גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בוטל כתב האישום נגד שופט הכדורסל הבינלאומי סמי בכר

השופט קבע כי המדינה הוכיחה שבכר העלים מס, ועם זאת הוא החליט לקבל את טענת סנגוריו להגנה מן הצדק, בין היתר משום שכנגד שופטים בינלאומיים אחרים לא הוגשו כתבי אישום באותן נסיבות 

שופט הכדורסל סמי בכר / צלם: מינהלת הליגה
שופט הכדורסל סמי בכר / צלם: מינהלת הליגה

"בפתח הכרעת הדין אני מודיע כי החלטתי לבטל את כתב האישום" - בהודעה הדרמטית והנדירה הזאת פותח השופט ד"ר שאול אבינור מבית משפט השלום בתל-אביב את הכרעתו בעניינו של שופט הכדורסל הבינלאומי סמי (שמואל) בכר, שהואשם בהעלמות מס מהכנסות משיפוט במשחקים בחו"ל. 

השופט אבינור החליט לקבל את טענת באי-כוחו של בכר, עורכי הדין אברהם שהבזי ואבי וכניש, להגנה מן הצדק, בין היתר משום שכנגד שופטים בינלאומיים אחרים לא הוגשו כתבי אישום באותן נסיבות; וכן לאחר שבמסגרת בקשת המעצר והשחרור של בכר קשרו החוקרים בין העלמות המס לכאורה של בכר לפרשת "הבנק" של מוני פנאן המנוח, תוך הסתמכות על ידיעה תקשורתית בעניין זה ומבלי שהציגו ראייה ממשית לקשר כזה.

השופט מצא כי בסופו של הליך ההוכחות בתיק, המדינה הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת כי בכר העלים מס מהמדינה; ואולם בפסיקה חריגה קבע כי עומדת לבכר טענת "האכיפה הבררנית", לאחר שתיקם של שופטים שיוחסו להם עבירות דומות נגמר בכופר; וכן עקב הליקויים בהליכי המעצר נגדו כאמור.

הרקע להכרעה הנה הדרמה שהתחוללה בעולם הספורט הישראלי באוקטובר 2009, עם התאבדותו של שמעון (מוני) פנאן ז"ל, שהיה בעל תפקיד בכיר בקבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב. לאחר מותו נפוצו ידיעות אודות חשדות שלפיהם ניהל פאנן מעין "בנק פרטי", בו השקיעו גורמים שונים מעולם הספורט כספים רבים.

התפוצצות פרשת פנאן גרמה לזעזוע עמוק בעולם הספורט הישראלי והובילה לעריכת בדיקות וחקירות כלכליות. כשבוע ימים לאחר מותו של פאנן ערכה רשות המסים חיפוש ראשון במשרדי קבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב, ולאחר מכן - בפרק זמן קצר יחסית, שארך כ-3 חודשים - נערכו חיפושים נוספים וחקירות הן בענף הכדורסל והן בענף הכדורגל.

במסגרת חקירות אלה נתגלה לרשות המסים כי שופטי כדורסל וכדורגל ישראלים, אשר מוסמכים לשפוט במשחקים הנערכים בחו"ל - שופטים בינלאומיים, נהגו שלא לדווח לרשות המסים על הכנסותיהם משיפוט בחו"ל ולא שילמו מסים בישראל בגין הכנסותיהם האמורות; והכול, לכאורה, בניגוד להוראות פקודת מס הכנסה. 

"פרשת השופטים הבינלאומיים" נולדה כמעין ספיח של פרשת פנאן, במובן זה שהחקירה בעניין השופטים הבינלאומיים החלה כתולדה מהתפוצצות פרשת פנאן. יחד עם זאת, השופט אבנון מציין כבר בראשית פסק דינו בעניין השופט בכר כי הקשר שבין פרשת השופטים לבין פרשת פנאן היה נסיבתי-חקירתי בלבד, כלומר הקשר התבטא בכך שפרשת השופטים נחשפה כתולדה מפרשת פנאן.

"לא הוכח לפניי, ואפילו לא נטען לפניי, כי התקיים קשר ענייני כלשהו בין הפרשות, דהיינו: לא נטען לפניי כי מי מהשופטים הבינלאומיים השקיע כספים כלשהם אצל המנוח", ציין  השופט. 

כפי שהסתבר בסופו של דבר, פרשת השופטים עוסקת בקבוצה של 32 שופטים בינלאומיים; קבוצה הכוללת את רוב-רובם של השופטים הישראלים הבינלאומיים בענפי הכדורסל והכדורגל בתקופה הרלוונטית לכתב האישום.
אחד מהשופטים בקבוצה זו היה סמי בכר, ששימש כשופט כדורסל בינלאומי במשך שנים רבות, שבמהלכן צבר ניסיון ומוניטין רב הן בארץ והן בחו"ל. על רקע זה הוזמן בכר, לא אחת, לשפוט במשחקי כדורסל חשובים שנערכו בחו"ל, ואף שפט במשחקי גמר באליפויות עולם. 

מכל 32 השופטים הבינלאומיים המדוברים, רק בכר הובא לדין והועמד בסכנת הרשעה פלילית. על רקע זה טענה ההגנה מראשית ההליכים נגדו כי מדובר באכיפה בררנית.  

על-פי עובדות כתב האישום נגד בכר, בין שנת 2001 לבין שנת 2008, במסגרת עיסוקו כשופט כדורסל בינלאומי, שפט במשחקי כדורסל בחו"ל ב-3 מסגרות שונות: ליגת הכדורסל הבינלאומית הבכירה לקבוצות באירופה (יורוליג); איגוד הליגות האירופאיות בכדורסל (יול"ב); והפדרציה הבינלאומית לכדורסל (פיב"א).

כתב האישום מפרט את הכנסות בכר משיפוט במשחקים בחו"ל, בכל אחת משנת המס שבתקופה הרלוונטית, ובסך-הכול בסכום כולל של 850,677 שקל.

בכתב האישום נטען כי בכר השתמש במירמה, עורמה ותחבולה על-מנת להתחמק מתשלום מס בגין הכנסותיו האמורות; וזאת לאחר שבין היתר לא הודיע לפקיד השומה על עיסוקו כשופט כדורסל בחו"ל והעלים את כל הכנסותיו מעיסוק זה; הפקיד את הכנסותיו משיפוט במשחקים בחו"ל בשני חשבונות בנק בחו"ל: בסופיה, בולגריה, ובדרמה, יוון. 

הדיון בתיק החל לפני השופטת מיכל ברק-נבו, אשר דחתה את טענתו של בכר לאכיפה ברננית, לאחר שההליך נגד שופטים אחרים הסתיים בהליך של כופר. השופטת קבעה כי האבחנה בין בכר ליתר השופטים נבעה משיקולים רלוונטיים, ועל כן אין מדובר באכיפה בררנית.

יחד עם זאת, השופטת ברק-נבו סייגה את החלטתה רק לשלב המקדמי של הדיון בתיק, וקבעה כי השאלה אם בכר אכן שונה מהחשודים האחרים, שעניינם הסתיים בכופר, היא שאלה שניתן יהיה להכריע בה רק לאחר שמיעת ראיות. 

בהתאם לכך החל ניהול התיק, במסגרתו הודה בכר בעובדות שניתן לתארן כ"עובדות חשבונאיות", וכפר בכל יתר העובדות. בכר הודה בכך שקיבל בגין שיפוט בחו"ל את סכומי הכסף הנקובים בכתב האישום, כמו גם שלא דיווח לפקיד שומה אודות קבלת סכומים אלה. עם זאת, כפר בכך שהשיפוט בחו"ל היה בגדר "עיסוק", כפר בהעלמת מס או בכך שהתקיים במחשבתו היסוד הנפשי הנדרש להרשעתו.

בטיעונים שאותם העלה בחקירותיו ברשות המסים, החל בכר בטענה כי הוא - כמו יתר השופטים הבינלאומיים - לא ידע שמדובר בהכנסות שיש לדווח עליהן ולשלם מס בגינן; עבור בטענה כי המשחקים בהם שפט היו גלויים לעין כל ושודרו בתקשורת; וכלה בטענה כי דובר בהכנסות פעוטות יחסית, שבמהותן לא היו אלא "החזר הוצאות". בכר אף הדגיש כי השיפוט בחו"ל נתפס בעיניו כמעין תחביב, שנעשה מאהבת העניין ושלא על-מנת להרוויח כסף.

מעבר לאכיפה הבררנית טענו סנגוריו של בכר כי במסגרת הליכי המעצר כנגד בכר הוצהר כי הצטבר מידע, שלפיו בכר מעלים את הכנסותיו משיפוט בחו"ל, והוסף כי "על-פי המידע, כספים אלה הושקעו ב'בנק' של מוני פנאן ז"ל".

ההגנה טענה כי הצהרה נוספת זו הוסיפה נופך חומרה רב לחשדות נגד בכר, ועל כן גרמה לו לנזק עצום, על לא עוול בכפו, משום שלא היה לו כל קשר כספי למנוח.

השופט קיבל טענה זו. "נפלה תקלה ממשית בניסוח בקשת המעצר והשחרור", קבע, לאחר שמצא כי לא נמצאו ראיות הקושרות את בכר לפרשת מוני פאנן, וטענה זו נסמכה על ידיעה תקשורתית. "אין פסול בשימוש בידיעות שמקורן בתקשורת במהלך חקירתם של חשודים, וייתכן כי בנסיבות מסוימות הדבר אף עשוי להתחייב. יחד עם זאת, בירור וחקירה נדרשים - לחוד, והצהרה בבקשת מעצר המוגשת לבית המשפט בהליך פומבי - לחוד; ויש להבחין הבחן היטב בין השניים", קבע השופט והוסיף כי "אין די בידיעה ממקור תקשורתי - או מקור הדומה לכך - על-מנת להוות בסיס להצהרה עובדתית של חוקר במסגרת בקשת מעצר נגד חשוד, בפרט כאשר מדובר בהצהרה המקנה נופך חומרה מיוחד לחשדות נגדו.

"בקשת המעצר והשחרור דנא, שהינה בקשת מעצר לכל דבר, אמנם נתמכה כנדרש בהצהרת חוקר מטעם רשות המסים. דא עקא, שלא זו בלבד שלא הונחה לפניי תשתית ראייתית כלשהי לקיום חשד סביר נגד הנאשם באשר להשקעת כספים אצל המנוח (פאנן, א' ל"ו) - קל וחומר השקעת הכנסות משיפוט בחו"ל - אלא שאפילו לא נטען כי קיים בסיס לחשד כזה; וקיים יותר מספק סביר כי דובר בידיעה כללית בלבד, שמקורה בתקשורת".  

בנסיבות אלה, נקבע, הכללת הטענה בדבר השקעת הכנסות הנאשם משיפוט בחו"ל אצל מוני פאנן המנוח, כחלק מבקשת המעצר והשחרור שהוגשה לבית המשפט, "הייתה, בלשון המעטה, שלא במקומה; במיוחד משום שהיה בה כדי להחמיר מאוד את אופי החשדות נגד הנאשם, על רקע היותו שופט כדורסל ידוע, ואף ליתן להם גוון סנסציוני".  

על כן, נקבע, "מדובר בליקוי של ממש בהתנהלות רשויות החקירה".

השופט ציין עוד כי בליקוי זה, כשלעצמו, אין כדי לבסס הגנה מן הצדק, בפרט כשמדובר בעבירה מסוג פשע אך יחד עם זאת, יש בו כדי להצטרף לנסיבות הנוספות בתיק, כדי לתמוך במסקנה כי עומדת לנאשם ההגנה מן הצדק. 

בין הנסיבות הללו, העובדה שבמסגרת "פרשת השופטים" נחקרו ברשות המסים כמעט כל השופטים הבינלאומיים בענפי הכדורסל והכדורגל במהלך חקירתי אחד, שהתחיל בענף הכדורסל אך המשיך בסמוך לאחר מכן גם בענף הכדורגל; ובמהלך החקירה התגלה שכל השופטים הבינלאומיים בענפים אלה שנחקרו - 32 במספר - לא דיווחו על הכנסותיהם מהשיפוט בחו"ל, במשך שנים ארוכות ורצופות.

השופט קבע כי "מדובר ב'קבוצת שוויון' מובהקת שכן מדובר בבעלי תפקידים דומים (שופטי ספורט בינלאומיים), אשר ביצעו את אותה העבירה, במהלך תקופות דומות (במשך מספר שנים בעשור הראשון של המאה) ובנסיבות דומות (העלמת מקור הכנסה שלם משיפוט בחו"ל)". 

השופט ציין כי כטענת הפרקליטות, אכן סכום ההעלמה שיוחס לבכר היה הגבוה ביותר בקרב הקבוצה האמורה, ועומד על סכום כולל של כ-850 אלף שקל, אך יחד עם זאת, לאחד השופטים יוחס סכום העלמה שאינו קטן בהרבה, בסכום כולל של כ-751 אלף שקל, ובכל זאת עניינו הסתיים בכופר.

עוד הסתבר כי קיימים שופטים נוספים שהעלימו הכנסות בסכומים כוללים נכבדים, של מעל 300,000 או 200,000 שקל, שגם עניינם הסתיים בכופר.

לבסוף הסתבר כי אצל חלק מהשופטים שעניינם הסתיים בכופר התקיימו נסיבות חומרה שלא התקיימו אצל בכר - בין במישור השכלתם, מקצועם או תפקידם ובין במישור הדיווח לרשות המסים (הכוונה לשופטים שהגישו דוחות כעצמאים אך השמיטו מהם מקור הכנסה שלם) - "כך שבהתחשב במכלול הנסיבות, לא ניתן לראות את עניינם כקל מהותית מעניינו".

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות