גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כרסום שלטוני בצמיחה

בנק ישראל ממשיך לפעול כאילו דבר לא התרחש במגזר העסקי בעשור האחרון

משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמר
משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמר

בעשור שחלף הוכיח המשק הישראלי יכולות צמיחה גבוהות, בשילוב עם יציבות מרשימה. התוצר העסקי בין השנים 2015-2005 יותר מהכפיל את עצמו - מ-107 מיליארד דולר לרמה של 222 מיליארד דולר. במהלך עשור זה, משנת 2004 ועד שנת 2007 הצמיחה אף נשקה ל-7%.

המשבר העולמי שהתחולל בשנת 2008 נספג בישראל ביתר הצלחה מאשר בשאר המדינות. לא נרשמה צמיחה שלילית, ובשנת 2010 חזרנו שוב לצמיחה של 6.6%. כל זאת, תוך שמירה על יציבות המשק והפחתת יחס החוב הלאומי לתוצר.

הישגים אלה זכו לתשומת לב ברחבי העולם, השקל הפך להיות לאחד מהמטבעות החזקים וכלכלת ישראל הוגדרה כחזקה. אולם, כנראה שיש בנו משהו שמונע שמירה על הצלחה, שכן מערכת שלטונית עיוורת כרסמה בהתמדה בהישגים אלה.

במהלך תקופת צמיחה זו התבססה מגמת חקיקה ורגולציה בה הוכיחו ממשלת ישראל, כנסת ישראל והרגולטורים השונים את מרצם ותאבונם בפתרון בעיות באמצעות הוספת עוד ועוד הכבדות על גב המגזר העסקי.

היינו עדים לשטף יוזמות חקיקה או יוזמות רגולטוריות, בהיקף שלא היה לו אח ורע בישראל או בעולם כולו. זכויות היסוד של המעסיקים נשחקו, זכות הקניין נפגעה, חופש החוזים צומצם, חופש הביטוי נפגע קשות והיו אפילו ניסיונות למנוע מהמעסיק להתאים את מבנה התעסוקה שלו לתנאי השוק המשתנים.

פליליזציה של התחום העסקי

בתקופה זו התרחשה אף גאות בתחום הפליליזציה של הניהול העסקי, נוצר סחף ביצירת עבירות פליליות חדשות. בדיני עבודה יש לא פחות מ-200 עבירות פליליות, בחוקי הגנת הסביבה 785 עבירות פליליות, בחוקי הגנת הצרכן 62 עבירות ובשוק ההון - שפע שקשה אפילו לסופרו. כיום מעסיק מצוי בסיכון גבוה יותר להיות מורשע בפלילים מאשר מי שעיקר עיסוקו בעולם הפשע.

בחוקי העבודה קיבלה מגמת ההכבדה אופי של מבול. לא פחות מ-190 תיקוני חקיקה, גם חוקים וגם תקנות, כשבכולן מוטלות עוד חובות על המעסיקים. האיזון הופר כליל, ובשום חקיקה לא מצוין מהן חובות העובד או מהן זכויות המעסיק.

הכול רוצים להגן על הסביבה, מטרה ראויה ביותר. לצורך כך הועברו חמישה דברי חקיקה ראשית, המטילים את עיקר העומס על המעסיקים ולא על הרשויות המוניציפליות. מי שמייבא תרופות לישראל נחשב למי שמזהם את הסביבה, על שום שהתרופות הגיעו באריזות. מי שייבא צמיגים חדשים, המשפרים את בטיחות הנוהגים ברכב, נחשב אף הוא למזהם הסביבה.

גם הצרכן זכה לרבדים מחודשים של הגנה: שישה דברי חקיקה שנועדו להגן על הצרכן מפני המגזר העסקי, על אף שיש לנו את חוק המכר וחוק החוזים. ההגנה הגיעה לרמה כזו שהצרכן הפך להיות נטול כל אחריות וחסר כל שיקול דעת. ביכולתו של הצרכן להחזיר כיום מוצר או שירות בתוקף הוראת חוק, אפילו בחר בו מרצונו החופשי ואפילו אין בו שום הטעיה או פגם כלשהו.

אם סברנו שהחלטות הממשלה מצמצמות את הרגולציה, ההיפך הוא שקרה. במקום שמשרדי הממשלה ישתפו פעולה, הם מקימים רשויות רגולטוריות חדשות, לדוגמה: רשות המשפט והטכנולוגיה והרשות להגנת הצרכן. החלטת הממשלה להפחתת הרגולציה בשיטת ה-RIA לא הניבה תוצאות, ואף הביצוע של החלטת הממשלה להפחתת הרגולציה ב-5% בשנה אינה מגובה בפיקוח על הביצוע.

המגזר העסקי הפך להיות, מי שבפועל מבצע גם את תפקידי הרשויות השלטוניות. הדבר נעשה בדרך מחוכמת של דרישות חדשות לדיווחים מקוונים: דיווח מקוון לביטוח הלאומי, דיווח מקוון על כל עסקה למס ערך מוסף, דיווח מקוון למס הכנסה ודיווח מקוון בשוק ההון.

כולם מעוניינים בשיפור תנאי הפנסיה של העובדים, מטרה ראויה לחלוטין, אבל גם תחום זה לוקה בחוסר איזון, פרי אמביציה מוגזמת של רגולטורים. הוספו מספר תיקונים כגון תיקון 12 ו-16 לחוק קופות הגמל בדבר הגדלת ההפרשות הפנסיונית, תשלום מעסיקים לסוכני ביטוח מתפעלים שגם משווקים, ועוד.

כל אלה יחדיו מתבטאים בתוספת עלויות ניכרת למעסיקים, כשמנגד אין הפחתת עלויות ואין התייעלות על ידי המונופולים המוחלטים שבידי המדינה: תעריפי החשמל, שירותי נמלי הים, שירותי שדות התעופה, מחירי המים וכדומה. גם נטל המס הועלה. מס החברות הועלה מ-25% ל-26.5% והמס על משיכת רווחים מ-25% ל-30%, העלאה של 20%.

אל מגמת שחיקה זו הצטרפו בחדווה גם בתי הדין לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה, ואפילו בית המשפט העליון, ששלל ממעסיקים את חופש הביטוי, זכות יסוד המוענקת בישראל אפילו לאויבי המדינה.

כאשר מישהו חושב שאולי ראוי להגן על המגזר העסקי, ואפילו במעט, מיד תופענה תגובות-נגד כמעט אוטומטיות. כששר האוצר החליט על הפחתת מס החברות מיד זעקו כמה כותרות: "מתנה לעשירים"; וכאשר שרת המשפטים סברה שיש ליצור איזון במסלול התובענות הייצוגיות, היא ספגה ביקורת חריפה.

התוצאות המצטברות של מגמת הכבדות ושחיקה זו לא איחרו לבוא. בשנת 2012 צנחה הצמיחה של המגזר העסקי לרמה של 2.6%, אחריה באה התאוששות קלה בשנת 2013. בשנתיים האחרונות, 2015-2014, המגזר העסקי נמצא למעשה באפס צמיחה, שכן הצמיחה בת 2.3% שנרשמה בו נובעת רק מהגידול באוכלוסייה. גם במחצית הראשונה של 2016 נותרה רמת צמיחה אפסית של 2.3%.

אני ממש תמה. האם אלה שאמורים לעצב את המדיניות הכלכלית של ישראל באמת אינם מבינים שיש גבול לעומס שניתן להטיל על גב המגזר העסקי? האם הם לא מבינים שהצבת דרישות והכבדה בלתי פוסקות על בעלי עסקים ויזמים פוגעת חמורות במוטיבציה להקים עסקים או לפתחם? האם באמת אין הם משכילים להבין שצמיחת המשק היא פרי הפעילות הכלכלית של המגזר העסקי ולא הגידול במגזר הציבורי?

כיצד בכלל ניתן לעצב מדיניות כלכלית של צמיחה אם שום גורם אחראי במדינה לא ניסה אפילו להבין מה משמעות תוספת העלויות שהושתו על גב המגזר העסקי במהלך עשר השנים האחרונות? ומהו זמן הניהול והעיסוק הנדרש כדי לעמוד בשפע הכבדות אלה?

במיוחד אני תמה על בנק ישראל, שאמור להיות יועץ כלכלי לממשלה. על אף שעומד לרשותו אגף מחקר רב עובדים ועתיר משאבים, כלל לא עלה בדעתו שהכרח הוא לבצע עבודת לימוד כזו. בנק ישראל ממשיך לפעול במנותק, בספירות המוגבלות שלו, כאילו שום דבר לא התרחש במגזר העסקי פרט למערכת הפיננסית, וכאילו תנאי פיתוח וניהול העסקים בישראל הם אותם התנאים כפי שהיו לפני עשור.

המסקנה העגומה היא שגם משרד האוצר וגם בנק ישראל כלל אינם מודעים או בוחרים להתעלם ממה שקורה היום במגזר העסקי בישראל. משרד האוצר נצמד להשגת יעדים, שבחלקם מאוד חשובים לחברה הישראלית, אבל אין הוא מגבש מדיניות כוללת, המגדירה מה נחוץ באמת לעשות כדי להחזיר את המגזר העסקי אל מסלול הצמיחה.

בנק ישראל אינו חדל מלהטיף להעלאת נטל המסים בישראל, במקום לעסוק בדרכים לצמיחה והרחבת הכלכלה. כולם מתיפייפים ומדברים על מנועי צמיחה מרשימים, מחקר ופיתוח, היי-טק, סייבר ועוד. כל אלה בוודאי חשובים, אולם צמיחה אינה מושגת כתוצאה מכך שמעודדים על בסיס סלקטיבי כמה מגזרים אליטיסטיים מוגדרים. צמיחה מושגת כאשר נוקטים מדיניות המשפיעה על כל המגזר העסקי: החקלאות, התעשייה, הבנייה והמסחר והשירותים.

התבונה בניהול כלכלה לאומית אינה טמונה רק ביכולת להתמודד עם משברים. היא טמונה, קודם כל, ביכולת לזהות תהליכים במשק שמובילים למשבר ובידיעה איך להתמודד עימם טרם התרחשותם. תבונה זו לא קיימת כיום בקרב מקבלי ההחלטות במובן הרחב בישראל. לא בממשלה, לא בכנסת, לא בקרב הרגולטורים ולא בבנק ישראל. אנו ממשיכים לשחוק בהליך איטי את המגזר העסקי בהנחה מוטעית שהכול בסדר וכך זה יכול להמשיך, ולא קולטים את התוצאות הבלתי נמנעות שתתרחשנה בעתיד הלא רחוק.

עו"ד אוריאל לין הוא נשיא איגוד לשכות המסחר

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מאסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר, נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה, והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו, והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט