גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קטר? ההיי-טק?

מדוע פסקה הצמיחה? איפה נחפש את שורש הבעיה?

השקעה צמיחה רווח / קרדיט: שאטרסטוק
השקעה צמיחה רווח / קרדיט: שאטרסטוק

בתחילת שנות ה-2000 הצליחה כלכלת ישראל לשנס את מותניה, ולקדם את הצמיחה במשק. היום, ניתן להצהיר כי כלכלת ישראל היא כלכלה חזקה, וכך גם רואה אותנו העולם. המטבע הישראלי, השקל, הוא בין החזקים ביותר בעולם. אבל בשנים האחרונות הצמיחה פסקה, וכאן אורבת לנו סכנה של ממש.

בארבע השנים שבין 2004-2007, הגענו לשיעורי צמיחה שנתיים גבוהים של כמעט 7%; לאחר מכן, בשנת 2008, היה משבר כלכלי עולמי (והצמיחה צנחה ל-3.2%); ירידת הצמיחה נמשכה ב-2009, קרוב ל-0%.

אמנם בתחילת העשור הנוכחי (2010-2011) חזרנו אל מסלול הצמיחה, אבל מאז שנת 2012 עד תום 2015, המשק מדשדש. אין צמיחה.

שיעור צמיחה שנתי בתוצר העסקי של 2.3%, אינו מהווה צמיחה. אלא הוא תוצאה ישירה מהגידול באוכלוסייה. בשנה האחרונה, 2015, הגידול בתוצר לנפש היה רק 0.5%. צמיחה מתרחשת כאשר התוצר לנפש עולה, כשלכל תושב במדינה יש תוצר גבוה יותר.

מדוע פסקה הצמיחה? איפה עלינו לחפש את שורש הבעיה? ראייה רחבה יותר על המתרחש במגזר העסקי כולו, תצביע על כך שאין כאן בעיה של הרעה משמעותית בתנאי הסחר העולמי. הפסקת הצמיחה היא מעשה ידינו - פועל-יוצא של מדיניות כלכלית מוטעית המתנהלת זה למעלה מעשור. מדיניות מוטעית שבנויה על ההנחה שאפשר להעמיס ללא הרף על גב המגזר העסקי עוד מסים, עוד הכבדות, עוד דרישות, עוד דיווחים; ושכוח הספיגה של המגזר העסקי הוא בלתי מוגבל.

ארשה לעצמי לצטט את דברי ראש-הממשלה בנימין נתניהו, בהתייחסו לדוח השנתי של בנק ישראל, בישיבת הממשלה, שבה הוא אמר: "המפתח לעתיד תלוי בצמיחה. צריך להבין, שכל מה שאנחנו רוצים להשיג מבחינה תקציבית, מבחינת שירותים, מבחינת השיפור של התשתיות - כל הדברים שחשובים לאזרח, מחייבים צמיחה".

מובן, שברצוננו להחזיר את המשק למסלול הצמיחה. אנו מדברים במונחים של "חיפוש אחר מנועי-צמיחה", ומגדירים מקטעים ספציפיים במגזר העסקי כמנועי-צמיחה: היי-טק - מנוע-צמיחה, סטארט-אפ - מנוע צמיחה, סייבר - מנוע-צמיחה. זאת, תוך שאלו המציגים מנועי-צמיחה אלה, נוטים להתנפח מחשיבות.

אולם זוהי שגיאה בסיסית בתפיסת העבודה. אמנם התחומים שפורטו הם ללא ספק מנועי-צמיחה, אבל תנופת הצמיחה האמיתית והמשפיעה ביותר טמונה בצמיחת המגזר העסקי כולו: כל הייצור, כל הבנייה, כל החקלאות וכל המסחר והשירותים.

מי שמבודד ומבדל מספר תחומים בכלכלה, ומצביע עליהם כעל מנועי-צמיחה הראויים לעידוד מיוחד, מייצר בפועל כלכלה אליטיסטית; כלכלה המטפחת יחידים על פני רבים. קידום החברה כולה יכול להתרחש רק אם מניעים את כל המגזר העסקי קדימה, לכל רוחבו אורכו ושכבותיו.

מנוע-הצמיחה האמיתי של המגזר העסקי הוא המוטיבציה של יחידים ותאגידים לפתח ולבנות עסקים בישראל, ובכך ליצור מקומות עבודה חדשים ולהגדיל את התוצר. כל יחיד (או יחידים) המקים עסק לגיטימי, בסיכון אישי שלו, מייצר מקומות עבודה, ותורם להגדלת התוצר - הוא מנוע-צמיחה. וכשאנו פוגעים ושוחקים את המוטיבציה לבנות עסקים בישראל, לא נוכל לחזות בתנופת צמיחה מחודשת.

בהקשר זה, שר האוצר משה כחלון מקדם היום כמה אג'נדות בעלות חשיבות עליונה, בהן ניסיון להורדת מחירי הדירות ומחירי האשראי הבנקאי, הורדת יוקר המחיה בכלל ומוצרי מזון בפרט. אבל על-מנת להחזיר את המשק לצמיחה, הוא זקוק למדיניות כלכלית רחבה, הרואה את צורכי המשק כולו, ומבינה את השפעת כל המהלכים היזומים על-ידי הממשלה, הרגולטורים והכנסת, על המוטיבציה של בעלי העסקים להמשיך ולפתח עסקים בישראל.

המשק הישראלי מספיק חזק כדי לחזור שוב אל מסלול הצמיחה. חוץ ממספר מקטעים בשוליים, הוא לא זקוק לסיוע תקציבי, אלא להקלת העומס - לפחות מחנק וליותר חופש פעולה.

אצביע כאן על מספר מהלכים, שבאמצעותם, וללא תוספת תקציבית, נוכל להחזיר את המשק אל מסלול הצמיחה; והם מתחלקים לשניים: מה שלא לעשות - ומה שצריך להתחיל לעשות.

ברשימה של מה שלא צריך לעשות, ניתן למנות: להפסיק לייצר עבירות פליליות חדשות המכוונות נגד המגזר העסקי; להפסיק לכרסם בזכויות היסוד של המגזר העסקי; להפסיק את הדרישות לדיווחים נוספים על-מנת להקל על עבודת רשויות המדינה - בשמונה השנים האחרונות הוצפנו בשורה ארוכה של דיווחים: למע"מ, למס-הכנסה, לביטוח לאומי, ודוחות כספיים שהפכו להיות ספרי מחקר.

עוד ברשימה של מה שלא צריך לעשות - להפסיק גם חקיקה המטילה נטל לא הוגן על המגזר העסקי, כמו שמירה על הסביבה והגנה מופרזת על הצרכן. מי שמייבא תרופות לישראל בקרטונים, או מי שמייבא צמיגים חדשים, אינו מזהם את הסביבה. הוא תורם לבריאות הציבור ולבטיחותו.

באשר לחלק השני, מה כן יש לעשות - נתחיל קודם-כול בהפחתת נטל המס הישיר על הכנסות יחידים. נציין, שהיום נטל המס הישיר מגיע לרמה של 43%, על כל שקל העולה על הכנסה של 14 אלף שקל, ומטפס לרמה של 46% על כל שקל הכנסה העולה על 20 אלף שקל. גם מס בשיעור של 30% על משיכת רווחים מחברות שהצליחו להתבסס, הוא מופרז וגבוה.

חשוב לזכור, כי מה שקובע את עיקר הכנסות המדינה ממסים, זה לא גובה שיעורי המס, אלא היקף הפעילות הכלכלית ושיעורי הצמיחה של המגזר העסקי כולו.

כמו כן, הממשלה צריכה לפעול ביתר נמרצות להורדת עול הרגולציה, לא בהליך של פסיעות-צב איטיות, אלא יצירת נקודת-מפנה תוך שנה אחת. האוצר צריך להתמודד גם עם הגידול המהיר של העובדים בשירות המדינה. בעשור האחרון מספרם עלה בקצב כפול מזה של מספר העובדים במגזר העסקי.

הדרך הנכונה ביותר להפחתת יוקר המחיה, היא שהממשלה כולה תתמודד עם העלויות המושתות על כלל התושבים והמגזר העסקי על-ידי המונופולים שבבעלותה, כמו תעריפי החשמל, המים, נמלי הים ונמלי האוויר.

למשק הישראלי יש כיום מספיק עוצמות כדי לחזור אל מסלול צמיחה של 6%-7%. זה לא בשמיים. אולם זה מחייב שינוי יסודי בתפיסת העבודה של הממשלה כולה. לרדת מן האשליה שסיוע תקציבי סלקטיבי בשוליים, יחזיר אותנו אל מסלול הצמיחה. רק יצירת יותר חופש ותחרות במגזר העסקי כולו, עידוד והשבת המוטיבציה לפתח עסקים, הם אלו שישיבו אותנו אל מסלול צמיחה מרשים.

עוד כתבות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?