גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחרימים האמיתיים

רוב החרם על ישראל הוא מצד גורמים מסחריים - וכאן לממשלת ישראל אין מה לעשות

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

לפני כשבועיים, בסוף חודש פברואר, חתם נשיא ארה"ב ברק אובמה, על חוק שיזם הקונגרס האמריקאי, שבא להגן על ישראל מפני יוזמות של חרם כלכלי. החוק מציין במפורש, שסעיפיו חלים לא רק על "ישראל", אלא גם על שטחים שבשליטתה. לכאורה, היה זה ניצחון גדול לכל אותם כוחות בישראל אשר הפכו את ה"מאבק בחרם" לכלי ראוי לקדם קריירות פוליטיות, ובדרך לקדם את סדר-היום של ממשלת ישראל הנוכחית.

עובדת החתימה של אובמה לא זכתה להבלטה רבה בישראל. שבועיים חלפו מאז האירוע, ובתקשורת המקומית הדבר הפך, למעשה, למשהו שולי ולא משמעותי. בסך-הכול עוד חוק של הקונגרס, שבא לתמוך בימין הישראלי. אלא שהחתימה של נשיא ארה"ב, פחות משנה לפני סיום כהונתו, לא הייתה רק מעשה טקסי. אובנה צירף לחתימתו הצהרה, חתומה על ידו, שבה הוא קובע כי מדיניות החוץ של ארה"ב מבדילה ומבחינה בין ישראל בתוך גבולות הקו הירוק, לבין הגדה המערבית.

בכך, נמחק למעשה ההישג הגדול ביותר של מדיניות החוץ הישראלית, בכל הקשור להחזקת השטחים, המכתב של הנשיא בוש שבו הכירה ארה"ב במושג "גושי התנחלויות". במספר שורות, אגב חתימה על חוק של הקונגרס, נסוג אובמה מהתחייבות זו.

הפרשה כולה מבליטה את המהות של מלחמתה של ממשלת ישראל ובעלי-בריתה בארה"ב, נגד "החרם". החזית המוצהרת של תנועת החרם היא יוזמת ה-BDS (חרם, מחיקת השקעות וסנקציות).

התנועה פוסלת הן את הכיבוש וההתנחלויות והן את קיומה של ישראל עצמה. התנועה מכילה לא רק אנשי שמאל, אלא גם לא מעט אנשי אסלאם קיצוני, אנטישמים קלאסיים, ולא מעט אנשים תמימים. הישגיה מוגבלים לתחום התרבות והאקדמיה.

מנקודת ראות של רוב הממסד הפוליטי בישראל, תנועת החרם היא סוג של מתנה. הנה מטרה נוחה להתקפה, המאפשרת "התלכדות" מאחורי הממשלה, מצד אזרחי ישראל וגם מצד יהודים בארה"ב. ואם זה לא מספיק, הפיכתה של תנועת ה-BDS לאויב האולטימטיבי-התורן, מאפשרת לממסד הישראלי להתעלם מאיום הרבה יותר ממשי להיתכנות של פרויקט הסיפוח של הגדה המערבית: ההבחנה בין ישראל שבתוך הקו הירוק לבין כל מה שנמצא מעבר לקו זה, כאשר הדגש הוא על המילה "כל", בלי הסתייגויות, בלי כוכביות ובלי "גושי התנחלויות".ההבחנה הזו היא עמדה רשמית של האיחוד האירופי זה כמה שנים, והדבר קיבל תוקף רשמי בנובמבר 2015, כאשר פורסמה ההנחיה לסמן מוצרים מההתנחלויות, ולמעשה להדיר אותם מסעיפי הסכמי סחר ושיתוף-פעולה בין האיחוד לישראל. ההצהרה של הנשיא אובמה מסוף פברואר, היא חשובה, כי היא באה ליישר קו עם עמדת האיחוד האירופי. מעתה, מדיניות החוץ האמריקאית יכולה לפעול בתיאום גדול יותר עם עמדת האיחוד.

מבחינת ממשלת ישראל, התפתחות זו היא פי כמה וכמה יותר מאתגרת מאשר הפגנות של כמה מאות סטודנטים בריטים מול סופרמרקט לונדוני שמוכר תמרים ישראליים. המציאות המדינית יכולה להביא להגדרה סופית במערכות משפט במדינות שונות, המגדירות את ההתנחלויות כ"לא חוקיות". כבר היום חלק הארי של החרם על ההתנחלויות, ולמעשה על ישראל, הוא לא פומבי, ולא מצד מוסדות ציבוריים, אלא חרם שקט, מצד גורמים מסחריים, אשר בוחרים לנתק קשרים עם גורמים ישראליים, כאשר זה לא פוגע באינטרסים עסקיים שלהם. הם עושים זאת בשקט, ובלי לעורר מחאות. הגדרה חוקית של התנחלויות כ"לא חוקיות" רק תהפוך את ההתנהגות הזו לנורמטיבית.

זו היא, בעצם, תנועת החרם האמיתית, שנגדה ממשלת ישראל לא יכולה להיאבק, וגם לא אלף חוקים של הקונגרס האמריקאי. לכן, לחקיקה שעליה חתם אובמה אין הרבה משמעות; אך להצהרתו יש גם יש. מה שמדגים, יותר מכל דבר אחר, את חוסר האונים של ממשלת ישראל מול תופעה שהולכת וגוברת, והיא העובדה שזה כמה שנים ממשלות ישראל, גם אלה של בנימין נתניהו, נאלצו להכיר בהבחנה בין ישראל לשטחים.

ישראל הכירה בזכותו של ארגון ה-OECD להבחין בין שתי ישויות, בעת שהיא הצטרפה לארגון. ממשלת אהוד אולמרט הכירה בזכותו של האיחוד האירופי להטיל מכס על תוצרת ההתנחלויות, וממשלת נתניהו חתמה בנובמבר 2013 על הסכם לשיתוף-פעולה מדעי-טכנולוגי עם האיחוד, תוך שישראל מתחייבת שכספים אירופיים לא יגיעו להתנחלויות.

כל זה לא הפריע, כמובן, ליוזמות נגד "תנועות החרם".

עוד כתבות

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים