גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קטר? ההיי-טק?

מדוע פסקה הצמיחה? איפה נחפש את שורש הבעיה?

השקעה צמיחה רווח / קרדיט: שאטרסטוק
השקעה צמיחה רווח / קרדיט: שאטרסטוק

בתחילת שנות ה-2000 הצליחה כלכלת ישראל לשנס את מותניה, ולקדם את הצמיחה במשק. היום, ניתן להצהיר כי כלכלת ישראל היא כלכלה חזקה, וכך גם רואה אותנו העולם. המטבע הישראלי, השקל, הוא בין החזקים ביותר בעולם. אבל בשנים האחרונות הצמיחה פסקה, וכאן אורבת לנו סכנה של ממש.

בארבע השנים שבין 2004-2007, הגענו לשיעורי צמיחה שנתיים גבוהים של כמעט 7%; לאחר מכן, בשנת 2008, היה משבר כלכלי עולמי (והצמיחה צנחה ל-3.2%); ירידת הצמיחה נמשכה ב-2009, קרוב ל-0%.

אמנם בתחילת העשור הנוכחי (2010-2011) חזרנו אל מסלול הצמיחה, אבל מאז שנת 2012 עד תום 2015, המשק מדשדש. אין צמיחה.

שיעור צמיחה שנתי בתוצר העסקי של 2.3%, אינו מהווה צמיחה. אלא הוא תוצאה ישירה מהגידול באוכלוסייה. בשנה האחרונה, 2015, הגידול בתוצר לנפש היה רק 0.5%. צמיחה מתרחשת כאשר התוצר לנפש עולה, כשלכל תושב במדינה יש תוצר גבוה יותר.

מדוע פסקה הצמיחה? איפה עלינו לחפש את שורש הבעיה? ראייה רחבה יותר על המתרחש במגזר העסקי כולו, תצביע על כך שאין כאן בעיה של הרעה משמעותית בתנאי הסחר העולמי. הפסקת הצמיחה היא מעשה ידינו - פועל-יוצא של מדיניות כלכלית מוטעית המתנהלת זה למעלה מעשור. מדיניות מוטעית שבנויה על ההנחה שאפשר להעמיס ללא הרף על גב המגזר העסקי עוד מסים, עוד הכבדות, עוד דרישות, עוד דיווחים; ושכוח הספיגה של המגזר העסקי הוא בלתי מוגבל.

ארשה לעצמי לצטט את דברי ראש-הממשלה בנימין נתניהו, בהתייחסו לדוח השנתי של בנק ישראל, בישיבת הממשלה, שבה הוא אמר: "המפתח לעתיד תלוי בצמיחה. צריך להבין, שכל מה שאנחנו רוצים להשיג מבחינה תקציבית, מבחינת שירותים, מבחינת השיפור של התשתיות - כל הדברים שחשובים לאזרח, מחייבים צמיחה".

מובן, שברצוננו להחזיר את המשק למסלול הצמיחה. אנו מדברים במונחים של "חיפוש אחר מנועי-צמיחה", ומגדירים מקטעים ספציפיים במגזר העסקי כמנועי-צמיחה: היי-טק - מנוע-צמיחה, סטארט-אפ - מנוע צמיחה, סייבר - מנוע-צמיחה. זאת, תוך שאלו המציגים מנועי-צמיחה אלה, נוטים להתנפח מחשיבות.

אולם זוהי שגיאה בסיסית בתפיסת העבודה. אמנם התחומים שפורטו הם ללא ספק מנועי-צמיחה, אבל תנופת הצמיחה האמיתית והמשפיעה ביותר טמונה בצמיחת המגזר העסקי כולו: כל הייצור, כל הבנייה, כל החקלאות וכל המסחר והשירותים.

מי שמבודד ומבדל מספר תחומים בכלכלה, ומצביע עליהם כעל מנועי-צמיחה הראויים לעידוד מיוחד, מייצר בפועל כלכלה אליטיסטית; כלכלה המטפחת יחידים על פני רבים. קידום החברה כולה יכול להתרחש רק אם מניעים את כל המגזר העסקי קדימה, לכל רוחבו אורכו ושכבותיו.

מנוע-הצמיחה האמיתי של המגזר העסקי הוא המוטיבציה של יחידים ותאגידים לפתח ולבנות עסקים בישראל, ובכך ליצור מקומות עבודה חדשים ולהגדיל את התוצר. כל יחיד (או יחידים) המקים עסק לגיטימי, בסיכון אישי שלו, מייצר מקומות עבודה, ותורם להגדלת התוצר - הוא מנוע-צמיחה. וכשאנו פוגעים ושוחקים את המוטיבציה לבנות עסקים בישראל, לא נוכל לחזות בתנופת צמיחה מחודשת.

בהקשר זה, שר האוצר משה כחלון מקדם היום כמה אג'נדות בעלות חשיבות עליונה, בהן ניסיון להורדת מחירי הדירות ומחירי האשראי הבנקאי, הורדת יוקר המחיה בכלל ומוצרי מזון בפרט. אבל על-מנת להחזיר את המשק לצמיחה, הוא זקוק למדיניות כלכלית רחבה, הרואה את צורכי המשק כולו, ומבינה את השפעת כל המהלכים היזומים על-ידי הממשלה, הרגולטורים והכנסת, על המוטיבציה של בעלי העסקים להמשיך ולפתח עסקים בישראל.

המשק הישראלי מספיק חזק כדי לחזור שוב אל מסלול הצמיחה. חוץ ממספר מקטעים בשוליים, הוא לא זקוק לסיוע תקציבי, אלא להקלת העומס - לפחות מחנק וליותר חופש פעולה.

אצביע כאן על מספר מהלכים, שבאמצעותם, וללא תוספת תקציבית, נוכל להחזיר את המשק אל מסלול הצמיחה; והם מתחלקים לשניים: מה שלא לעשות - ומה שצריך להתחיל לעשות.

ברשימה של מה שלא צריך לעשות, ניתן למנות: להפסיק לייצר עבירות פליליות חדשות המכוונות נגד המגזר העסקי; להפסיק לכרסם בזכויות היסוד של המגזר העסקי; להפסיק את הדרישות לדיווחים נוספים על-מנת להקל על עבודת רשויות המדינה - בשמונה השנים האחרונות הוצפנו בשורה ארוכה של דיווחים: למע"מ, למס-הכנסה, לביטוח לאומי, ודוחות כספיים שהפכו להיות ספרי מחקר.

עוד ברשימה של מה שלא צריך לעשות - להפסיק גם חקיקה המטילה נטל לא הוגן על המגזר העסקי, כמו שמירה על הסביבה והגנה מופרזת על הצרכן. מי שמייבא תרופות לישראל בקרטונים, או מי שמייבא צמיגים חדשים, אינו מזהם את הסביבה. הוא תורם לבריאות הציבור ולבטיחותו.

באשר לחלק השני, מה כן יש לעשות - נתחיל קודם-כול בהפחתת נטל המס הישיר על הכנסות יחידים. נציין, שהיום נטל המס הישיר מגיע לרמה של 43%, על כל שקל העולה על הכנסה של 14 אלף שקל, ומטפס לרמה של 46% על כל שקל הכנסה העולה על 20 אלף שקל. גם מס בשיעור של 30% על משיכת רווחים מחברות שהצליחו להתבסס, הוא מופרז וגבוה.

חשוב לזכור, כי מה שקובע את עיקר הכנסות המדינה ממסים, זה לא גובה שיעורי המס, אלא היקף הפעילות הכלכלית ושיעורי הצמיחה של המגזר העסקי כולו.

כמו כן, הממשלה צריכה לפעול ביתר נמרצות להורדת עול הרגולציה, לא בהליך של פסיעות-צב איטיות, אלא יצירת נקודת-מפנה תוך שנה אחת. האוצר צריך להתמודד גם עם הגידול המהיר של העובדים בשירות המדינה. בעשור האחרון מספרם עלה בקצב כפול מזה של מספר העובדים במגזר העסקי.

הדרך הנכונה ביותר להפחתת יוקר המחיה, היא שהממשלה כולה תתמודד עם העלויות המושתות על כלל התושבים והמגזר העסקי על-ידי המונופולים שבבעלותה, כמו תעריפי החשמל, המים, נמלי הים ונמלי האוויר.

למשק הישראלי יש כיום מספיק עוצמות כדי לחזור אל מסלול צמיחה של 6%-7%. זה לא בשמיים. אולם זה מחייב שינוי יסודי בתפיסת העבודה של הממשלה כולה. לרדת מן האשליה שסיוע תקציבי סלקטיבי בשוליים, יחזיר אותנו אל מסלול הצמיחה. רק יצירת יותר חופש ותחרות במגזר העסקי כולו, עידוד והשבת המוטיבציה לפתח עסקים, הם אלו שישיבו אותנו אל מסלול צמיחה מרשים.

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור