קוסטה ריקה / צילום: shutterstock
"פורה וידה" - החיים הטהורים/הטובים, הוא המוטו של קוסטה ריקה. מדינה קסומה, שאנשיה למדו להפיק מהחיים את המיטב, ובנינוחות, בשלווה אין-סופית ובנועם, הם מממשים את המנטרה יום אחרי יום. הארץ האקזוטית הזו מקבלת תיירים בזרועות פתוחות ביופייה הכובש, בניקיון ובטיפוח, ובעיקר בטבע המופלא שלה.
הבריאה העניקה לקוסטה ריקה אקלים טרופי רווי מים, שמטיילים מזרח תיכוניים יכולים רק לשאת אליו עיניים בקנאה. הודות לו התפתח במקום עושר בלתי נתפס של חי וצומח לצד גיאוגרפיה מגוונת של הרים, מישורים, חופים ונופים שאין מילה אחרת לתאר אותם אלא כפשוט "הורסים".
למרבה המזל, המדיניות הממשלתית בחרה לקדש ולשמר אותם, ולהפוך אותם למשאב תיירותי ולענף כלכלי מכניס, והראתה שכשיש תכנון נכון וכשהוא מצליח, אין סתירה בין שמירת טבע לאינטרס כלכלי. בעשור האחרון הוכפלה (ויותר) התיירות האקולוגית (מה שמקובל כיום לקרוא "מקיימת"), והגיעה לכשלושה מיליון תיירים בשנה (כמו אצלנו), והכנסותיה עקפו את החקלאות שעיקרה בננות, קפה ואננס.
עוד דבר שהמטייל המזרח תיכוני מתקנא בו בקוסטה ריקה הוא העובדה שזו הייתה המדינה הראשונה בעולם שבחרה לפרק את הצבא, וזאת עשתה כבר ב-1948. נותרה רק משטרה, שגם אותה רואים מעט, אבל יש הרגשה שהיא פועלת היכן שצריך. התחושה היא שזה יעד בטוח מאוד וככזה הוא מתאים גם למשפחות. בכל עיר תמצאו בית ספר, בר טוב ומגרש כדורגל, כי כדורגל הוא הדת השנייה כאן. גם עשרות המגרשים המטופחים בכל פינה פשוט מעוררים קנאה.