דידה יוכלו להרחיב קצת בנושא.

עוד כתבות

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קרנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות בתל אביב; מדד הביטוח צונח במעל 6%, מניות הנדל"ן מאבדות גובה

מדד ת"א 35 יורד בכ-1.7%, מדד ת"א 90 נופל ב-2.9% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● טרמינל איקס מזנקת במעל 8% בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה